הודעהעל ידי צופה_ומביט » ג' דצמבר 21, 2021 10:29 am
הסבר שמונח בזכרוני [בלי מ"מ כרגע]:
יוסף ידע מי זה אבא שלו. נביא שהכל גלוי וידוע לפניו, שהקב"ה הבטיח לו ונשבע לו ואוהב אותו וכו'.
ממילא הבין - שאם הקב"ה לא גילה ליעקב - אות הוא שיעקב לא צריך לדעת מזה = שאסור שיעקב ידע מזה.
ואכן בחז"ל שנגזר על יעקב צער הפרידה מבנו יוסף כ"ב שנה כנגד כ"ב שנה שלא קיים יעקב כיבוד אב.
הכל היה מחושבן ומדוקדק, ויוסף "הלך בדרכיו" של הקב"ה בדבר הזה.
הוא פשוט הבין שרצון ה' שיעקב לא ידע.
וקיים את רצון ה', בגבורה עילאית [- כי מצד האנושי שבו מסתבר (אם לא ודאי) שהיה לו עינוי וסבל של ממש הן מעצם הפרידה מאביו והן מידיעתו על צערו של אביו, אבל כבש רחמיו לעשות רצון קונו. מדובר באנשים קדושים שרצון ה' אצלם הוא המציאות ממש, והוא הטבע ממש וכו'. אולי נכון להדגיש למתקרבים שזו מעלה שלא שייך לחקות אותה. מי שאצלו הטבע האנושי עדיין פועל ופועם בעוז - לא יכול לחקות מעשיהם של אנשים כנ"ל. ובמה ועד כמה ולמשך כמה זמן להתגבר באתכפיא וכו' - ישאל כ"א את רבו].