ארץ אשר אבניה ברזל, ומהרריה תחצוב נחושת

[ישראל אליהו]

הרי נחושת חשוב מן הברזל, ומדוע הסמיך את תיבת 'ארץ' לברזל ולא לנחושת?

[חד ברנש]

אם היום הנחושת חשובה ויקרה מן הברזל (בעיקר מפני היותו מרכיב מרכזי במכשירים חשמליים), מי אמר לך שכן זה היה כבר בתקופת המקרא?

[כדכד]

הנחשת חשובה מן הברזל שהרי כלי המשכן והמקדש נעשו מנחשת ולא מברזל. אך לא הבנתי את השאלה. אבניה הן ברזל ומהרריה תחצוב נחושת ולכן התורה כתבה זאת כך

[שטייגעניסט]

ההוכחה הפשוטה ביותר היא מהכתוב (ישעיהו ס יז)
תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבנים ברזל

[דרומי]

בכתבי האריז"ל איתא שברזל הוא ר"ת בלהה רחל זלפה לאה

[הרואה]

לא הבנתי כלל מה הקושיא.
מי אמר שמה שיותר חשוב משתדלים להצמידו לארץ, הגמרא אומרת זאת רק לגבי הקדמת ברכות ממנים שנשתבחה בהם א"י שכל מושג הברכה הוא על הארץ ולכן מקדימים את ז' המינים לשאר פירות, ולכן גם שם מקדימים את מה שיותר קרוב למילה ארץ (אם כי עדיין צ"ב גוף העניין). אבל מנלן שהתורה הצמידה לתיבת ארץ את הדברים החשובים יותר?

[חד ברנש]

בכתבי האריז"ל איתא שברזל הוא ר"ת בלהה רחל זלפה לאה

לדעתי, אין לדבריך שייכות לאשכול.
ועכ"פ נוטריקון זה מצוי בספרי חסידי אשכנז.

[שבע]

ע''פ ''האותיות הקטנות'' הדברים ברורים ומתבארים כמין חומר:

ובהקדם כי ארבעת המתכות הידועות: כסף וזהב נחושת וברזל -
הם כנגד ארבעת המדות העיקריות: חסד וגבורה תפארת ומלכות
(ימין מקרבת, שמאל דוחה, הנהגה ממוזגת, והמימד המקבל)

כמו כן ''הרים'' מסמלים את 2 המדות היסודיות: חסד וגבורה,
ו''אבן'' ו''ארץ'' את מדת המלכות.

וכעת מה נפלא לקרוא:

ארץ אשר אבניה ברזל
ומהרריה תחצוב נחושת!

[שבע]

יעקב אבינו שמדתו תפארת - ממזג את החסד והגבורה (''יושב אהלים'' - 'בין אהל אברהם לאהל יצחק')
ומהם נחצבת בחינתו נחשת (ובלשון הזוהר ''הרי נחשת'')

ונשותיו (המימד המקבל) - המהוות אבן יסוד לבנין בית ישראל -
בחינתן ברזל
ולבעלי-הסוד אף נרמז זאת בראשי שמותיהן.

[ישראל אליהו]

בשבת תירצו לי: שאין החשיבות נמדדת בדוקא ע"פ יוקר, אלא ע"פ מידת הצורך וחיוניותו לבני אדם.
וכשם שחטה קדמה לגפן, ואף שהיא יותר זולה מגפן, היינו משום שעל הלחם יחיה האדם, כך גם הברזל נצרך לבני אדם יותר מהנחושת.

[צביב]

בבראשית ד כב' לאש נחושת וברזל, הקדים נחושת לברזל,

לענין חשיבות עדיפה נחושת,
לענין חציבה, עדיף הברזל, בפחות טירחה נחצב.

[לייבעדיג יענקל]

היכן בארץ ישראל (מלבד בערבה הרחוקה) נמצאים מחצבי ברזל ונחושת?

[מקדש מלך]

לפי זכרוני בערבה נמצאו מכרות נחושת, אך לא ברזל. הלוא כן?

והשבוע כשלמדתי את הפסוק היה נראה לי שהכוונה "ארץ אשר אבניה (קשים כ)ברזל" כלומר שאפשר לבנות מהם בתים טובים, וגם לייצר מהם חרבות צורים.
ו"מהרריה תחצוב נחושת" היינו ממכרות הערבה.
ובזה מיושב חילוק הלשון ביניהם.

ויש דעות שמכרות הערבה הן בתחום ארץ ישראל.
וגם לחולקים, על כל פנים הוא בשליטה ישראלית, כפי שהיה במציאות (שהיו מכרות של שלמה המלך). ונחשב כפרוור של ישראל (ולהיפך, הוא מעלה, שהרי המכרות עצמם אינם ראויים לישוב אדם וחקלאות).

[טור תלגא]

היכן בארץ ישראל (מלבד בערבה הרחוקה) נמצאים מחצבי ברזל ונחושת?

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=46&t=41395

[לייבעדיג יענקל]

והשבוע כשלמדתי את הפסוק היה נראה לי שהכוונה "ארץ אשר אבניה (קשים כ)ברזל" כלומר שאפשר לבנות מהם בתים טובים, וגם לייצר מהם חרבות צורים.

כעי"ז פירשו בדעת מקרא.

[לייבעדיג יענקל]

היכן בארץ ישראל (מלבד בערבה הרחוקה) נמצאים מחצבי ברזל ונחושת?

