ייש"כ
רק לא כ"כ הבנתי מהו הנוסח האחר - נראה דהן הן הדברים, רק בסופם טוען הס"ק שבת"ב נדחה כו"ע יאמרו כן.
איקטורין כתב:איש_ספר כתב:אכן כך מסרתי להרב פר"י, ואולי הדברים עלו במו"מ עם הס"ק, אבל בספרו שלו הוא כותב בנו"א לגמרי, וטל"חפרי יהושע כתב:ביום כיפורים ידוע שעדיפה התענית מהתורה מתפילה ובפרט בציבור, מה הדין בתשעה באב, שמעתי מהרב בצלאל דבליצקי בשם הסבא קדישא זיע"א שנראה שעדיף להתפלל בציבור ולשמוע איכה וקינות, ואם אח"כ לא יוכל להתענות, דיה לצרה בשעתה, חולה שאיין בו סכנה לא גזרו בו רבנן.
ייש"כ
רק לא כ"כ הבנתי מהו הנוסח האחר - נראה דהן הן הדברים, רק בסופם טוען הס"ק שבת"ב נדחה כו"ע יאמרו כן.
פרי יהושע כתב:לפני שהספקתי לומר ברכת ישתבח, סיים הש"ץ את הברכה והתחיל לומר שיר המעלות כמנהג האר"י, אז עניתי לו, אח"כ אמר ברכו ועניתי, והתחיל ברכת יוצר, ובטעות לא אמרתי ישתבח והתחלתי עמו ברוך עד אלוקינו, מה עדיף היה לעשות, להמשיך בלא ישתבח, או לו בשכמל"ו ולומר ישתבח.
בברכה המשולשת כתב:מה פוסק המרא דאתרא שם בעניין זמני היום.
עזריאל ברגר כתב:בברכה המשולשת כתב:מה פוסק המרא דאתרא שם בעניין זמני היום.
לצערנו, מעטים הציבורים שיש להם מרא דאתרא אחד שמקובל על כולם, ושיש לו דעה ברורה ומגובשת בכל מחלוקת הלכתית מסובכת.
יוצא פוניבז' כתב:פרי יהושע כתב:לפני שהספקתי לומר ברכת ישתבח, סיים הש"ץ את הברכה והתחיל לומר שיר המעלות כמנהג האר"י, אז עניתי לו, אח"כ אמר ברכו ועניתי, והתחיל ברכת יוצר, ובטעות לא אמרתי ישתבח והתחלתי עמו ברוך עד אלוקינו, מה עדיף היה לעשות, להמשיך בלא ישתבח, או לו בשכמל"ו ולומר ישתבח.
הרבה דנו בכה"ג ששכח ישתבח והתחיל יוצר, בפשטות מי שמתיר לברך ברכת רעמים בברכות ק"ש עכ"פ בבין הפרקים א"כ ה"ה הכא יאמר ישתבח בין הפרקים.
במקרה שלך שלא התחיל את גוף הברכה יוצר אור, יש לדון שיסיים קל מלך גדול בתשבחות קל ההודאות וכו'.
עזריאל ברגר כתב:במוצאי צום - האם עדיף לאכול משהו ואחר כך לקרוא קריאת-שמע בברכותיה בזמן שהוא לכתחילה לכו"ע, או שעדיף לסמוך על דעות מוקדמות לגבי צאת-הכוכבים, ובזה להרוויח שלא לאכול כלום לפני ק"ש ותפילת ערבית?
נראה שנהוג עלמא כפי השיטה השניה, למרות שק"ש דאורייתא (ומסתמא לא כל הציבור יקרא שוב ק"ש!) ורוב התעניות הן דרבנן...
פרי יהושע כתב:יוצא פוניבז' כתב:פרי יהושע כתב:לפני שהספקתי לומר ברכת ישתבח, סיים הש"ץ את הברכה והתחיל לומר שיר המעלות כמנהג האר"י, אז עניתי לו, אח"כ אמר ברכו ועניתי, והתחיל ברכת יוצר, ובטעות לא אמרתי ישתבח והתחלתי עמו ברוך עד אלוקינו, מה עדיף היה לעשות, להמשיך בלא ישתבח, או לו בשכמל"ו ולומר ישתבח.
הרבה דנו בכה"ג ששכח ישתבח והתחיל יוצר, בפשטות מי שמתיר לברך ברכת רעמים בברכות ק"ש עכ"פ בבין הפרקים א"כ ה"ה הכא יאמר ישתבח בין הפרקים.
במקרה שלך שלא התחיל את גוף הברכה יוצר אור, יש לדון שיסיים קל מלך גדול בתשבחות קל ההודאות וכו'.
נראה נכון, אמנם באל ההודאות אין אלוקינו
עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:אני שמעתי בשם אחד מגדולי הדור להתפלל בתענית ח"י מינוט אחר השקיעה ואח"כ לאכול וטעמו שבצומות מקילים.
