הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' אוגוסט 01, 2018 8:03 pm
זאת התשובה של הרב וואזנער כפי שהיא נדפסת בשו"ת בית הלוי סימן ד
בענין תפילין שנתרפו התפירות, עד שנפרדו קצת התיתורא העליונה מן התחתונה
שאלה לכבוד הב' המופלג וכו', ובענין מה ששאלת בתפילין שלך שנתרפו קצת חוטי התפירה, עד שנראה קצת פרודות התיתורא העליונה מן התחתונה, ואמר לך הסופר מו"ה וכו' שיש לדבקם בדבק, אי אריך לעשות כן.
תשובה לענ"ד נראה דעדיף להניחם כך מלדבקם בדבק, אכן יש להשים לב דכשיתרפו יותר יתנם לסופר שיחזור ויתפרם כראוי.
א) הנה בביאור הלכה (סי' ל"ב סעי' נ"א ד"ה יתפור) כתב וז"ל שמעתי בשם אחד מהגדולים שהזהיר שלא לדבק התיתורא בדבק קודם התפירה, דדבק חשיב חיבור כתפירה, וכמש"כ ברמ"א (סעי' מ"ז) ובב"י (שם), וא"כ אפשר דתפירה שאח"כ לא חשיבא כלום, וההלכה למשה מסיני נאמר רק על התפירה ולא על דיבוק, וסיים הבה"ל וצ"ע בזה, ועי' בחזון איש (או"ח סי' י"א אות י') שפקפק קצת על חומרא זו וכתב דאינו מוכרע, די"ל דאה"נ דגם לאחר הדיבוק נחשב עדיין כמפורד, אבל לא שיפסיד אם יחובר גם בגידין [ומש"כ שם עד שיחובר, לכאו' הוא ט"ס, וצ"ל אף שיחובר], אכן אינו מבואר בדבריו שהחליט לקולא שהרי כתב שאינו מוכרע, ושוב ראיתי בשונה הלכות (סי' ל"ב סעי' רל"ה) שהביא דברי החזו"א, וסיים דמ"מ יש להחמיר.
ב) ועכ"פ אף אם ננקוט חומרא הנ"ל, משמע לכאו' דכל זה היינו אם דבק הדבק קודם התפירה, אבל לאחר שכבר נתפר לא איכפת לן, דמאחר שכבר הוכשר בהתפירה, לא מעלה ולא מוריד מה שמחזקו עוד, אכן בחזו"א (שם) לא סבירא לי' כן ודעתו דאין שום נפק"מ אי מדבק קודם התפירה, או לאחר התפירה, ולפי גדול הנ"ל שאוסר לדבק, ה"ה שלאחר התפירה אסור, מפני שהדיבוק שאח"כ מבטל את התפירה, שאין התפירה מחברת עכשיו כלום, כיון שהוא גוף אחד בלא הגידין, ומש"כ המ"ב שהזהיר הגדול שלא לדבק קודם התפירה, היינו מפני שכן הי' דרכם עיי"ש.
ג) ולכאורה צ"ע קצת בדברי החזו"א מה דפשיטא לי' כ"כ שאין לחלק בזה, עד שהוציא דברי המ"ב מפשוטו, דלכאו' מסתבר הרבה לחלק שלאחר שכבר נתפר, וכבר עומד יפה הבית צמוד שפתו על שפתו, לא יוסיף תת כח הדיבוק שלאח"ז, וצ"ע, ועכ"פ לפי החזו"א ודאי עדיף [לפי דעת הגדול הנ"ל] שלא לדבקו, והגם שעתה עומד בנפרד קצת, לכאור' אין זה חסרון, דלא ראיתי מבואר בפוסקים דצריך להיות צמוד כ"כ עד שלא יהא נראה אויר בינתים, והעיקר שיהיו תפורים יחד, ואם יתפרד יותר יתפרם שנית, משא"כ אם ידבקם עכשיו אז שוב לא יתפרם שנית, [עד שיפתחם לבודקם], ועוד אם כבר היו התפורות כ"כ רפויים עד שהיו עומדים להנתק, אז לכאור' גם לפשטות דברי המ"ב י"ל דאינו נכון לדבקם בדבק, ודומה לזה מבואר באחרונים לענין כתב על גבי כתב בס"ת ועי' מש"כ בזה בחיי הלוי (ח"א סי' צ"א), והגם שאין לנו לגבב חומרות בדבר שעצם הלכה זו אינו ברור להלכה, אבל עכ"פ נראה דכיון שגם אין הכרח לדבקם, נראה דעדיף להניחם כך, עד שיחזור ויתפרם כראוי, ואחר שכתבתי כ"ז בא לידי ספר הנדמ"ח דינים והנהגת חזון איש וראיתי שהביא (בפ"ג ס"ג) שהחזו"א החמיר בזה גם בדיעבד והורה שלא יברך על תפילין שנדבק התיתורא אפילו לאחר התפירה עד שיתקנו עיי"ש, והגם שהוא קצת פלא שהרי כתב בחזו"א (הנ"ל) שעיקר הדין אינו מוכרע, אכן נראה שכיון שסכ"ס הי' מסתפק בזה, ע"כ החמיר למעשה אפילו בדיעבד שלא לברך עליהם, וע"כ עכ"פ לכתחילה ודאי עדיף להניחם כמו שהן.
והשי"ת יצילנו משגיאות וינחנו במעגלי צדק למען שמו
תוכן התשובה