מה עמד מאחורי ההוראה של הגריש"א זצוקל"הה

[אהרן תאומים]

לפני כ42 שנה היה מעשה בתפילין חדשות שהונחו כשנה ונבדקו ונמצא שחדר צבע ונעשה כתם שעבר בקיפולי הפרשיות ונטשטשו אותיות עד שכמעט לא נראו, והרב פסק כך עד עכשיו זה היה כשר ומעכשיו זה פסול וצריך לקנות חדש האם זה רק היה בשביל להרגיע את נער הבר מצוה שידע שהניח עד עכשיו או טעם אחר

[שמש]

זה לא אוקמינהו אחזקתן שהיו כשרות כל זמן שלא נתגלה הרעותא?

[אהרן תאומים]

זה ידוע, בא נאמר אם היה נמצא שחסר מילה בודאי אי אפשר לומר שהתפילין היו כשרות אפשר לומר שיצא ידי חובת הנחת תפילין כי כיוון להניח, ובכלל מה היא החזקה הזאת שכולם יודעים לומר אותה. חזקה על מה שאני חשבתי שזה כשר?

[יאיר1]

זה ידוע, בא נאמר אם היה נמצא שחסר מילה בודאי אי אפשר לומר שהתפילין היו כשרות אפשר לומר שיצא ידי חובת הנחת תפילין כי כיוון להניח, ובכלל מה היא החזקה הזאת שכולם יודעים לומר אותה. חזקה על מה שאני חשבתי שזה כשר?

מסברת עצמי.
אם היה חסר מילה, משמע שהתפילין לא היו כשרות, ורק טעית. וחשבת שזה כשר.
אבל אם אכן היו כשרות ונפסלו לאחר מכן, ולא ידוע מתי נפסלו, ברור שחזקתם לומר שנפסלו עכשיו.
אבל אם נפסלו בצביעה, הרי ידוע מתי נפסלו, ומה שייך כאן חזקה?!
אבל עד שנחפש את הסברא, אולי עדיף לחפש את מהימנות הסיפור

[אהרן תאומים]

הסיפור מאומת לפרטי פרטים שהוא מעניין איך התגלגלו הדברים אבל עוד חזון למועד לספרו במילואו, מאחר שמי שנכנס להרב אלישיב היה הילד בעצמו שהוא כיום תלמיד חכם חשוב וגם אביו היה ת"ח מפורסם וראש כולל ובזמנו אבי למד באותו כולל ואף אימת את הפרטים שוב לאחרונה,
ואכן ההערות הנכונים שהעלית גבי חזקה הביאוני לברר מה עמד מאחורי הפסק

[הוה אמינא]

צ"ל שהיה שם היכי תמצי שהצבע לא ודאי התפשט בשעת הצביעה, אלא מחמת רטיבות ומסיבות שונות יכול להתרכך ולהתפשט צבע גם לאחר זמן.
לכן יש ספק מתי זה קרה,
ואוקמינן את הפרשיות בחזקת כשרותן עד לזמן שהוברר בוודאות שנפסלו.

[אהרן תאומים]

ייש"כ

[כזית]

לענ"ד גם אם יתברר עתה שנפסלו לפני זמן רב, כיון שעד עתה היה הדין להעמידם על חזקתם הרי היו כשרות מדינא.
אמנם אם עדיין לא שקעה חמה בודאי עליו להניח שוב.
ופשיטא לי שגם הגרי"ש היה מצריכו להניח שוב באותו יום.

ולא דמי לתפילין פסולות שהעידו עליהם בטעות שכשרות הן, כיון שאגלאי מילתא שעידי שקר היו ולא היתה כאן עדות כשרה, אבל החזקה שהיתה אז לא התבטלה למפרע, אלא רק לענין מכאן ולהבא.

[יאיר1]

לענ"ד גם אם יתברר עתה שנפסלו לפני זמן רב, כיון שעד עתה היה הדין להעמידם על חזקתם הרי היו כשרות מדינא.
אמנם אם עדיין לא שקעה חמה בודאי עליו להניח שוב.
ופשיטא לי שגם הגרי"ש היה מצריכו להניח שוב באותו יום.

ולא דמי לתפילין פסולות שהעידו עליהם בטעות שכשרות הן, כיון שאגלאי מילתא שעידי שקר היו ולא היתה כאן עדות כשרה, אבל החזקה שהיתה אז לא התבטלה למפרע, אלא רק לענין מכאן ולהבא.

לענ"ד יש לדון באופן אחר.
אם מדין חזקה קאתינן, יש לדון על פי דיני חזקה.
אחזור בקצרה על מה שכולנו יודעים, בפשטנות..
ענין החזקה הוא לומר:
שהידיעה שיש כעת היתה כך מעולם - חזקה דהשתא.
מה שאנו יודעים עתה לא ישתנה - חזקה דמעיקרא.
כאשר ישנה סתירה בין שתי החזקות, חזקה דמעיקרא גוברת - אנו אומרים שהשינוי התחולל עתה ברגע שנודע לנו.
אבל כאשר נודע לנו שבודאי השתנה קודם לכן, נכנסים לדיון לא פשוט, כי יש עדיפות לחזקה דהשתא, שזה לא השתנה עכשיו אלא קודם לכן.
מה שברור בעיני, שלכל הפחות עד הרגע שברור שבו השתנה, גוברת הידיעה הזו על חזקה דמעיקרא.
ואמנם, היה הדין להחזיק כמעיקרא, אבל התברר שזה היה בטעות.
ואמנם כפי המפורסם מר' שמעון, ענין החזקה אינו בירור אלא הנהגה, וההנהגה היתה שצריך להתנהג על פי החזקה דמעיקרא.
מה שאומר שנהגנו נכון.

ועכשיו צריך להבין מה בעצם הדיון.
אין שאלה הילכתית לגבי האם התפילין היו כשרות קודם לכן!!
השאלה היא פסיכולוגית - שאינו מהענין כאן.
לגבי שכר המצוה - הקב"ה יחליט - ויש לשער שכיון שעשה כמצווה, יש לו שכר - סביר להניח שכן הדין גם לגבי אם היה פסול מתחילה, במידה ועשה כפי הדין, בבחירת התפילין/הסופר'המגיה...
לגבי קרקפתא דלא מנח תפילין - הרי לא הניח.
לגבי התיקון - כנ"ל