ואימתי זמן שחיטתן, של בקר שוחטין אותו קודם שתעלה החמה משיאור פני כל מזרח, ופעם אחת דחקה השעה את הצבור בבית שני והקריבו תמיד של שחר בארבע שעות ביום.
ועמוד השחר, הוא עמוד האור הבוקע בבקר, והוא אור ייראה בפאת מזרח קודם עלות השמש כשעה וחומש מן השעות השוות.
חבר פורום אוצר החכמה כתב:מקשים מפיה"מ על משנה תורה?
שקלאוו כתב:הרמב"ם בפהמ"ש כותב בפירוש שזמנו של מתיא בן שמואל דמשיאיר המזרח עד חברון מאוחר מהזמן של תנא קמא דברקאי, ובהכרח שזמנו של ת"ק הוא עלות השחר ממש.
אפשר להקשות על פירושו מהגמ', אבל ברור ביותר מהי דעת הרמב"ם הן בפיה"מ והן במשנ"ת.
אליהו חיים כתב:הגרמ"פ זצ"ל אג"מ או"ח ח"ד סי' ו' עושה חשבון ששחיטת התמיד בין שמונים לתשעים דק' לפני הנץ, דהרי הקורא עם אנשי משמשר לא יצא ידי חובתו ואנשי משמר קראו אחרי בערך 45 עד 50 דק' של תחילת עשיית התמיד וזה היה עדיין לפני זמן 'משיכיר' שהוא בערך 35 -40 דק' לפני הנץ.
ובאמת זה קצת תמיה לומר דהשיעור של האיר כל המזרח כ"כ מוקדם, ובפרט לומר שזה עולה לתיאור הרמב"ם 'קודם שתעלה החמה משיאיר פני כל המזרח'.
סליחות כתב:שקלאוו כתב:הרמב"ם בפהמ"ש כותב בפירוש שזמנו של מתיא בן שמואל דמשיאיר המזרח עד חברון מאוחר מהזמן של תנא קמא דברקאי, ובהכרח שזמנו של ת"ק הוא עלות השחר ממש.
אפשר להקשות על פירושו מהגמ', אבל ברור ביותר מהי דעת הרמב"ם הן בפיה"מ והן במשנ"ת.
מה היא?
סליחות כתב:מתי שוחטים קרבן תמיד של שחר, האם בסמוך לנץ החמה, או בסמוך לעלות השחר?
ברמב"ם הלכות תמידין פ"אואימתי זמן שחיטתן, של בקר שוחטין אותו קודם שתעלה החמה משיאור פני כל מזרח, ופעם אחת דחקה השעה את הצבור בבית שני והקריבו תמיד של שחר בארבע שעות ביום.
לכאורה משמע קצת שזה קרוב לנץ.
מאידך גיסא, בפירוש המשניות על ברכות (פ"א מ"א):ועמוד השחר, הוא עמוד האור הבוקע בבקר, והוא אור ייראה בפאת מזרח קודם עלות השמש כשעה וחומש מן השעות השוות.
משמע שזה 72 דקות לפני הנה"ח.
(לכאו' אין בהכרח להקשות מ-אמר להם הממונה במס' יומא)
איך הדברים מתיישבים?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 20 אורחים