הודעהעל ידי החתן סופר » ב' פברואר 28, 2022 11:06 pm
יש לצדד במעשה שבת שלא נהנה מהאיסור וכלומר לא אהני מעשיו דיש סברא להתיר, והסתפק בזה הפמ"ג ריש סימן שיט בא"א, בבורר ב' מיני אוכלין אם מותר להנות מהברירה- "דאפשר לאכול כך, צ"ע", והוא מחלק בין תערובת של אוכל ופסולת שם אהנו מעשיו כי אי אפשר לאכול בלי הברירה, לבין תערובת ב' מינים, ולפי"ז על שעה 9 לא אהני מעשי הקטן דאפשר שידלק גם בלי המעשה שבת, אמנם הפמ"ג לא החליט בזה וצ"ע איך הפוסקים נטו בזה, לא זוכר כעת מה כתב בזה בחזו"ע סוף חלק ד.
עוד סברא יש לומר דבקטן קיל טפי מגדול, כיון דמעשה ההדלקה ע"י קטן הוא אסור לכאורה מדרבנן (דאינו אסור מדאורייתא בחילול שבת רק מדין חינוך, ואביו מצווה על שביתות מדאורייתא אבל לא במקרה שלנו) ובדרבנן יש דעות בפוסקים אם השו"ע יודה להקל כדעת ר' מאיר, ועי' בזה ביה"ל ריש סימן שיח, ומסקנת פוסקים דאפשר להקל בשוגג באיסור דרבנן לדעת השו"ע, אמנם יל"ע אם באמת מוגדר כמעשה שבת דרבנן, דעי' ביה"ל סימן שכה ס"י הביא מהמג"א דאם חש"ו מחללים שבת לצורך עצמם מותר להנות, ומשמע דאם לצורך אחרים אסור (ולכאורה במקרה שלנו מן הסתם הדליק לצורך הבית או הגדולים שבבית ולא לצורך עצמו), ולא נכנס לחשבונות של דרבנן ודלא כמו שכתבנו, ובאמת צריך להבין אם מעשיו נחשבים כשוגג או מזיד, דלכאורה קטן אין בו דעת, ואולי תלוי בגיל ובחריפות.
ולפי"ז במבוגר אפשר לצדד להתיר רק עפ"י הפסקה הראשונה, או שהיה בשוגג ולסמוך על הגר"א ריש סימן שיח.
ובדרך הערה- יל"ע אם אדם אוסר דבר שאינו שלו במעשה שבת, ודן בזה בהגרעק"א סימן רנג, באדם שעקר קדירה חבירו ולא היה בדעתו להחזירה- ואסור להחזיר מעתה כיון שחסר תנאי בחזרה, ונטה שם לומר שאפשר להחזיר כיון שהכל תלוי במחשבתו ובהכאי גוונא אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, אמנם במעשה שבת יהיה תלוי אם המעשה אוסר או מחשבתו ולכאורה יהיה בזה מחלוקת רבי יהודה ורבי מאיר (אם יש לחלק בין שוגג למזיד או לאו).
הכל בדרך לימוד כמובן, וצריך מקורות ברורים במעשה שבת של קטן, ובעניין הפמ"ג דלעיל.