האם מי שקיבל לשה"ר על חבירו, צריך לבקש ממנו מחילה?

[בברכה המשולשת]

נתבקשתי להכניס:

יל"ע בדבר המצוי, במי שקיבל לשה"ר או אבק לשה"ר על חבירו, האם צריך לבקש ממנו מחילה
ונראה שהוא כעין הנידון האם החושד בכשרים צריך לבקש מחילה מחבירו

ועכ"פ למעשה נראה שיותר קל מהמדבר לשה"ר, ולכן יוכל לסמוך על השיטות שאפילו במדבר לשה"ר א"צ לבקש מחילה, מחשש שכעת תהיה יותר קפידא, ודוק

(לא מצאתי אשכול המדבר על זה, ככה"נ בשל טעות שלי בביצוע החיפוש)

[הארי החי]

עי' בחפץ חיים סוף כלל ד' ובבאר מים חיים (אות מח) לענין מי שסיפר לשה"ר על חבירו ועדיין לא נסבב לו שום רע אלא שיש לחוש שברבות הזמן יוגרם לחבירו הפסד וז"ל הא פשיטא דאם עשה רק תשובה למקום ואחר כך נסבב ע"י דבריו הקודמים היזק וצער לחבירו דהוא מחוייב לפייס אותו, רק דברינו הם לעת עתה שלא בא לו היזק וצער על ידי זה אם מחוייב להודיעו ולפייס אותו עבור מה שגינה אותו או לא וצ"ע. ויותר טוב שאז יראה לסבב שלא יגיע לו ההיזק והצער על ידי דבריו, כגון שילך אל האיש שסיפר לפניו ויאמר לו טעיתי בדמיוני במה שדברתי עמך אודות פלוני כי לפי מה שראיתי עתה אין הענין כן כמו שהצעתיו לפניך וכיוצא בדברים אלו עד שיוציא את הענין מדעתו, ובאופן שלא יסובב בדבריו אלו רעה לאחרים עכ"ד. וא"כ נראה שבקבלת לשה"ר שבוודאי לא הגיע לחבירו שום נזק עי"ז א"צ לבקש מחילה ממנו.

[עליך עיננו]

מבואר להדיא בח"ח כלל ו,יב, שאם קיבל לשון הרע עליו לעשות תשובה ולקבל ע"ע לעתיד, ובבמ"ח שם לד שרק אם לא סיפר עדיין ואם סיפר עליו לבקש מחילה כמו שאר מספרי לשוה"ר

[בברכה המשולשת]

תודה רבה לרבנים שליט"א

[הוגה בתלמודו]

שמעתי פעם דאף אם מבקש סליחה מחבירו אי"צ לומר לו שמבקש על לשוה"ר כיון שאז יעלב שוב ולא ירצה לסלוח אלא יבקש מחילה ללא לפרט על מה.