"אל תתמהו על השלג שבא בניסן. אנחנו ראינוהו בסיון"

[יהודהא]

א.

במשנה מסכת תענית (פ"א מ"ז) שנינו:
עברו אלו ולא נענו... היחידים חוזרים ומתענים עד שיצא ניסן, יצא ניסן ובאו גשמים סימן קללה שנאמר (שמואל א יב, יז) הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר וגו'
פשט המשנה הוא שכאשר יורדים גשמים בארץ ישראל מר"ח אייר, הרי הם סימן קללה וגשמים שאינם בעתם..... רבי מאיר אומר עד שיצא ניסן שנאמר (יואל ב, כג) ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון'.ומבואר שעת הגשמים הוא עד סוף חודש ניסן בלבד, ולא לאחר מכן.
ולפי רש"י (תענית ג ע"ב ד"ה מוריד) במשנה שבאר ש'הגשמים בקיץ סימן קללה הן מפני הקציר', ומשמע שלמרות שירדו גשמים שהצמיחו את התבואה, הגשמים סימן קללה מפני הפגיעה בקציר שהתבואה עלולה להרקב. ..
ובגמ (תענית ו ע"א): 'תנו רבנן, יורה במרחשון ומלקוש בניסן, אתה אומר יורה במרחשון ומלקוש בניסן, או אינו אלא יורה בתשרי ומלקוש באייר ? תלמוד לומר בעתו'. .


ב.
במאמר הפעם נתאר אירוע היסטורי שבו [אולי] ירד לא רק גשם אלא גם שלג בסיון -

" אל תתמהו על השלג שבא בניסן. אנחנו ראינוהו בסיון" !
היה ,או לא? יכול בכלל להיות- או סיפורי סבתא ?

" אל תתמהו על השלג שבא בניסן. אנחנו ראינוהו בסיון"

זה מה שהיה כתוב על האבן בבית הכנסת הקטן שבברעם בגליל ( קבר מרדכי ןאסתר.)
מי שמספר ע"כ הוא מ. באסולה יליד פיזארו באיטליה .שביקר במקום ב 1521
. ביהכנ הוא מלפני כ 1400 \ 1500 שנה , דהיינו לפי הכתובת ההיא ירד השלג בשנה ההיא בחודשים מאי/ יוני ! אחרי לג בעומר , ואחרי שבועות .
לא רק הוא - גם בעל תבואות הארץ מספר על אירוע דומה שבשנת 1754 בחודש סיון ירד שלג כבד בירושלים !
ואלו דבריו " בשנת תקי"ד..וכמעט לא נמצא מניין בביהכנ פה בחג השבועות כי בלילה ההוא ירד השלג כ"כ עד .....

ג.

רגע - מה לא טוב פה ?
א. האבן עם הכתובת שבאסולה מספר עליה נעלמה . וגם הוא מספר שרק אמרו לו שהיתה כתובת
כזאת.. אך הוא עצמו לא ראה אותה.
ב. גם י. שווארץ לא ראה את השלג. ב 1754 - סיפרו לו !. ובכלל הוא נולד רק ב. 1804.

ג, מבחינה אקלימית קשה מאוד לתאר מצב בו יתמלאו התנאים הנדרשים לשלג בא"י ,בחודשים אלו, זה לא
רק משהו נקודתי ,אלא מדובר במערכות אקלימיות המשתרעות והמושפעות מהקורה באירופה ואפריקה וכו.
ד, בא"י מתקיימות מדידות אקלימיות כמאתיים שנה ,וברישומים הקיימים השלג המאוחר ביותר שדווח עליו . שבו ירד שלג בארץ ישראל (לא כולל החרמון) הוא 12 באפריל (מעניין שהדבר קרה באותו תאריך בדיוק, ב-1949 וגם ב-2015).

ד.
אז מה זה באבע מעייסעס !
כלל לא בטוח. בהחלט יכול להיות שזה נכון . ולמה?
כי יש חדש תחת השמש ! ושנת 1816- מכונה " השנה ללא קייץ" . ולמה זה קרה כי ב 1815 הר הגעש טמבורה שבאינדונזייה התפרץ ושיחרר מליוני טונות של חמרי געש ואפר וולקני.והתפשטותו של ענן אבק עצום באטמוספירה של כדור הארץ שהחשיכו את אור השמש .וגררה עימו שינויים אקלימיים קשים קור וכו על כל כדוהא.
יופי -אבל מה הקשר של אירוע וולקני ב 1815 לשנת 500 - 600 לס' ? יש ויש קשר !
כי גם בשנת 535/6 היתה שנה ללא קייץ. יש דיווח על שלג בסין באוגוסט באותה שנה ! והיסטוריונים מדווחים עכ שאור השמש בשנה ההיא . היתה דומה לאור הירח. ! טוב אולי הגזימו . אבל ברור שהיה אז אירוע קטסטרופלי,
אגב לא ידוע מהו הגורם לאותו אירוע, איזה דבר גרם לכך ב שנים 500 - 600 לס. הר געש או מטאוריד שנפל או.. או.. גיי ווייס !

אבל אפשר שבדיוק ע"ז מספרת הכתובת מאותו זמן מברעם...
אז בעצם אין חדש תחת השמש ,שכן כבר היו דברים מעולם, והבורא שקבע להם:
"חוק וזמן להם שלא ישנו את תפקידם" ,הוא גם זה : "שמשנה עיתים ומחליף את הזמנים" ...
אז מי שהתאכזב מהגשם המתמהמה..יש עדיין סיכוי !
ןבעהי בעתו..

