מעילה בקונמות

[י. אברהם]

לא הצלחתי להבין איך אפשר לאדם להחיל דין קרבן מעילה על דבר שאינו הקדש באמת.
ממילא המועל במזיד דמשלם ממון, אפשר לומר שכשעשה קונם קיבל על עצמו שאם ימעל ישלם להקדש.
אבל לענין קרבן, אילו היה עולה או שלמים אפשר לומר ג"כ כנ"ל, אבל כיון שמביא אשם שאינו בא בנדבה, "איך זה עובד"?
אילו היה זה גזה"כ ניחא, אבל הא פליגי תנאי בדין זה.

[HaimL]

למה כוונתך, אם היה אשם. בפשטות, האומר קונם כיכר זו, ה"ה כמי שאמר הרי זו עולה (למ"ד יש מעילה בקונמות). ומה עניין אשם להכא. או שלא הבנתי את שאלתך.

[י. אברהם]

קרבן מעילה הוא קרבן אשם

[HaimL]

קרבן מעילה הוא קרבן אשם

עכשיו הבנתי את שאלתך. ושוב, לא הבנתי. מה פירושו של דבר, שאם זו מחלוקת תנאים, אין זו גזה"כ. לימא בהכי קמיפלגי, דמ"ס גזה"כ שיהיו קונמות כהקדשות, ומ"ס דאין זו גזה"כ. ואדרבה, מלשון רש"י ז"ל בשבועות,

---
אין מעילה בקונמות - דלא קרינן ביה מקדשי ה' (ויקרא ה) שהרי חולין הוא אצל כל אדם:
---

משמע, דמצד הסברא, פשיטא דכל מה שאסור אכ"ע כהקדש מועלים בו, ומ"ד אין מעילה בקונמות, ס"ל דכיוון דחולין הוא אצל כ"א, אין מועלים בו.

[HaimL]

אבל מסוגיא דנדרים, משמע דאפילו קונם אכ"ע אין מועלים בו, למ"ד אין מעילה בקונמות, וראה שם בתוספות. ואפשר ליישב, דאין כוונת רש"י ז"ל דווקא לקונם דאסר אנפשיה, אלא, כיוון שבידו לאסור אנפשיה, לא קרינן ביה מקדשי השם כלל, אפילו אם אסר אכ"ע, משא"כ הקדש, דאיסורו אכ"ע תמיד.

[י. אברהם]

לא הבנתי לאיזה גזה"כ כוונתך.

מה דלדיד' פשיטא מצד הסברא, הא גופא קא קשיא לי.

[HaimL]

ולא קשיא למר סוגיא ערוכה בקידושין,

---
אמר ליה מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא וניפשטו לה קידושי בכולה מי לא תניא האומר רגלה של זו עולה תהא כולה עולה וכו'
---

דאע"ג דאין האישה בכלל קדשי מזבח, אעפ"כ, דינה כהקדש. וראה שם ברש"י ובתוספות ז"ל,

---
ניפשטו קידושי בכולה - כי אמר חצייך מקודשת לי דהא מקודשת בלשון הקדש קאמר לה:

ונפשטו קידושי בכולה מי לא תניא כו'. תימה דבריש תמורה (דף יא:) יליף רגלה של זו עולה ובדבר שהנשמה תלויה בו מקרא דכתיב כל אשר יתן ממנו לה' וגבי אשה לא כתיב קראי וא"כ מאי פריך הא לא דמו להדדי ונראה שלכך דקדק רש"י ופירש דהא מקודשת בלשון הקדש קאמר לה וכדאמר בריש פירקין דאסר לה אכ"ע כהקדש שאדם עושה אותה כהקדש לפיכך יש להיות דינה כהקדש אבל אם היה אומר מאורסת או חד מהנהו לישני דלעיל (דף ו.) על זה לא היה מקשה ונפשטו קידושי בכולה לפירוש זה:

[י. אברהם]

ייש"כ, אבל זה לא עוזר לי

[HaimL]

לא הבנתי לאיזה גזה"כ כוונתך.
מה דלדיד' פשיטא מצד הסברא, הא גופא קא קשיא לי.

ראה בפירוש הר"ן ז"ל, בריש נדרים,

הלכך היכא שהתפיס ואמר הרי ככר זה עלי כקרבן חייל נדריה ועיקר נדר הוא זה. וכינויו הוא שבמקום קרבן יאמר קונם קונח קונס וכל שאמר כן הרי הוא אסור כאילו אמר קרבן עלי ככר זה וכו' עכ"ל

משמע, דלשון קונם הוא התפסה בקרבן, וא"כ, הסברא נותנת שמועלים בו, כמו בקרבן. ומ"ד אין מעילה הוא החידוש, משום דלא קרינן ביה מקדשי השם, הואיל ובידו לאסור אותו אנפשיה.

[י. אברהם]

בענין הסברא ראה למעלה