מדוע לא התפלל על כולם

[אוהב אוצר]

חיפשתי במפרשים מדוע משה רבנו לא התפלל על כולם 'מראש' אולם לא מצאתי, האם ידוע משהו בענין?
[או שמא מישהו ידע לחפש יותר טוב ממני]

[מחולת המחנים]

אפשר לשאול עוד יותר מדוע על כלב לא התפלל משה רבינו.
על שאר המרגלים ייתכן לתרץ שמשה רבינו התנהג איתם בגדר של "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו", וכמו כן מקיש ביאתם לחזרתם שהיתה בחטא.

[אוהב אוצר]

על כלב המפרשים מדברים, אני שואל על השאר, אם היה חשש שיצא מזה דבר לא טוב, אז מדוע שלא להתפלל 'שהכל ילך למישרין'?

[שפה ברורה]

בפשטות ממה שאמרו 'מעצת מרגלים', משמע שכבר התחילו בעצתם, ואם לא בפועל, מ"מ בכוח כבר התחיל, ומשה רבינו לא התפלל רק על אלו שלא התחילו, שלא יומשכו אחריהם, וע"כ הקושיא רק על כלב
מה גם לפי המבואר במדרש שהמרגלים רצו להשאר בנשיאותם, א"כ בודאי שמחשבה זו כבר נולדה בקרבם מקודם, ומשה רבינו הרגיש בכך
ולא שייך להתפלל על מי שרוצה לחטוא שלא יחטוא, שהוא דבר התלוי בבחירה - רק החוטא בעצמו יכולח להתפלל על עצמו שיוכל להתגבר על בחירתו -, רק על יהושע שלא יומשך אחריהם שפיר היה יכול להתפלל

[יין המשמח]

אבל אם הוא ידע שהם הולכים לחטוא מדוע הוא שלח אותם בכלל?
וכן רש"י כותב שכולם אנשים - שבאותה שעה כשרים היו...

[בברכה המשולשת]

בספר קהלת יצחק (לרבי יצחק רייטבארד מוילנא) מובא הסבר שלם על זה מהגאון רבי יעקב יוסף (שבאותה עת עוד היה המ"מ ומ"ץ דוילנא) שמרע"ה חשש רק על יהושע שיעשה עבירה לשמה כדי שמרע"ה יישאר בחיים

[שפה ברורה]

אבל אם הוא ידע שהם הולכים לחטוא מדוע הוא שלח אותם בכלל?
וכן רש"י כותב שכולם אנשים - שבאותה שעה כשרים היו...

זאת אומרת שטענתך הוא שרש"י סותר את עצמו, דהלא רש"י בעצמו כ' 'י-ה יושיעך מעצת מרגלים', ועכ"ח דכל זמן שלא חטאו בפועל עדיין היו נחשבים לכשרים

[מחולת המחנים]

אבל אם הוא ידע שהם הולכים לחטוא מדוע הוא שלח אותם בכלל?
וכן רש"י כותב שכולם אנשים - שבאותה שעה כשרים היו...

זאת אומרת שטענתך הוא שרש"י סותר את עצמו, דהלא רש"י בעצמו כ' 'י-ה יושיעך מעצת מרגלים', ועכ"ח דכל זמן שלא חטאו בפועל עדיין היו נחשבים לכשרים

ואולי אפשר לתרץ שבעת הליכתם היתה מחשבתם לרעה, אך מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה לצעשה, ועל כן באותה שעה כשרים היו.
ומכל מקום משה חשש על יהושע בן נון, שכנראה לא היה באותה מחשבה איתם, ואפשר לדייק כך מדברי חז"ל י-ה יושיעך "מעצת" מרגלים, דהיינו שלא יתפש גם הוא במחשבתם, ועל כן התפלל עליו.
ובזה יתורץ הכל.

[פלתי]

חיפשתי במפרשים מדוע משה רבנו לא התפלל על כולם 'מראש' אולם לא מצאתי, האם ידוע משהו בענין?
[או שמא מישהו ידע לחפש יותר טוב ממני]

חפש באוצר החכמה: מעצת-המרגלים כולם
ותמצא הרבה תוצאות בזה.

[בן החבורה]

בתרגום יונתן כתב 'וכדי חמא משה ענוותנותיה קרא משה להושע בר נון יהושע'

[רחמים]

אם יהושע היה חוטא היה חילול ה' יותר גדול מכל אחד אחר, לכן התפלל דווקא עליו.

