וכי משה רבינו ע"ה דרש אל המתים ח"ו?

[אליהו בן עמרם]

במדרשים איתא (אני מצאתים כעת ב"סיפורי נפלאות" בהגדת גאולת ישראל להר"ר משה מזאלשיץ זצ"ל): (בעת הגאולה ממצרים)
"מיד עמד משה וצעק יוסף יוסף תן כבוד לאלוקי ישראל ואל תעכב גאולתן של ישראל שלא נוכל לצאת בלעדך...מעשים יש בך, תבקש רחמים לפני בוראך ועלה מן התהום..."
וכי מותר לדרוש אל המתים?
(הלא במהרי"ל איתא שהמתפלל על קברי הצדיקים אל ישים מגמתו נגדם, אלא יבקש מהקב"ה בזכותם)

[אראל]

לא הבנתי הקושיא
הלא היה צריכים לקיים השבועה שנשבעו ליוסף שיעלו את עצמותיו, וכיון שלא היה אפשרות להשיג היה צריך לפנות ליוסף שימציא עצמו לישראל, ומה זה שייך ל'דורש אל המתים'???

[אליהו בן עמרם]

לא הבנתי הקושיא
הלא היה צריכים לקיים השבועה שנשבעו ליוסף שיעלו את עצמותיו, וכיון שלא היה אפשרות להשיג היה צריך לפנות ליוסף שימציא עצמו לישראל, ומה זה שייך ל'דורש אל המתים'???

'תבקש רחמים לפני בוראך' - זה לא נקרא 'דורש'? אז מה זה 'דורש'....? וכי לא על זה דיבר מהרי'ל?
וחוץ מזה, כתבת: 'היה צריך לפנות ליוסף שימציא עצמו' - מהיכי תיתי שזה אפשר? האם אפשר לייחס כח כלשהו למתים? לבקש מהם איזה דבר שיהיה? ובייחוד 'שימציא עצמו'?

[תרגימא]

ראשית, יש לתמוה גם על לשון הסליחות: מידת הרחמים עלינו התגלגלי..
שנית, מבואר שיציאת הנשמה הסופית מן הגוף, הוא רק לאחר הקבורה וכו', ומכיוון שיוסף לא נקבר, נפשו עדיין הייתה בגופו, ונחשב כחי לעניין זה.. (וכמו הסיפורים הידועים על המגיד ממזריטש ועוד שביקשו מהם לטבול קודם הקבורה, וטבלו...)
כן אפשר לומר, שיש חילוק בין ביטול גזירה, לבין פעולה שהוא צריך לעשות, וע"ד שליחות ירמיהו לאבות ומשה רבינו..

[בברכה המשולשת]

נכב"ב

[אליהו בן עמרם]

נכב"ב

חיפשתי ולא מצאתי.
יעזור נא לי מר ל"תאמין"...

[בברכה המשולשת]

viewtopic.php?f=17&t=22756&hilit=%D7%A7%D7%91%D7%A8%D7%99+%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D#p226142

[אליהו בן עמרם]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=22756&hilit=%D7%A7%D7%91%D7%A8%D7%99+%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D#p226142

את זה דווקא ראיתי קודם.
אך חלק מהמדרש - בענין בקשת הרחמים - ניחא לדעת המקילים ולא לכולי עלמא. כגון מהריל.
וחלק מהמדרש - תן כבוד וכו. - לא ניחא גם למקילים.

[זאב ערבות]

ראשית, יש לתמוה גם על לשון הסליחות: מידת הרחמים עלינו התגלגלי..
שנית, מבואר שיציאת הנשמה הסופית מן הגוף, הוא רק לאחר הקבורה וכו', ומכיוון שיוסף לא נקבר, נפשו עדיין הייתה בגופו, ונחשב כחי לעניין זה.. (וכמו הסיפורים הידועים על המגיד ממזריטש ועוד שביקשו מהם לטבול קודם הקבורה, וטבלו...)
כן אפשר לומר, שיש חילוק בין ביטול גזירה, לבין פעולה שהוא צריך לעשות, וע"ד שליחות ירמיהו לאבות ומשה רבינו..

בתנ"ך עפ"י דעת סופרים מר' חיים דב רבינוביץ לשופטים ב יא מובאת הערה זו (כד) (וראו כאן viewtopic.php?f=17&t=39432#p726270 מעשה השגחה)

[גם זה יעבור]

ראה ספר 'שערי צדיק' ח"ב עמ' קכז

https://tablet.otzar.org/he/pages/?&pag ... ook=623053

[זאב ערבות]

ראשית, יש לתמוה גם על לשון הסליחות: מידת הרחמים עלינו התגלגלי..
שנית, מבואר שיציאת הנשמה הסופית מן הגוף, הוא רק לאחר הקבורה וכו', ומכיוון שיוסף לא נקבר, נפשו עדיין הייתה בגופו, ונחשב כחי לעניין זה.. (וכמו הסיפורים הידועים על המגיד ממזריטש ועוד שביקשו מהם לטבול קודם הקבורה, וטבלו...)
כן אפשר לומר, שיש חילוק בין ביטול גזירה, לבין פעולה שהוא צריך לעשות, וע"ד שליחות ירמיהו לאבות ומשה רבינו..

בתנ"ך עפ"י דעת סופרים מר' חיים דב רבינוביץ לשופטים ב יא מובאת הערה זו (כד) (וראו כאן viewtopic.php?f=17&t=39432#p726270 מעשה השגחה)

בקשר להציטוט המובא כאן מדברי סופרים העיר לי מאן דהו את ההערה הבאה:
בתוך ההערה הוא מזכיר את אביו ר' שרגא פייטל בברכת החיים, ולפי זכרוני הוא היה ניצול שואה והוריו נשארו בתופת, וצ"ע אלא אם כן הוא כתב את הדעת סופרים לפני שנודעה השואה בארץ (מעניין שנת ההדפסה הראשונה), או שזו טעות דפוס.

[לבי במערב]

כמדומה שכרך שופטים נדפס בתשי"ט (בהוצאת 'ספרייתי', ת"א).