קאצ'קלה כתב:כשנולדו לי תאומות לפני זמן רב, שמעתי איך שהגבאי אומר בקריאת השם נוסח זה:
מי שברך אבותינו... הוא יברך את האשה היולדת [פב"פ] ואת בנותיה שנולדו לה במזל טוב, ויקרא שמן בישראל, הראשונה [פב"פ] והשניה [פב"פ], בעבור...
זה היה בבית מדרש גדול, והיה נראה שהגבאי רגיל כבר לנוסח זה.
מעניין לדעת איך נוהגים במקומות אחרים, האם אומרים "
הבכירה... והצעירה...", או אולי "
הגדולה... והקטנה...". או באופן אחר לגמרי.
לפני כעשרים שנה הייתי בברית לתאומים שנעשתה עפ"י הוראות מפורטות של הגרי"ש אלישיב, שהיה מורה לנהוג כדעת רוב הפוסקים (הראשונים והאחרונים) לברך ברכה אחת לשתי הבריתות (ולא כמנהג העולם וכמנהג שנהג הגרש"ז אויערבך להפסיק בין הבריתות כרבע שעה, ואכמ"ל בדין זה - הנוגע לדיני מנהג בדבר שאינו מצוי, וכו' וכו' - פרשה רחבה מאד בכללי הלכה ומנהג).
וכך היו אז הוראותיו של הגרי"ש (שהיה שם בברית זו והיה סנדק לאחד מן הילדים):
מביאים את שני הילדים ביחד.
מושיבים את שני הסנדקים יחד, זה לצד זה.
המוהל מברך על המילה פעם אחת לשני הבריתות, ומל את שניהם בזה אחר זה.
האב מברך "אקב"ו
להכניסם בבריתו של א"א".
בברכות ובקריאת השם: ברכה אחת לשניהם ואומר "או"א
קיים את הילדים האלו לאביהם ולאמם, ויקרא שמם בישראל, הראשון... והשני ... ישמח האב...
כשם שנכנסו לברית, כן יכנסו לתורה לחופה ולמעשים טובים".
הרוצה לברר יותר פרטים, יפנה לאבי הבנים הגרח"י שטוב שליט"א מגבעת שאול, וישמע את ההוראות שקיבל מהגרי"ש אלישיב.