ברמב"ם הלכות תמידין פ"א
ואימתי זמן שחיטתן, של בקר שוחטין אותו קודם שתעלה החמה משיאור פני כל מזרח, ופעם אחת דחקה השעה את הצבור בבית שני והקריבו תמיד של שחר בארבע שעות ביום.
לכאורה משמע קצת שזה קרוב לנץ.
מאידך גיסא, בפירוש המשניות על ברכות (פ"א מ"א):
ועמוד השחר, הוא עמוד האור הבוקע בבקר, והוא אור ייראה בפאת מזרח קודם עלות השמש כשעה וחומש מן השעות השוות.
משמע שזה 72 דקות לפני הנה"ח.
(לכאו' אין בהכרח להקשות מ-אמר להם הממונה במס' יומא)
איך הדברים מתיישבים?