מטבעות החשמונאים - מהו לטלטלם ולקרוא בהם בשבת?

[פלגינן]

נשאלתי:
יש ברשותי כמה מטבעות מימי החשמונאים, ביניהם של יהוחנן כהן גדול. על המטבע יש כתובת קשה בכתב עברי קדום, וברצוני לנסות ולפענחה יחד עם בני משפחתי בשבת. יש אולי צד של חסרון כיס, אף כי אין קפידא גדולה בטלטול ומשמוש במטבע, אך בעיקר יש בה שימוש לקריאה ולימוד קורות אבותינו. לא מצאתי הכרעה ברורה בספרי ההלכה. אשמח לקבל הכרעה בדבר.

[בגולה]

יש דעה בפוסקים (שוע"ה ועוד), שמוקצה מחמת חסרון כיס הוא דווקא בכלי שמלאכתו לאיסור, ומטבעות אלו קשה לומר שהם בגדר מלאכתם לאיסור.
אלא שיש לדון, שכן אין למטבעות הללו שום תשמיש היתר, וא"כ שוב הוקצו, מחמת הקפדה שלא להשתמש בהם לשום דבר. ושמא עומדים הם למשמש ולבחון אותם וכדומה

[סופר-סתם]

פסקי תשובות סימן שח אות מו
מטבע או שטר כסף העומד לשמירה או לנוי או למשחק

סעי' ל"ג, שו"ע: קמיע שאינו מומחה אף על פי שאין יוצאים בו (לרשוה"ר), מטלטלין אותו.
בכלל זה מטבע או שטר כסף שקיבל כסגולה לשמירה והצלחה ויחדו לכך לעולם, אמנם ראוי ונכון שיעשה בו מעשה שיהיה ניכר שיחדו לכך, וכגון שינקבנו ויתלנו בשרשרת, או יעטפנו בעטיפת ניילון קבועה, וכיוצב"ז, ובזה רשאי לטלטלו אפילו הוא לנוי או לאוסף.

ומטבע ישן שאינו עובר לסוחר, כי פסלו המלכות, וכן כרטיסים מגנטיים למיניהן שפג תוקפם, גם ללא מעשה אין בהם איסור טלטול, כשיחדום למשחק לילדים, או לאוסף, אמנם אם שומרו בגנזיו ומקפיד שלא לטלטלו עקב יקרתו וחשיבותו בעיניו, אזי בכלל מוקצה מחמת כיס הוא.

[דרומי]

יש שיטות שמוקצה מחמת חסרון כיס הוא רק בכלי שמלאכתו לאיסור, ולפ"ז בנידון דידן לא תהיה בעיה.

יש לכאורה בעיה אחרת של כתב היוצא תחת הצורה.

ולפי זכרוני בספר קצות השולחן דן בציורים שבהגדות של פסח שיש מתחתיהם כיתוב איך מותר לקרוא בזה בשבת.

[פלגינן]

את הפסק"ת ראיתי. אנחנו מדברים כאן על מצב של מטבע שמצד אחד מקפידים לשומרו [וזה לא כזה יקר כמו שחושבים], ומאידך רוצים כעת כן להשתמש בו - לקרוא וללמוד ולדבר על ההיסטוריה שכרוכה בו. כתב שתחת הצורה אין כאן, כי שני צדדים למטבע, באחד צורה ובשני הכיתוב "יהוחנן כהן גדול וחבר היהודים".

[לבי במערב]

אנחנו מדברים כאן על מצב של מטבע שמצד אחד מקפידים לשומרו [וזה לא כזה יקר כמו שחושבים], ומאידך רוצים כעת כן להשתמש בו - לקרוא וללמוד ולדבר על ההיסטוריה שכרוכה בו.

כמדומה ששייך לנדון אודות עיון בספרים עתיקים [או יקרי־המציאות].