[שפה ברורה]

אם יהושע היה חוטא היה חילול ה' יותר גדול מכל אחד אחר, לכן התפלל דווקא עליו.

לא הבנתי, וכי רק על חילול השם גדול היה יכול להתפלל, וכי כל כך קשה התפלה, עד שלא היה יכול להתפלל על חילול השם קטן?

[רחמים]

סתם תפילה לא היתה עוזרת, אלא בצירוף זה שהיה פה גם שינוי השם, ולא סתם שינוי השם אלא הוספת י' משמה של שרה אמינו:
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קז עמוד א

ונקיתי מפשע רב שלא יכתב סרחוני. - אמר לו: אי אפשר. ומה יו"ד שנטלתי משרי עומד וצווח כמה שנים, עד שבא יהושע והוספתי לו, שנאמר ויקרא משה להושע בן נון יהושע, כל הפרשה כולה על אחת כמה וכמה.

אבל אה''נ על כולם משה התפלל אבל לעשות שינוי השם לא היה לו אפשרות אלא ליהושע כיון שהיתה רק אות י' אחת.

[פלתי]

באמת לא חשבתי על זה. ר' רחמים צודק. מי אמר באמת שלא התפלל על כולם. הרי רש"י רק מסביר למה הוסיף ליהושע יו"ד. ולמה רק ליהושע הוסיף יו"ד זו כבר שאלה אחרת לגמרי.
יש"כ רחמים.

[מה שנכון נכון]

סוטה לד:
ויבא עד חברון ויבאו מבעי ליה, אמר רבא מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות, אמר להן אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים. יהושע [פירש"י לא הוצרך לילך ש] כבר ביקש עליו משה רחמים, שנאמר ויקרא משה להושע בן נון יהושע, יה יושיעך מעצת מרגלים.

[בתורה לא נזכר שבקש עליו רחמים, וכל הדיוק של חז"ל הוא מתוספת היוד - שבא לומר יה יושיעך וכו].

[רחמים]

חיפשתי במפרשים מדוע משה רבנו לא התפלל על כולם 'מראש' אולם לא מצאתי, האם ידוע משהו בענין?
[או שמא מישהו ידע לחפש יותר טוב ממני]

ביאור מחודש בביאור 'עצת מרגלים' ולפי זה הכל מתורץ הפלא ופלא:

דף על הדף סוטה דף לד עמוד ב

במדרשי התורה (פ' שלח) מבאר כי משה רבינו לא חשש על תלמידו הנאמן שיכשל בעצת המרגלים, אלא פחד שמא יתיעצו ביניהם להזיקו או להרע לו, ע"ז ביקש שינצל מעצתם הרעה. כי בודאי יהושע לא הסתיר מהם דעתו, אבל כלב לא חלק עמהם בגלוי, שמא יזיקוהו, וגם רצה שיוכל להשפיע על העם שישמעו לדבריו כנגדם.

[רחמים]

עוד תרוצים:
קרן אורה מסכת סוטה דף לד עמוד ב

ומה שהתפלל על יהושע לבד, ולא על כל המרגלים. מבואר ע"פ האמור בדברי האר"י ז"ל, כולם אנשים ראשי בני ישראל כו'. כי נשמות השבטים הלכו אם האנשים להיות לעזר להם בשליחות הזו. וזהו שנאמר למטה יוסף למטה מנשה. כי יוסף נתלוה עם מנשה בכורו. ויהושע משבט אפרים נשאר בלא עזר וסעד. ע"כ התפלל עליו משה רבינו. אבל מפני הנסיון הגדול נתגבר עליהם הכח הראשון מצד שמותם, ונסתלקו מהם נשמות השבטים אשר הלכו לעזרתם. ולא ניצולו מזה כ"א השנים שלוחים משבט יהודה ואפרים. יהושע וכלב. וכמו שנאמר (במדבר י"ד, כ"ד) ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו, ולא עזב העזר מראש שבטו אשר היו אתו, כידוע מדברי האר"י ז"ל. ויש לומר בטעם הצלת ב' אלו. כי מהם עתיד להיות גואלים להשיב ישראל לארץ באחרית הימים ע"י משיח בן דוד ומשיח בן יוסף. על כן היה עליהם עזר אלהי שלא להוציא דבה על ארץ הקדושה. והבן.

