א.
נדרים מ
וְאָמַר רָבִין אָמַר רַב מִטְרָא בְּמַעְרְבָא סָהֲדָא רַבָּה פְּרָת . וּפְלִיגָא דִּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל נַהְרָא מִכֵּיפֵיהּ מִתְבָּרֵיךְ אֶלָּא פְּרָת בְּיוֹמֵי תִשְׁרֵי בִּלְבַד.
וברשי :סהדא רבה פרת. כשנהר פרת גדול הוי עדות לגשמים שיורדין לא''י דא''י גבוה מכל הארצות ובאין גשמים ונופלין בפרת ומתגדל מהן . והאי דאמרי' דנהר מתגדל ממי הגשמים הוי פלוגתא אדשמואל:
נהרא מכיפיה מתבר'. שנובע מגדותיו ולא ממי גשמי':
אלא פרת ביומי תשרי בלבד. דכל ימות השנה רבין נוטפין על הזוחלין מן הגשמים שיורדין לתוכו ומן השלגים שמתפשרין כל ימות החמה אבל בתשרי כבר פסקו השלגים ונתפשרו כולן והלכו להן מטהרין הזוחלין ואין בנהרות אלא מימיו שנובעין בלבד.
ובתוס :מכיפיה מסלעו כלומר ממקורו הוא מתגדל שאע''פ שאנו רואים שכשהגשמים יורדין נהרות מתרבים עיקר רבויין ממקורן הוא. כדאמרי' בפרק סדר תעניות (דף כה:) אין לך כל טפח וטפח יורד מלמעלה שאין תהום עולה לקראתו טפחיים ונמצא שלעולם זוחלין רבין על הנוטפין , דהא לטפח של גשמים איכא טפחיים דמעיין. הלכך לשמואל מותר לטבול בנהרות לעולם אפי' כשראה לעין שנתרבו הרבה מחמת המטר:
וגם דתניא בבכורות בפ' מעשר בהמה (דף נה:) יובל שמו, ולמה נקרא שמו פרת שמימיו פרין ורבין דברי ר' מאיר. וחכ''א פרת שמו שמימיו פרין ורבין. מסייע ליה לשמואל דאמר שמואל נהרא מכיפיה מבריך .
ובשבת סה, ב. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב דְּאָמַר רַב מִטְרָא בְּמַעְרְבָא סָהֲדָא רַבָּה פְּרָת סָבַר שֶׁלֹּא יִרְבּוּ הַנּוֹטְפִין עַל הַזּוֹחֲלִין וּפְלִיגָא דִּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל נַהֲרָא מִכֵּיפֵיהּ מִיבָּרַךְ וּפְלִיגָא דִּידֵיהּ אַדִּידֵיהּ דְּאָמַר שְׁמוּאֵל אֵין הַמַּיִם מְטַהֲרִין בְּזוֹחֲלִין אֶלָּא פְּרָת בְּיוֹמֵי תִשְׁרֵי בִּלְבַד.
וברשי מטרא במערבא. בארץ ישראל: סהדא רבה פרת. פרת מעיד בדבר שהוא יורד מארץ ישראל לבבל וגדל ממי הגשמים ויודעין בני בבל שירדו גשמים בהרי ארץ ישראל ושמחים על אחיהם.
ואבוה דשמואל נמי כרב סבירא ליה דאמר פרת גדל ומימיו מתברכין ע''י גשמים:
בתוס: מכיפיה מיברך. משפתו וממקורו ומסלעו סלע מתרגמינן כיפה מכיפיה מיברך ולא ממי הגשמים:
ועוד שם בתוס: סהדא רבה פרת. פי' הקונטרס פרת מעיד שהוא יורד מא''י לבבל וגדל ממי גשמים ולא נהירא שהרי בבל במזרח א''י קאי וכל הנהרות יורדים ממזרח למערב לכך פר''ת שהיו מכירים שירדו הגשמים לא''י ע''י שחוזר פרת לאחוריו על ידי גדילתו בא''י מתוך הגשמים:
ב.
הגמרות דלעיל דורשות הסבר כמו גם הגמרא שמי הפאמיאס\ בניאס כשרים ואילו מי הירדן פסולים.
