היכול גר לזכות לנבואה?

[בערקע חייט]

ידועים הם דברי הכוזרי בענין סגולת ישראל שהם מין טבעי נפרד למעלה מן המדבר, כאשר מעלת המדבר על בעל החי ומעלת בעל החי על הצמח. אחד מדיעותיו בענין זה שאין הגר יכול לזכות לנבואה:

ומי שדבק בדרך הזה [ר"ל שקיבל עליו עול המצוות והתגייר], יהיה לו ולזרעו חלק גדול מן הקרבה אל ה' יתברך, ועם כל זה לא ישתווה הגר הנכנס בתורתנו עם האזרח, כי האזרחים לבדם הם ראויים לנבואה, וזולתם תכלית עניינם שיקבלו מהם, ושיהיו חכמים וחסידים, אך לא נביאים.

כוזרי מאמר ראשון קטו

ומעולם הוקשה לי בזה דבריהם של חז"ל (סנהדרין לט, ב) שעובדיה הנביא היה גר אדומי. האם דעת ריה"ל חולקת עליהם?

[באמונתו]

ידועים הם דברי הכוזרי בענין סגולת ישראל שהם מין טבעי נפרד למעלה מן המדבר, כאשר מעלת המדבר על בעל החי ומעלת בעל החי על הצמח. אחד מדיעותיו בענין זה שאין הגר יכול לזכות לנבואה:

ומי שדבק בדרך הזה [ר"ל שקיבל עליו עול המצוות והתגייר], יהיה לו ולזרעו חלק גדול מן הקרבה אל ה' יתברך, ועם כל זה לא ישתווה הגר הנכנס בתורתנו עם האזרח, כי האזרחים לבדם הם ראויים לנבואה, וזולתם תכלית עניינם שיקבלו מהם, ושיהיו חכמים וחסידים, אך לא נביאים.
כוזרי מאמר ראשון קטו

ומעולם הוקשה לי בזה דבריהם של חז"ל (סנהדרין לט, ב) שעובדיה הנביא היה גר אדומי. האם דעת ריה"ל חולקת עליהם?

אגדת בראשית - פרק יד:

ד"א חזון ישעיהו. שני נביאים נתנבאו בלשון זה, ישעיה ועובדיה, ישעיה גדול שבנביאים, ועובדיה קטן שבנביאים, ויש אומרים גר היה, ומנין, אלא כל נביא שאינו מזכיר אבותיו מזכיר מקומו. וכן את מוצא הושע בן בארי (הושע א א) הרי אביו שהוא נביא. עמוס הזכיר מקומו, דברי עמוס אשר היה בנוקדים מתקוע (עמוס א א). וכן מיכה המורשתי (מיכה א א), שהיה נביא. (עדו בן זכריה) [זכרי' בן ברכי' בן עדו הנביא] (זכרי' א א) נביא בן נביא. צפניה נביא בן נביא. עובדי' לא הזכיר לא אביו ולא מקומו, אלא סתם חזון עובדיהו (עובדי' א א), שהיה גר שהיה הירוד שבנביאים. אבל ישעיה חזון ישעיהו בן אמוץ, חזון עובדיה, שניהם שווין כאחד, והאיך עובדיה לא נתנבא אלא בפני זקנים גדולים, שנאמר חזון עובדי' כה אמר ה' (עובדיה א א), הרי מפי הקדוש ברוך הוא, מפי סנהדרין מנין, שנאמר שמועה שמענו (שם שם /עובדיה א' א'/), אף ישעיה נתנבא מפי הסנהדרין, ואשמע את קול ה' אומר את מי אשלח (ישעי' ו ח), מפי הקדוש ברוך הוא, ומי ילך לנו (שם שם /ישעיהו ו'/), מפי סנהדרין, שאעפ"י שהיה מתנבאים מן הקדוש ברוך הוא אלו היתה סנהדרין זזה הימנו לא היה לו רשות להתנבאות, לכך אתה מוצא את מי אשלח מפי הקדוש ברוך הוא, ומי ילך לנו מפי סנהדרין, ולכך נתנבאו שניהם בחזון, שחזון גימטריא שבעים ואחד שנתנבאו שניהם בשבעים ואחד סנהדרין. ר' בנייה אומר חזון שנתנבאו שניהם בשבעים ואחד לשון, זה גדול שבנביאים, זה ירוד שבנביאים, ולמה כי אין לה' מעצור להושיע ברב או במעט (ש"א =שמואל א'= יד ו).

ע"ע בילקוט שמעוני - ישעיהו רמז שפה.
נמצא מפורש בחז"ל שזאת מחלוקת, ויותר מכך, כי רק י"א גר היה, ואילו הדעה הראשונה הסתמית שישראל היה.
ועוד מצאנו מהרש"א [חדושי אגדות] סנהדרין לט, ב:

מפני מה זכה עובדיה לנביאות כו'. פירש"י, גר היה, ואין השכינה שורה אלא על המיוחסין כו' עכ"ל, לכאורה קשה דהא לא פסיקא ליה לקמן לרבי מאיר דעובדיה גר היה אלא משום דמ"ש עובדיה לאדום כו', ור' יצחק גופיה קאמר ביה טעמא אחרינא, יבא עובדיה הדר בין ב' רשעים כו', וא"כ מי הכריחו לומר הכא דגר היה, ואולי קבלה היה בידם דגר אדומי היה וק"ל:

לדבריו ולדרכו, מן האפשר שרבי יצחק חולק.