פרחי כהונה מסכת סוטה דף לד עמוד ב

מה שלא התפלל רק על יהושע משום שהוא תלמידו שלא יהיה ח"ו בסוג מעמיד תלמיד שאינו הגון. ועוד שהוא היה ראוי להיות ממלא מקומו אחרי פטירתו ומכניסם לארץ ואם יחטא ח"ו מי יהיה ממלא מקומו. ועוד דבשאר מרגלים ידע שאין תפלתו מועלת דשמם מוכיח עליהם אבל יהושע שאין שמו מוכיח עליו [התפלל עליו]. ומה שלא התפלל גם על כלב שגם הוא אין שמו מוכיח עליו אפשר דעל יהושע דוקא היה חושש לפי שבא מיוסף שהוציא דבה על אחיו. ומה שהתפלל יה יושיעך וכו' אף על גב דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים מ"מ התפלל שהקב"ה יעזור אותו שלא יתפתה לעצתם כמ"ש בספ"ק דקידושין דיצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו ע"ש. מיהו לכאורה קשה דאחר שמרע"ה ידע מעצתם הרעה שהרי התפלל על יהושע א"כ למה הסכים בשליחותם ולפחות היה לו לשלוח אחרים במקומם. ואפשר דישראל רצו שישלחו רק את אלו וכמ"ש ותקרבון אלי וגו' ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו וגו' וכתיב במרגלים כלם אנשים ראשי בני ישראל המה ולא היה יכול מרע"ה להתנגד להם ולומר שילכו אחרים במקומם בלא שום טעם ולא היה יכול לגלות להם שעתידים להוציא דבה על ארץ ישראל וגם סמך מרע"ה על יהושע וכלב שהם צדיקים שאם אח"כ יוציאו אלו דבה הם מכחישים אותם.

דף על הדף סוטה דף לד עמוד ב

למה משה רבינו ע"ה התפלל רק על יהושע ולא על כל המרגלים, והלא באותו שעה כולם כשרים היו (ילקוט שמעוני פר' שלח רמז תשמב).

אלא שמעתי פעם מכ"ק אדמו"ר מגור ה"בית ישראל" זי"ע, על מה שכתוב "ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההוא" (דברים י, כ) ואומר רש"י - והועילה תפלתי לכפר מחצה ומתו שנים ונשארו שנים. ואמר הבית ישראל, שאלעזר ואיתמר שהיו דבוקים למשה רבינו אז תפילת משה עזר להגין עליהם, אבל נדב ואביהוא שלא היו בטלים למשה רבינו, כמו שאמרו חז"ל שנדבו ואביהוא אמרו "מתי ימותו שני זקנים ואני ואתה ינהג הדור", לפיכך תפילת משה רבינו לא הועילו להם.

ואולי גם כן כאן, בעצם על דבר כזה אינו שייך תפילה כלל, כי זה תלוי בבחירת האדם אם לטוב אם לרע, ואם תתקבל התפילה הרי תנטל מהם הבחירה, שזהו תכלית הבריאה. ברם על יהושע שהיה בתכלית הביטול למשה רבינו, שהיה ממש משרת משה, ומשום זה תפילת משה היה כמו שיהושע בעצמו התפלל, ועזר התפילה.

[עושה חדשות]

לפי שי' ר"ע בירו' סוטה דהיו כ"ד מרגלים, (ומובא בתוס' שם לד.), אז המקבילים של יהושע וכלב מתוך שבטם היו שותפים אליהם או נלכדו בעצת מרגלים?

[יאיר]

נלכדו. עיין בסנהדרין פרק חלק דלעת"ל יזכו רק 2 מ - 600,000.

[מחולת המחנים]

בגור אריה למהר"ל ובכלי יקר פירשו הטעם שהתפלל משה על יהושע, כיון שהיה תלמידו "דגנאי גדול יש לאדם שתלמידו אינו כהוגן, שיאמרו אלמלא שלמד כך מרבו לא היה עושה מעשים האלו" (גו"א).

בתורה תמימה כתב בדרך אחר קצת וז"ל: "ומה שהתפלל עליו יותר מאשר על גדי בן סוסי שהיה למטה יוסף, אולי משום דתלמידו היה, והיה חביב עליו ביותר כמו שכתוב: לא ימיש מתוך האהל".

האם נמצא כדבריו בספרי הקדמונים?

[דרומי]

האריז"ל אומר שיהושע היה בעצם שליח של שבט לוי, עיי"ש