[הכתב והמכתב]

הפלא ופלא !
מאריך מלאים בתוכן, גם אלה וגם ה'פכים'

[יהודהא]

הפלא ופלא !
מאמריך מלאים בתוכן, גם אלה וגם ה'פכים'

-------------------
א, תודה- ומן המפורסמות שהביקורת קלה ומהירה היא
בעוד השבח איטי וכבד הוא - ועכ הרי זה לשבחך.

ב, העירו לי [ישכח לליבי במערב] , 1.שהיו שלגים גם בט"ז ניסן תשע"ט (21 אפריל 2019) שאז ירד שלג ברחבי רמת־הגולן. וכן ארוע־השלג בכ"ט ניסן תש"מ (15 אפריל 1980) - ברמת־הגולן.
2. וגם ראוי להעיר, כי בהתאם לפערי הלוחות - הרי אפשר שהם חלו בתאריך מוקדם יותר,( הלוח הגריגוריאני הקפיץ ב 1582 את הלוח קדימה ב 11 יום)
אולם לטענה א, אין בעייה שכן בגולן גם אם השלג בניסן הוא מפתיע - אך שם זה קורה. אבל באיזורים אחרים ובוודאי בירושלים זה נדיר מאוד,
ולטענה ב' לכאורה יש אכן טעם לבדוק את הדבר בפרטות.

נ.ב
ועוד עדכון: בחורף 91\92 לאחר ההתפרצות של הר הגעש ״פינטובו״ שהשפיעה על האקלים בכל העולם, בישראל זכינו לחורף היסטורי עם כמויות גשם ושלג מטורפות ! כמו גם לשקיעות אדומות מרהיבות עין.

[הכתב והמכתב]

אני הבנתי עד היום את ההקשר של המשפט הזה שהכוונה היא לשלג בחרמון [הנראה היטב מהרי הגליל העליון]. מתאים יותר למילה ' ראיניהו'
ב22 באפריל 2019 [התאריך המאוחר שתועד] ירדו שלגים בחרמון 3 ימים. זה יצא אז אחרי פסח.

[יהודהא]

אני הבנתי עד היום את ההקשר של המשפט הזה שהכוונה היא לשלג בחרמון [הנראה היטב מהרי הגליל העליון]. מתאים יותר למילה ' ראיניהו'
ב22 באפריל 2019 [התאריך המאוחר שתועד] ירדו שלגים בחרמון 3 ימים. זה יצא אז אחרי פסח.

--------------
א. ייתכן.
ב. לא ככ סביר, שהם יציינו בביהכנ - תופעה שאינה חד פעמית, ושרחוקה מהם פיסית
סביר יותר לומר שההייחסות היא לשלג שירד אצלם [ולא רק בחרמון] בתאריך מאוחר ככ -פעם בחיים, וזאת אכן ראוי לציון בבהכנ שלהם .
ג, מעניין - תודה.

[מקדש שביעי כל שביעי]

א.

במשנה מסכת תענית (פ"א מ"ז) שנינו:
עברו אלו ולא נענו... היחידים חוזרים ומתענים עד שיצא ניסן, יצא ניסן ובאו גשמים סימן קללה שנאמר (שמואל א יב, יז) הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר וגו'
פשט המשנה הוא שכאשר יורדים גשמים בארץ ישראל מר"ח אייר, הרי הם סימן קללה וגשמים שאינם בעתם..... רבי מאיר אומר עד שיצא ניסן שנאמר (יואל ב, כג) ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון'.ומבואר שעת הגשמים הוא עד סוף חודש ניסן בלבד, ולא לאחר מכן..

פשט המשנה הוא שאם לא ירדו כלל גשמים עד אחר ניסן ורק אז יורדים גשמים הרי זה סימן קללה, לא באופן שכבר ירדו גשמים בחורף.

כן הוא להדיא בירו' והעתיקו זאת הריף הראש והרמבם. וכן מפרשי המשנה הר"ב ותויו"ט. וכן הוא בשוע תקעה ס"ז.

[הכתב והמכתב]

נכון.
אבל הפלא הוא שאצל שמואל שם לא נזכר כלל שהיתה שנת בצורת

[יהודהא]

א.

במשנה מסכת תענית (פ"א מ"ז) שנינו:
עברו אלו ולא נענו... היחידים חוזרים ומתענים עד שיצא ניסן, יצא ניסן ובאו גשמים סימן קללה שנאמר (שמואל א יב, יז) הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר וגו'

פשט המשנה הוא שאם לא ירדו כלל גשמים עד אחר ניסן ורק אז יורדים גשמים הרי זה סימן קללה, לא באופן שכבר ירדו גשמים בחורף.

כן הוא להדיא בירו' והעתיקו זאת הריף הראש והרמבם. וכן מפרשי המשנה הר"ב ותויו"ט. וכן הוא בשוע תקעה ס"ז.

------------------
א, כדבריך -וזה לגבי תעניות.

ב.
וכבר כתב - הכתב והמכתב
נכון.
אבל הפלא הוא שאצל שמואל שם לא נזכר כלל שהיתה שנת בצורת.
-----------
ואוסיף עליו:
שבנך בשמואל לפי המצודת עצם הגשמים בקציר הוא קללה וזל "הלוא קציר חיטים היום אכ עתה המטר לקללה תחשב ".
וכן במלבים שם " המטר והקולות שהם טובים בעת זרע ורעים בקייץ". ומיושב.
אמנם לרדק ולרלבג העניין הוא באירוע הלא טבעי -עמצו וכו עייש.

[לבי במערב]

זה יצא אז אחרי פסח.

צ"ל: יום ב' דחוה"מ (י"ז ניסן).