מנהג הקדמונים כששמעו בשורות טובות לברך אחד את חבירו בברכת "מזל טוב".
ודבר זה יש לי מקורות בהררי קודש: viewtopic.php?t=14894 https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=18533 https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=139953
אך, דא עקא, שאלתי ובקשתי לדעת לעשות האם מותר לומר ברכה זו לחבירו גם במקומות הטינופות (וכגון במרחצאות או במקוואות או בבית הכסא), או שיש בזה משום תפילה במקום שאסור להתפלל? האם דנו בזה רבותינו אשר מימיהם אנו שותים ומלחמיהם אנו אוכלים?