ואיך מיישבין את העובדה שבסופו של דבר המעיינות כולם , גם הם מימי הגשמים או מי הפשרת השלגים.
שמחלחלים - ובסופו שדבר מים אלו הם הנובעים כמעיין. - ולכאורה אמורים לטהר רק באשבורן.
. .הדף היומי - על שאלת התוס: איך הגשם בא"י מרבה את מימיו של נהר הפרת ? שאלה שהתוס כבר דנו בכך ומיישבו. ועדיין יש ליישב מצדדים נוספים.
. .ודיון נרחב על כך על ידי הרב יואל שילה נמצא בירחון האוצר טו קסב- קפה ובו יורד הוא לפרטים בהרחבה ומציב הנחות מחודשות ומעניינות בנידון. ומביא שגם מי הגשמים שנבלעין באדמה ואחכ נובעים - הרי דינם כמעיין( פרה ט,ב) למרות שרואים שנתמעטו מאוד בימי הקייץ.[ גם מי השילוח מתמעטין בקייץ , ובגמרא יש שאף הכזיבו]. ורק המים הספוגים באדמה בשכבה העליונה או ממקום קרוב - אין דינם כמי מעיין [ מקוואות תוספתא א, י].
. .לגבי הירדן הוא מניח שירדן הוא כינוי רק לקטע כינרת - ים המלח, שמימיו פסולים . ומתקשה בהסבר אם בגלל מי המעיינות המלוחים ואם מפני שיש בו או שמעורבים בו הרבה ממי הגשמים. וכן דן האם רק במערת הבניאס הירדן כשר או גם עד החולה. ונראה לו שכל חלקו העליון עד הכינרת - כשר. כמו"כ דן בנהרות שזוחלין ומה הדין במקום התרחבות הנהר בימות הגשמים ועוד.
ג.
ולעניין השפעת הגשמים בא"י על הפרת "סהדא רבא דפרת" מביא שאין אפשרות של זרימה עילית לבבל בשל המבנה הטופוגראפי
[ מרחק של מעל 600 קמ לבבל . ו 400 ק"מ לאפיקו העליון של הפרת] .
וכמו כן מנועה האפשרות לזרימה תת קרקעית - שמהירות זרימתה היא שלושה ק"מ בשנה !. וזה בתנאים הכי אופטימאליים של קרקע חולית. ומעל מאה שנה לק"מ אחד בקרקעות קשות. אז למה התכוונה הגמרא ?
ועוד - איך זה יכול להוות סימן שבשנה זו - ירדו גשמים רבים בארץ ישראל ?
ומביא שלוש אפשרויות ליישב את הבעייה .
1. שב"מערבא " כאן אין הכוונה לא"י, אלא לאיזורו המערבי [וצפוני] של תחום ניקוזו של הפרת. ואפשר שזו כוונת המאירי שכתב : "שכשהוא מתגדל סימן הוא שהגשמים שירדו במערב רבו עליו".
2. יישוב נוסף ע"פ הרב זלמן , קורן שאכן הכוונה לא"י , אבל לחלק קטן ומסויים ממנו בצפון סוריא ודרום טורקייה שמגיע עד הערוצו העליון של הפרת. מרחקו מהברך של הפרת הוא כ 180 ק"מ והוא איזור גשום. ולפי הכפו"פ הוא בתחום א"י .
ו5יך זה סימן שהשנה ירדו גשמים רבים
3.ועוד הסבר לפי הרב ענבל - שבאם אנו רואים שהפרת מתרבה ממימי הגשמים היורדים בהרים שמצפון לו , הדבר מהווה סימן שגם בא"י ירדו גשמים , שכן כאשר יש גשמים רבים באיזור מזרח הים התיכון - תפרוסת הגשמים ממטירה גם על א"י וגם על תחום הניקוז של הפרת.
ד.
ולהסבר האחרון הזה מצטרף פרופ' פ, אלפרט מומחה למדעי האטמוספירה המסביר במונחים מקצועיים מתחומו , האיך שטפו של הפרת יכול אכן להעיד על שנה ברוכה בגשמים בא"י.
וע"כ בהמשך בעהי.