שיירי נטילה במיחם

[היושב בגנים]

מעשה בבחור ישיבה שאחזתו צינה במוצאי שבת קודש בשעת נטילת מים אחרונים במלוה מלכה אי לכך החליט ליטול מהמיחם הגדול ולהתחמם ממימיה
לאחר מעשה הקיפוהו חבורת לומדים ובאו איליו בטרוניה את המיחם אסרת עלינו בשתיה
היאך נדייניה להאי דינא

[אור עולם]

נטל מהברז או מספל וכיוצ"ב?

[היושב בגנים]

נטל ישר מהמיחם על הידים למים אחרונים

[עזריאל ברגר]

צריך לעיין האם יש באמת איסור לשתות את המים שנותרו בכוס שממנה נטלו מים אחרונים, ואם יש איסור - מהו גדרו, והאם יש מקום לדון כאן בגדרי ביטול וכיו"ב.

[שמש]

א. אין ליטול מים אחרונים במים חמים שהיס''ב (וזה גם מסוכן).
ב. בפשטות דין שיירי רחיצה היינו דווקא במים שהתרחץ בהם בפועל ונותרו בכלי (או אולי גם במים שהוקצו לרחיצה ונותר מהם) ולא כשרחץ במעט מים מתוך מאגר גדול.

[אלישע לוי]

בכל אופן תקנה פשוטה לשפוך עוד קצת מהמיחם לאיבוד ואז השיריים כבר מותרים.

[עזריאל ברגר]

בכל אופן תקנה פשוטה לשפוך עוד קצת מהמיחם לאיבוד ואז השיריים כבר מותרים.

על סמך מה?

[אשרי יושבי ביתך]

יעויין בדברי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א ב'ספר הזכרון' (אות יב-יג) שהביא דברי הגמ' (הוריות יג, ב) דהשותה מים הנותרים מן הרחיצה קשה לשכחה, והביא מה שנסתפק היעב"ץ אם דווקא רחיצת כל הגוף או גם רחיצת הידיים לבד [ולצד שרק רחיצת כל הגוף יש להקל בנד"ד]. ועוד מביא שם, דאולי רק כשרחצו ברוב המים ונשארו רק מיעוט המים, אבל אם התרחצו רק ממיעוט המים לא חשיב 'שיירי' רחיצה (וכמו שהעלו כאן צד כזה למעלה). ועוד הביא שם ממרן החזו"א זצ"ל דאם אחר שרחצו - שפכו לשם עוד מים, כבר איל"ז שם 'שיירי' רחיצה. ועוד כתב דאם מעבירין מכלי לכלי לא חשיב שיירי רחיצה. ועוד ר"ל שם דמהני ביטול ברוב, יעויי"ש בכל דבריו.