מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

תודה היא חובה או רשות? האם היא קרבה בבמה

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
יאיר1
הודעות: 1652
הצטרף: ב' ינואר 13, 2014 2:10 pm

תודה היא חובה או רשות? האם היא קרבה בבמה

הודעהעל ידי יאיר1 » א' פברואר 20, 2022 11:56 pm

מקורות בבקשה.
שאלה שעלתה בבית כנסת, על ידי שני תלמידי חכמים המשמשים כמלמדים בחיידר.
מ"מ אחד שאני זוכר.
​​​​​​​רש"י זבחים ז.

יהודה בן יעקב
הודעות: 3121
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: תודה היא חובה או רשות? האם היא קרבה בבמה

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » ב' פברואר 21, 2022 12:38 am

מתוך המצויין אצלי

- ד' שצריכין להודות האם חייבים בקרבן תודה
רש"י כת"י מנחות ע"ט: בפי' הב' כ' דזה נקרא תודת חובה, ובשטמ"ק שם אות י' הק' דלא מצינו דהם חייבין אם לא אמרו הרי עלי, וכדברי רש"י כתב התוס' רי"ד ר"ה ה':, וכן מבו' בפי' הרא"ש נדרים י"ג. בד"ה האומר קרבן וכו' דכ' דתודה דמיא לחובה, אמנם בתיו"ט נדרים פ"א מ"ד ובתפא"י ביכין ל"ה כ' דחובה הוא. בשו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' פ"ח כתב וז"ל בודאי קרבן תודה הוא רשות ואינו קרבן חובה שיהא מחוייב להביא על הד' דברים, דהרי אמרינן בתורת כהנים בפ' צו בפסוק ואם על תודה יקריבנו דתודה בא מן המעשר דכל זמן שלא נדר תודה לא הוי חובה ודבר שאינו חובה באה מן המעשר, ורק אם נדר תודה בסתם אינו יכול להביא אלא מן החולין, וכן מבואר ברש"י ביצה דף כ' ע"א, וכן נראה מלשון המקרא דכתיב ואם על תודה יקריבנו וכל אם ואם הנאמר בתורה הוא רשות רק בג' דברים הוא חוב כמו שהביא רש"י סוף פ' יתרו, וא"כ יפה כ' ההפלאה בספרו פנים יפות על התורה דלכך לא הזכיר לענין חמץ רק קרבן ראשית, ולא הזכיר החמץ שאצל תודה מפני שהוא נדבה, ולדעת מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל שם בתשובה [או"ח סי' נ"א] הנ"ל שנראה מדבריו שעל ג' הראשונים הנפרטים בתהילים קאפיטל ק"ז יש חיוב להביא קרבן תודה ורק על יורדי הים אין חיוב, צריך לדחוק בפי' הת"כ הנ"ל דלא קאי רק על יורדי הים, עכ"ל, ועיי"ש עוד מש"כ בזה. עי' בבי' הגרי"פ על סה"מ לרס"ג עשה נ"ט בד"ה וראיתי להסמ"ק וכו', דהביא הרבה ראשונים דסברי דהוי קרבן חובה, ועיי"ש בד"ה אמנם דעת התוס' דהביא דתוס' והרמב"ם פליגי.

- אם יכול להביא בנדבה
הרש"ש במנחות פ': כתב וז"ל ואולי משום דגם תודה אינה באה בנדבה רק אם אירע לו אחד מהד' דברים שצריכין להודות עליהם (זה ל"מ מפורש כעת, ולכאורה מספ"ב דחולין לא משמע כן, ויש לדחות, ועי' ברמב"ם פ"ט מהל' מעה"ק הל' ה) אולם אחר שאירע לו יכול לנדור או לנדוב, עכ"ל. בעול"ש זבחים קי"ז. הק' על הרש"ש מהסוגיא שם דמבו' דתודה קרבה בבמה קטנה, והרי חובות אין קרבים בבמה קטנה אלא מה שנידר ונידב. בתפארת ישראל בקונ' חומר בקודש (הקדמה לסדר קדשים) אות כ"ב (כ"א) כתב וז"ל בנדבה אפשר שיביא עולה שלמים תודה מנחה, ואלו אינן תלויין בזמן או במקרה רק לכשירצה יקריבם, עכ"ל, וכתב שם בהערות תפארת יעקב דהרש"ש הנ"ל הסתפק בזה בתודה, ועי' זבחים דף ה' ע"ב מה לצד השוה שבהן שכן באין בנדר ובנדבה, ומבו' דאף תודה באה בנדבה, וכן הוא בגמ' זבחים פ"א:. וכן הוא בגמ' נדרים י'. איתא 'מתנדב ומביא תודה וארבעה מיני לחמה'. ושם ציין לארצה"ח סי' א' המאיר לארץ ס"ק ע"א שהביא בשם התב"ש דתודה באה בנדבה, והוא בסוף ספרו בחי' דינים על סדר הקרבנות סק"ח וז"ל ותודה פשוט דנידר ונידב הוא, אע"ג דפירש"י בחומש אם על תודה אם על דבר הודאה של נס וכו', משמע בפ' התודה ובחולין דף מ"א ובנדרים דף י' ובקידושין דף נ"ה דאפי' בלא נס מתנדבים, והטעם נ"ל משום דבכל יום נפלאותיו ומחשבותיו אלינו, והפוסקים כיון דחשבו שלמים גם תודה בכלל כדאיתא בזבחים דף ז' תודה איקרי שלמים, עכ"ל. בתורת משה לחת"ס ויקרא ז, יב מבו' דיכול להביא אף אם לא היה לו נס, עיי"ש.

