עובדי ע"ז עבדו רק כדי לקבל טובה גשמית או שעבדו גם "לשמה"?

[ר_חיים_הקטן]

אולי יבאו הבקיאים בחכמת חב"ד ויואילו להעלות לכאן המאמרים או השיחות הרלוונטים.

כנראה הכוונה לד"ה ביום עשתי עשר תשל"א (נמצא באתר הספריה), יעויין שם סעיפים ב-ד.

חכם אחד שלח לי המאמר הזה, מצו"ב.

Byom Ashti Asar.pdf

מישהו יודע בדיוק איפה נפדס המאמר הזה? מה השם של הספר ובאיזה כרך שממנו נלקח הPDF הזה?

[סגי נהור]

מישהו יודע בדיוק איפה נפדס המאמר הזה? מה השם של הספר ובאיזה כרך שממנו נלקח הPDF הזה?

ספר המאמרים - מלוקט, כרך ג (ראה באתר הספרייה שציינתי לעיל).

[גם זו לטובה]

רמב"ן (שמות כג כה )

כוונת הכתוב הזה בעבור שרוב עובדי ע"ז יכירו וידעו כי השם הנכבד הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים, ואין כונתם בע"ז, רק יחשבו כי בעבודות ההם תהיה להם הצלחה. כגון שיעבדו השמש בעבור שמצאו לו ממשלת בתבואות, והירח במעינות ובכל התהומות, וכן כיוצא בהם בכל צבא השמים. וכ"ש שיחשבו כי תהיה להם תוספת טובה בעבודת המלאכים, בעבור שהם מכבדים משרתי האל הגדול. ועל כן יאמר הכתוב הזה כי בעבודת הקדוש ברוך הוא בלבד תהיה להם ההצלחה והשמירה, ועקירת ע"ז לא תזיק אבל תוסיף לכם טובה וברכה,

[גביר]

בספורנו בפרשת עקב -

כל המצווה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות - הנה המכוון בעניין עבודה זרה אצל עובדיה הוא השגת הצלחות זמניות הנכללות בג' מינים, והם אורך ימים והבנים והממון [ספורנו דברים ח, א].

מבואר מדבריו שעניינם של עובדי עבודה זרה הוא שלא לשמה אלא לקבל 'הצלחות זמניות'.

[ומה שהקשו שאם כן מה עניינו של 'יצרא דעבודה זרה', יתכן שהוא כמו יצר הממון, שראשיתו 'שלא לשמה' - להשיג אותם דברים שניתן להשיגם בממון, וסופו בתאוות ממון לשם ממון ( אאל"ט האריך בזה מוהר"ן מברסלב ; הכרתי פעם יהודי, שהיה שקוע ממש בצבירת ממון בצורה חולנית, ונמנע מלהוציא אף על הצרכים הבסיסיים ביותר, היה הולך לבוש בגדים קרועים וכו', והיה יושב בבנק מול המסך ומסתכל בהנאה על ההון שצבר. הגיעו דברים לידי כך שאף לא אכל כראוי, סבל מתת תזונה והתמוטט. קרוביו פנו לרב העיר שבה גר שישוחח איתו, הוא אכן פנה אליו אך הלה טען שאלה הם חייו הפרטיים ואין לאחרים להתערב בהם. אמר לי פעם יהודי י"ש ממשפחת רם שאותו אדם הוא בגדר 'ספר מוסר חי', שכן ניתן ללמוד ממנו עד כמה מידה אחת, תאוות הממון במקרה זה, עלולה להשתלט על האישיות כולה].