נשאלתי האם יש סברא הגיונית בזה שמי פירות אינם נחשבים 'משקה', ולמעשה גם אינם נחשבים 'אוכל'.
וכגון לענין טומאת אוכלין, אינם מקבלים טומאה כלל.
ויתירה מזו: כאשר מכינים עיסה במי פירות בלבד, העיסה אינה נחשבת כמחוברת! ואם נגע טמא בצדה האחד לא נטמא צדה השני!
איך מסבירים את זה?