אברכון
הודעות: 94
הצטרף: ג' מאי 08, 2012 10:40 pm

Re: תודה היא חובה או רשות? האם היא קרבה בבמה

הודעהעל ידי אברכון » ב' פברואר 21, 2022 7:44 am

זה מה שכתוב אצלי בענין זה והמסתעף

בענין קרבן תודה
א. "אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן וגו'" (ז, יב). וכתב רש"י, אם על דבר הודאה על נס שנעשה לו, כגון יורדי הים והולכי מדברות וחבושי בית האסורים וחולה שנתרפא שהם צריכין להודות שכתוב בהן (תהלים קז, כא - כב) "יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם ויזבחו זבחי תודה", אם על אחת מאלה נדר שלמים הללו, שלמי תודה הן.
וכן פירש לקמן על הפסוק "ואם נדר או נדבה זבח קרבנו" (ז, טז), שלא הביאה על הודאה של נס, אינה טעונה לחם ונאכלת לשני ימים.
ומבואר בדבריו שאם נעשה לו נס חייב להביא קרבן תודה, ואם לא נעשה לו נס יכול להביא קרבן תודה בנדר או נדבה, ודינם שונה וכמפורש בפסוקים. וכן כתב הסמ"ג (עשין, קפג) שתודה בנדר או בנדבה זה למי שלא אירע לו אחד מהד' דברים.
וכן פירש רש"י (כת"י, בל"א) במנחות (עט, ב) לחלק בין תודת חובה לתודת נדבה, שתודת חובה הם הארבעה שצריכים להודות [ועי' בביאור הגר"י פעלרא לרס"ג (עשין, נט) שהביא מעוד ראשונים שכתבו כדברי רש"י והסמ"ג].
ובשיטה מקובצת (י) הקשה עליו, שלא מצינו שיש חיוב להביא קרבן תודה, אלא אם אמר נדר ואמר "הרי עלי תודה". ולדבריו לעולם אין חיוב קרבן תודה, אלא אם נדר הוא חובה ואם נדב הוא תודת נדבה.
וכן כתב הטור (פי' עה"ת, ויקרא ז, י) שקרבן תודה אינו חובה.
ב. והרש"ש (מנחות פ, ב) כתב לחדש, שאף תודה אינה באה נדבה אלא אם אירע לו אחד מהד' דברים שצריכים להודות עליהם. ולדבריו יש לומר, שאינו חייב להביא תודה אבל גם אינו רשאי להביא תודה אם לא היה לו אחד מהדברים שצריכים להודות עליהם.
אלא שהעיר שבסוף פרק ב' של חולין לא משמע כך. וכוונתו למה שאמרו (מא, ב) שהשוחט לשם תודה שחיטתו פסולה, והיינו שמי ששוחט בחוץ לשם תודה, כיון שהוא דבר שנידר ונידב נראה כמקריב קדשים בחוץ ומדרבנן שחיטתו פסולה. ולכאורה מפורש שקרבן תודה הוא נידר ונידב אף שלא היה לו נס.
ויש ליישב שאף שאינו יכול להביא קרבן תודה אם לא היה לו נס, אבל כשחייב קרבן תודה יכול להרבות בקרבנות והם נידרים ונידבים [כן פירש הגר"י פערלא (שם), אבל לא הביא את דברי הרש"ש].
ג. והפרי מגדים (או"ח ריט, א"א א) כתב לדייק מדברי הרמב"ם (מעשה הקרבנות טז, טו) שאין קרבן תודה חובה אלא אם נדר, וז"ל הרמב"ם: מי שנדר נדר לא יביאנו ממעות מעשר שני שהרי נתחייב בקרבן זה, וכל המחוייב בקרבן לא יביא קרבנו אלא מן החולין. ובהלכה ט"ז כתב, אמר הרי עלי תודה מן החולין ולחמה מן המעשר לא יביא לחמה אלא מן החולין, שהרי נדר בקרבן תודה והתודה אינה באה אלא עם הלחם מן החולין. ויש לדקדק שלא כתב שאסור להביא מן החולין אם הוא על נס, וע"כ שלא חילק בין היה לו נס או לא, אלא רק אם נדר או נדב, ובנדר אינו יכול להביא ממעות מעשר שני.
ואף בדברי רש"י שכתב שהוא חובה על נס, נקט הפמ"ג שאינו חיוב אלא מדרבנן, וכיון שרש"י דייק זאת מפסוקים בספר תהלים, יש לו דין של דברי קבלה, שהרי תהלים נאמר ברוח הקודש. וכן כתב הלבוש (ריט, א) שדוד המלך תיקן חיוב זה.
וכיון שברכת "הגומל" הוא במקום קרבן תודה (וכמבואר ברא"ש ברכות ט, ג), אם יש לו ספק אם בירך או לא, כיון שהוא ספק של דברי קבלה, צריך לחזור ולהודות ולברך בלא שם ומלכות.