לענין הטענה שק"ש דאורייתא שמעתי שיש לצרף את השיטות שזמן ק"ש לפני צאה"כ ואת השיטות שזמן צאה"כ הוא כבר בזמן זה
בכל אופן היה גדול אחר ששאלתי אותו לגבי זמן ערבית בכלל ואמר שמקיים לענין ק"ש יותר מאשר ,למשל, קביעת זמן ברית מילה וכדומה ולא ביאר לי טעמו
מבין את הסברות להקל, ועל זה בדיוק אני שואל:
האם לא עדיף להקל בתענית שהיא לא יותר מאיסור דרבנן (ולפעמים רק מנהג) מאשר בזמן ק"ש שלכאורה הוא דאורייתא?!
יוצא פוניבז' כתב:פרי יהושע כתב:יוצא פוניבז' כתב:פרי יהושע כתב:לפני שהספקתי לומר ברכת ישתבח, סיים הש"ץ את הברכה והתחיל לומר שיר המעלות כמנהג האר"י, אז עניתי לו, אח"כ אמר ברכו ועניתי, והתחיל ברכת יוצר, ובטעות לא אמרתי ישתבח והתחלתי עמו ברוך עד אלוקינו, מה עדיף היה לעשות, להמשיך בלא ישתבח, או לו בשכמל"ו ולומר ישתבח.
הרבה דנו בכה"ג ששכח ישתבח והתחיל יוצר, בפשטות מי שמתיר לברך ברכת רעמים בברכות ק"ש עכ"פ בבין הפרקים א"כ ה"ה הכא יאמר ישתבח בין הפרקים.
במקרה שלך שלא התחיל את גוף הברכה יוצר אור, יש לדון שיסיים קל מלך גדול בתשבחות קל ההודאות וכו'.
נראה נכון, אמנם באל ההודאות אין אלוקינו
אכן, אבל למה שיהיה בעיה להוסיף
פרי יהושע כתב:יש מהדרים ללכת ביום כיפור בגרביים, אבל ישנם שלא מצליחים בגלל כך לעמוד בחזרת הש"ץ, האם זה לא עדיף, שהרי זה הידור שנזכר רק בב"ח ולא הזכירהו האחרונים כמו שכתב משנה ברורה, ועמידה בחזרת הש"ץ הוא פשטות הרמב"ם והגאונים, לא כך? (אולי היום שנפוץ מאד ההליכה בנעלי בית וזה נוח מאד, אולי כבר לא מוגדר כחליצת נעל כמעט לגמרי, אולם מפורש שכל הבעיה היא הליכה בנעל של עור).
אור עולם כתב:הצעתי שיש צדדים שזו אינה חומרא אלא מעיקר הדין, ואז איני יודע איזה דין עיקרי יותר.
ומ"מ אציין שיש הרבה ראיות שדוקא להגר"א עמידה בחזרה היא מחויבת ממש ואכ"מ.
אור עולם כתב:וכמדומה שבעוד רגע זה כבר ראוי לאשכול נפרד.
עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:אדם שהתכוון להתפלל במנין כוותיקין וכיוון שראה שהוא מאחר התחיל לומר פסד"ז בדרך וכשהמשיך וסיימם ראה שעדיין לא הגיע והתחיל גם ברכות ק"ש אך לא היה באפשר להניח תפלין עד שיגיע והנה הגיע לזמן ק"ש וראה שלא יספיק להניח תפלין ולקרוא ק"ש לפני הנץ - מה עדיף שיקרא ק"ש בלי תפילין לפני הנץ או שימתחן עם ק"ש עד שיניח תפילין ואח"כ יקרא ק"ש לאחר הנץ?
ק"ש ותפילה בתפילין קודמות לתפילה במנין.
תפילה במנין - כמדומני שקודמת לתפילת ותיקין, ועכ"פ קרובות להיות שוות.
ומבינייהו נראה לכאורה שק"ש בתפילין קודמת לתפילת ותיקין.
ועצ"ע למעשה.
כדכד כתב:המשנ"ב מוכיח מהמשנה על היורד לטבול ולא מספיק להתלבש עד שתנץ החמה או שמספיק רק להתלבש שיקרא לפני הנץ - שעדיף לקרוא ק"ש לפני הנץ בלי מנין ובלי תפלין מאשר לאחר את הקריאה לאחר הנץ כדי להניח תפלין ולהתפלל במנין ולכאורה שן אינו מברך ברכות ק"ש.
באופן זה שיקרא ק"ש בלי תפלין וברכות לפני הנץ ויברך ויקרא שוב עם תפלין אח"כ - משמע לי שכך אומר המשנ"ב לעשות.
שאלתי בנידון שבירך כבר הברכות שלפניה האם גם אז עדיף שיקרא לפני הנץבלי תפילין או שעדיף שלא?
פרי יהושע כתב:קורא ק"ש בלא תפילין הוא כמעיד עדות שקר
פרי יהושע כתב:עזריאל ברגר כתב:לא יודע מה כל כך "מבואר" במשנה שמדברת על דיעבד...
מה ז"א בדיעבד
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 177 אורחים