הרמב"ם בסוף מ"ע נ"ו כותב שלא מונים מרור בפ"ע "כי מן התורה אין חובה לאכלו בפני עצמו ואמנם ייאכל עם בשר הפסח. "והראיה הברורה השרש שגזר בו התלמוד והוא אמרם (פסחים קטו א, קכ א) מרור בזמן הזה דרבנן. והיא ראיה ברורה שהוא מן הדברים הנגררים אחר המצוה, לא שאכילתו מצוה בפני עצמה. ומשפטי מצוה זו גם כן מבוארים במסכת פסחים".
מה הדברים הנגררים (רבים)? האם יש דבר נוסף חוץ ממרור שהוא נגרר אחר המצוה?