ד. ואמרו בברכות (נד, ב) ארבעה צריכין להודות, יורדי הים הולכי מדברות ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא.
והמקור לכך הוא מתהלים (קז) שדוד המלך הזכיר את הדברים שיש להודות עליהם, "תעו במדבר בישימון דרך", "ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל", "ישלח דברו וירפאם", "יורדי הים באניות".
ובתוס' ר"י הקשה בשם רב האי גאון, מדוע שינו את הסדר בגמ' מהפסוקים בתהלים, שהפסוק מונה הולכי מדברות ומי שהיה חבוש בבית האסורים ומי שחלה ונתרפא ויורדי הים, ובגמ' מנו יורדי הים והולכי מדברות מי שהיה חולה ומי שהיה בבית האסורים. ותירץ, שהפסוק מונה את מי שהוא מסוכן יותר, ובתלמוד מנו לפי הרגיל ומצוי יותר, ויורדי הים מצויין יותר מהולכי מדברות, וכן כל אחד מצוי יותר מחבירו.
ה. אמנם בשו"ת חתם סופר (או"ח, נא) כתב ליישב באופן מחודש, ודייק מהפסוקים בתהלים, שלאחר שדוד הזכיר את ההולכי מדברות ומי שהיה חבוש בבית האסורים וחולה ונתרפא סיים ואמר "ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה", והיינו שבשעה שמקריב את הקרבן תודה צריך שיאמר אף הבעלים שבח מאין המאורע. אבל לאחר שהזכיר את "יורדי הים באניות" לא אמר כן אלא אמר "וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו", ומשמע שיורדי הים אינם חייבים להביא קרבן תודה, אלא רק לרומם בקהל עם.
ובטעם הדבר ביאר, שהתלמוד שנה את יורדי הים והולכי מדברות בתחילה שהם סכנות שהאדם הכניס את עצמו אליהם, ויורדי הים הוא סכנה מועטת יותר מהולכי מדברות, כי אם לא שלחו עליו משמים רוח סועה וסער אין כאן סכנה, ובהולכי מדברות יש יותר סכנה כיון שיש בעלי חיים וגנבים וצמאון ואינו משמים. ואחר כך שנו את החולה והחבוש בבית האסורים שהם סכנה שאינה תלויה בו אלא הסכנה באה מאליו.
ולפי זה יש לומר, שביורדי הים כיון שהיא סכנה שהוא הכניס עצמו אליה, וגם שהיא תלויה בידי שמים שיהיה רוח סערה, לכן בזה אין צריך להביא קרבן תודה אלא רק לרוממו בקהל עם.
ו. ובשו"ת מהר"ם שיק (או"ח, פח) ביאר לפי זה את נוסח ברכת "הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב", ומהו ענין שמזכיר "חייבים".
וביאר לפי דברי החתם סופר הנ"ל, שאף שהכניס את עצמו למקום סכנה, ואמרו חז"ל (שבת לב, א) שלעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושין לו נס שמא אין עושין לו נס, ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו, וכיון שהצילו ה' אף שעשה שלא כהוגן, לכן מברך בנוסח זה "הגומל לחייבים".
[וע"ע במחזיק ברכה (ריט) שהביא מחלוקת הפסוקים אם יצחק אבינו היה צריך לברך הגומל לאחר העקידה, וכן הכה"ג לאחר שנכנס לקודש הקדשים ביום הכפורים. וע"ע בשו"ת ציץ אליעזר (י כה, כג) שדן בזה בארוכה].
ז. ויש להביא סמך לדברי החת"ס ממה שכתב הרמב"ם (תעניות א, ט), כשם שהצבור מתענים על צרתן כך היחיד מתענה על צרתו, כיצד הרי שהיה לו חולה או תועה במדבר או אסור בבית האסורין, יש לו להתענות עליו ולבקש רחמים בתפלתו. וכבר דייק בערוך השולחן (או"ח, תקעח) מדוע לא הזכיר הרמב"ם אף את יורדי הים. וביאר, שזהו מנהגו של עולם וברצונו עושה כן לכן לא שייך תענית על זה. ומכאן יש סמך קצת לדברי החתם סופר שיורדי הים אינם חייבים אף בהבאת קרבן וכמו שאין מתענים עליהם.
אמנם כבר הקשו על דבריו (אבני נזר או"ח, לט) ממה שכתב רש"י (זבחים ז, א) לענין שינוי בקרבן תודה, "ששחט תודה בשעת עלייתו מן הים לשם תודה שהפריש על יציאתו מבית האסורין", ומבואר שיש להקריב קרבן תודה אף על עלייתו מן הים.