[בערקע חייט]

תודה. באמת דעה ראשונה באגדה זו אינה חולקת על אפשרות הגר לזכות נבואה, אלא על המציאות אם עובדיה גר היה או לא. מחלוקת על יחוסו של עובדיה מבלי להזכיר שנבואה שייכת באופן בלעדי לישראל אזרח מצביעה כי הכל מודים שיכול גר להיות נביא.

[בערקע חייט]

לפי דברי רש"י קושיא מעיקרא ליתא, שהרי זו היא ממש קושיית הגמרא: מדוע זכה עובדיה, והרי באופן סתמי אין גר זוכה לנבואה? ומשני מפני שהחביא מאה נביאים במערה.

[באמונתו]

תודה. באמת דעה ראשונה באגדה זו אינה חולקת על אפשרות הגר לזכות נבואה, אלא על המציאות אם עובדיה גר היה או לא. מחלוקת על יחוסו של עובדיה מבלי להזכיר שנבואה שייכת באופן בלעדי לישראל אזרח מצביעה כי הכל מודים שיכול גר להיות נביא.

לענ"ד, ההיפך. כבר בגמרא שאלו: מפני מה זכה עובדיהו לנביאות, וברש"י: מפני מה זכה לנביאות - שהרי גר היה, ואין השכינה שורה אלא על המיוחסין שבישראל, כדכתיב (בראשית יז) להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך.
יוצא א"כ, כי הפשטות שאין גר מתנבא. רק למ"ד גר היה, הקשו מפני מה זכה לנביאות. אבל אם ישראל היה, ודאי הכול כמקובל, שלעולם אין גר מתנבא.

[בערקע חייט]

נכון, אחרי רואי דברי רש"י מודינא לך.

[בחפשי כותב]

ידועים הם דברי הכוזרי בענין סגולת ישראל שהם מין טבעי נפרד למעלה מן המדבר, כאשר מעלת המדבר על בעל החי ומעלת בעל החי על הצמח. אחד מדיעותיו בענין זה שאין הגר יכול לזכות לנבואה:

ומי שדבק בדרך הזה [ר"ל שקיבל עליו עול המצוות והתגייר], יהיה לו ולזרעו חלק גדול מן הקרבה אל ה' יתברך, ועם כל זה לא ישתווה הגר הנכנס בתורתנו עם האזרח, כי האזרחים לבדם הם ראויים לנבואה, וזולתם תכלית עניינם שיקבלו מהם, ושיהיו חכמים וחסידים, אך לא נביאים.

כוזרי מאמר ראשון קטו

ומעולם הוקשה לי בזה דבריהם של חז"ל (סנהדרין לט, ב) שעובדיה הנביא היה גר אדומי. האם דעת ריה"ל חולקת עליהם?

אולי כוונת הכוזרי, שאין גר מתנבא לישראל, אבל לאומות יתכן שיתנבא. ועובדיה היה מתנבא על אדום (סנהדרין דף לט עב, ויק"ר פי"ח ב).

אמנם צ"ע מבלעם הרשע, שהיה נביא ונכרי, ומתנבא לישראל.

[באמונתו]

ידועים הם דברי הכוזרי בענין סגולת ישראל שהם מין טבעי נפרד למעלה מן המדבר, כאשר מעלת המדבר על בעל החי ומעלת בעל החי על הצמח. אחד מדיעותיו בענין זה שאין הגר יכול לזכות לנבואה:

ומי שדבק בדרך הזה [ר"ל שקיבל עליו עול המצוות והתגייר], יהיה לו ולזרעו חלק גדול מן הקרבה אל ה' יתברך, ועם כל זה לא ישתווה הגר הנכנס בתורתנו עם האזרח, כי האזרחים לבדם הם ראויים לנבואה, וזולתם תכלית עניינם שיקבלו מהם, ושיהיו חכמים וחסידים, אך לא נביאים.
כוזרי מאמר ראשון קטו

ומעולם הוקשה לי בזה דבריהם של חז"ל (סנהדרין לט, ב) שעובדיה הנביא היה גר אדומי. האם דעת ריה"ל חולקת עליהם?

אולי כוונת הכוזרי, שאין גר מתנבא לישראל, אבל לאומות יתכן שיתנבא. ועובדיה היה מתנבא על אדום (סנהדרין דף לט עב, ויק"ר פי"ח ב).
אמנם צ"ע מבלעם הרשע, שהיה נביא ונכרי, ומתנבא לישראל.

לכאורה, הרעיון המבואר בכוזרי הוא, אשר גר, בהיותו מזרע גויים, אינו מסוגל לזכות אל רוח הקודש = עניין האלוהי, השורה על נביא. ממילא, לא אמור שיהיה הבדל, למי הינו מתנבא.