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=46&t=41395

תודה רבה על ההפניה המועילה

[מצליח]

הרי נחושת חשוב מן הברזל, ומדוע הסמיך את תיבת 'ארץ' לברזל ולא לנחושת?

איה"נ, אבל קשה הברזל ובר קיימא הוא יותר מנחושת שמזיע ומרקיב, עי' ויקרא כו יט ברש"י ובנצי"ב, וע"כ משתמשים בו לבנין וכדומה, וכעין שתירצו כן לישראל אליהו.
אולי יבואר בזה דברי הש"ס ברכות מא: רב חסדא ורב המנונא הוו יתבי בסעודתא אייתו לקמייהו תמרי ורמוני שקל רב המנונא בריך אתמרי ברישא אמר ליה רב חסדא לא סבירא ליה מר להא דאמר רב יוסף ואיתימא ר' יצחק כל המוקדם בפסוק זה קודם לברכה אמר ליה זה שני לארץ וזה חמישי לארץ אמר ליה מאן יהיב לן נגרי דפרזלא ונשמעינך פירש"י רגלים של ברזל, ולמה נקט מליצה זו דוקא, ולפי הנ"ל י"ל דאחר שרב המנונא גילה להון חשיבות סמיכה ל'ארץ', מעתה יש להבין מהו חשיבותו של ברזל על נחושת שנסמך לארץ, ע"כ רמזו בלשון מליצה שהברזל קשה יותר מנחושת ולרמז זה אמרו ליה מאן יהיב לן נגרי דפרזלא ונשמעינך.

[איש בער]

הרי נחושת חשוב מן הברזל, ומדוע הסמיך את תיבת 'ארץ' לברזל ולא לנחושת?

איה"נ, אבל קשה הברזל ובר קיימא הוא יותר מנחושת שמזיע ומרקיב, עי' ויקרא כו יט ברש"י ובנצי"ב, וע"כ משתמשים בו לבנין וכדומה, וכעין שתירצו כן לישראל אליהו.
אולי יבואר בזה דברי הש"ס ברכות מא: רב חסדא ורב המנונא הוו יתבי בסעודתא אייתו לקמייהו תמרי ורמוני שקל רב המנונא בריך אתמרי ברישא אמר ליה רב חסדא לא סבירא ליה מר להא דאמר רב יוסף ואיתימא ר' יצחק כל המוקדם בפסוק זה קודם לברכה אמר ליה זה שני לארץ וזה חמישי לארץ אמר ליה מאן יהיב לן נגרי דפרזלא ונשמעינך פירש"י רגלים של ברזל, ולמה נקט מליצה זו דוקא, ולפי הנ"ל י"ל דאחר שרב המנונא גילה להון חשיבות סמיכה ל'ארץ', מעתה יש להבין מהו חשיבותו של ברזל על נחושת שנסמך לארץ, ע"כ רמזו בלשון מליצה שהברזל קשה יותר מנחושת ולרמז זה אמרו ליה מאן יהיב לן נגרי דפרזלא ונשמעינך.

דברי פי חכם חן

[מקדש מלך]

איני יודע מה הכוונה "מזיע", אולם לעניין ריקבון, יש לציין כי כפי הידוע לנו הנחושת היא מתכת עמידה בהרבה מהברזל.
הנחושת היא מהמתכות האצילות, מה שאין כן הברזל שהיא מתכת מחלידה.

[תא חזי]

(מעניין לציין כי במחקר הארכיאולוגי - תקופת הברונזה (שהיא סגסוגת המורכבת מנחושת ובדיל) קודמת לתקופת הברזל. והטעם הוא כי באמת הברזל יותר משובח, כיון שהוא נפוץ יותר ועמיד יותר, אך נעשה בו שימוש יותר מאוחר מהברונזה, מכיון שטמפרטורת ההתכה שלו גבוהה יותר)

הרי נחושת חשוב מן הברזל, ומדוע הסמיך את תיבת 'ארץ' לברזל ולא לנחושת?

אולי אפ"ל שארץ נסמכה לברזל - מכיון שהברזל בכללות העולם יותר נפוץ מאשר נחושת, כמו שארץ סתם (שטוחה) יותר נפוצה מאשר הרים, וכעין זה הברזל נפוץ יותר מנחושת.

[מצליח]

לפי תרגום ירושלמי כונת הכתוב הוא שהאבנים כבדות וחזקות כברזל, 'שהכתוב משבח הארץ שימצאו בה מחצבים מאבנים גדולות, אבנים יקרות אבני גזית, לבנות מהם בתים וחומות ומגדלים, לא כארץ מצרים וארצות רבות שהם שכני בתי חומר ונעשים ליושביהם קבריהם' - רמב"ן וטור.
וכ"ה בתוספות כתובות קי"ב 'רבי חנינא הוה מתקל מתקליה – פירוש שוקל אבנים ומוצאן קלות אמר עדיין לא נכנסתי לארץ ישראל כיון ששקלן ומצאן כבידות אמר כבר נכנסתי לארץ ישראל וכן מפרש בתנחומא בפרשת שלח לך כשעלה ר׳ חנינא הגדול מבבל בקש לידע אם נכנס לא״י והיה שוקל אבנים כל זמן שהיו קלות אמר עדיין לא נכנסתי לארץ ישראל כיון שמצאן כבידות אמר אין אלו אלא אבני ארץ ישראל והיה מנשקן וקרא עליהן את הפסוק הזה כי רצו עבדיך את אבניה'.
לדבריהם פשוט שהכתוב מדבר ראשית מאבניה ואח"כ מהרריה.