יאיר1
הודעות: 1652
הצטרף: ב' ינואר 13, 2014 2:10 pm

Re: תודה היא חובה או רשות? האם היא קרבה בבמה

הודעהעל ידי יאיר1 » ד' פברואר 23, 2022 11:27 pm

לא יודע איך פיספסתי את תגובתך. משום מה המערכת לא נתנה לי התראה על זה.
בכל אופן אכתוב מה שאני מצאתי בזה


זבחים קיז:

מותיב רבה חזה ושוק ותרומת לחמי תודה נוהגין בבמה גדולה ואין נוהגין בבמה קטנה
מהגמרא הנ"ל מבואר שתודה באה בבמה קטנה. שהרי כתוב שלחמי תודה אינן נוהגים, משמע שתודה ללא לחם קרבה.

רש"י מנחות עט: (בתחתית העמוד) 'אילימא אחליפי תודת חובה - כגון דאמר עלי דהויא עליה חובה'.
מכך שמצא תודה חובה כאשר אמר הרי עלי, משמע שאינה חובה אם לא נדר.
אמנם שם ברש"י כתב יד (שתי שורות מסוף העמוד) בלשון שני כתב: 'תודת חובה כגון המפרש בים ... דאמרי' בברכות ארבעה צריכין להודות דכתיב בהו ויזבחו זבחי תודה'.
מבואר שארבעה אלו חייבים להביא קרבן תודה.
ברש"י ויקרא ז יב כתב: 'אם על תודה יקריבנו - אם על דבר הודאה על נס שנעשה לו, כגון יורדי הים והולכי מדברות וחבושי בית האסורים וחולה שנתרפא שהם צריכין להודות שכתוב בהן יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם ויזבחו זבחי תודה. אם על אחת מאלה נדר שלמים הללו'.
גם מבואר כרש"י לעיל שהחיוב הוא רק משום הנדר.
ועיין במנחות שם שיטה אותה י (על הגליון) שתמה על דברי רש"י בכתב יד.

זה החכימני אחד מבני החבורה. ואחר כך מצאתי שכן הביא בספר מבואי הקדשים, הביא את כל הנ"ל.
וסיכם שאף אי אינה חובה, יש כעין חובה לנודרו.

הראל דביר.
הודעות: 69
הצטרף: א' פברואר 21, 2021 10:58 pm
שם מלא: הראל דביר

Re: תודה היא חובה או רשות? האם היא קרבה בבמה

הודעהעל ידי הראל דביר. » ה' פברואר 24, 2022 9:34 pm

מצרף רשימת מקורות שעסקו בשאלה אם תודה היא רשות או חובה, מתוך הערת שוליים בספרי 'לקראת מקדש', ריש סימן א: שבט הלוי ג, קסג, ג; יא, נו-נז; אנציקלופדיה תלמודית, ערך חיבי קרבנות, הערות 209-207; ערך מותיר, הערה 4; הרב אברהם סופר אברהם, ארבעה צריכים להודות, המעין כט, ג [ניסן תשמ"ט] עמ' 71-69; הרב יעקב חיים סופר, בענין קרבן תודה והשיר שעליו, מקבציאל כח [תש"ס] עמ' קעז-קפו.

לגבי אם קרבה בבמה, ראה בהרחבה רבה בספר תורת הבמה (מצ"ב), סי' י עמ' ריז-רכג.
קבצים מצורפים
תורת הבמה.pdf
(4.09 MiB) הורד 319 פעמים


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 280 אורחים