"מעשה ברבי אליעזר היתה ב"אותו הלילה" שלאחר "בו ביום

[feder6806]

מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא רבי טרפון

על מעשה זו יש כמה קושיות

א. המהר"ץ חיות מקשה, האיך היה רבי אלעזר בבני ברק הרי הוא גר בלוד, והוא אמר משבח אני את העצלנים, שיושבים בביתם ביום טוב

ב. איפה היה רבי גמליאל

ג. מהו כל "אותו" הלילה

ד. בתוס כתובות קה. ד"ה שחשוב, כתבו שהמעשה הזה היתה אחר שכבר היה רבי אלעזר בן עזריה נשיא, וקשה אם כן האיך היה שם רבי אליעזר עמהם, הרי בבו ביום כבר היה רבי אלעזר מנודה, כדתנן בידים פרק ד משנה ג, והאיך ישבו ביחד?

ה. מה הקשר בין המעשה לדרישת ראב"ע...

ו. מהו הלשון עבר "שתאמר יציאת מצרים"

ז. למה לא ידעו רבותינו שהגיע זמן קריאת שמע של שחרית.


והנה השפת אמת מחדש שיתכן שמעשה זו הייתה סתם לילה ולא ליל פסח

ונראה לעניות דעתי הקלושה להוסיף שהמעשה הזאת היתה "אותו הלילה" שאחר ה"בו ביום" הידוע

לפי מה שמסופר בברכות כד. שאחר אותו היום הלך רבי יהושיע בלילה אצל רבי עקיבא בבני ברק לדבר עמו האיך להתפייס עם רבי גמליאל, ואמר ליה רבי עקיבא "למחר נשכים לבית המדרש", ומסתמא היו עמו גם שאר התנאים שהיו בו ביום בבית מדרש היינו הרבי טרפון וראב"ע וכ'ו כדתנן בכל המשניות.

וכיון שדרשה בן זומא בו ביום רצו לקיים המצוה למהדרין בפעם הראשונה ולכן ספרו כל הלילה

עוד איתא שם דרבי עקיבא אמר "טריקו גלי" לכסות החלונות, לכן לא ידעו מתי כבר האיר יום והוצרכו התלמידים לאמר להם שהגיע זמן המצוות עשה דאורייתא של קריאת שמע.

ואתי שפיר למה לא היה רבי גמליאל שם כיון שכל התנאים היו כנגדו בו ביום, והוא הלך בתחילת הלילה להתפייס עם רבי יהושיע, ורבי יהושע הלך אצל רבי עקיבא לבני ברק כמסופר שם, ולכן לא היה רבי גמליאל עם שאר התנאים באותו הלילה

ולכן בא לשם רבי אליעזר אחר ששמע מרבי יוסי בן דרומסקית מה שאירע בו ביום בבית המדרש כדתנן בידים פרק ד משנה ג, שהעבירו את רבי גמליאל מנשיאותו, ושרבי גמליאל נענה לרבי יהושע, רצה גם כן להתפייס עם רבי גמליאל דהרי ר"ג הוא הוא התנא שנדה את רבי אליעזר, ואף נפטר רבי גמליאל מהקפדת רבי אליעזר כמסופר בבבא מציעא נט.

וזהו "אותו" הלילה, היינו הלילה שאחר בו ביום.

ואתי שפיר ככפתור ופרח המימרא שמיד אחר המעשה, אמר רבי אלעזר בן עזריה הרי אני... דזה היה בו היום שלפני הלילה שאירע בו המעשה, ולא זכיתי שתאמר... היינו שאז אמר ראב"ע באותו הלילה אחר שהיו מספרים ביציאת מצרים בפעם הראשונה כל אותו הלילה, עד שדרשה בן זומא בבו ביום שלפני זה...

[לבי במערב]

'קצת' מוקשה, הרי כמדומה הך ד'בו ביום' הי' ביבנה (כתובות פ"ד מ"ו. עדיות פ"ב מ"ד. ירושלמי ברכות פ"ד סוף ה"א).

[feder6806]

בשתי המשניות שהבאתם לא תנן בפירוש שהיה "בו ביום"
ואפילו אם נאמר שהמעשה של בו ביום היה ביבנה, הרי אין כל כך מרחק מיבנה לבני ברק ויכול להיות שבלילה הלכו לרבי עקיבא שגר בבני ברק

[לבי במערב]

אין כל כך מרחק מיבנה לבני ברק

מנין נודע למר מיקומה של בני־ברק?! (אין ממצאים ארכאולוגיים חד־משמעיים). גם אם נקבל לדעת החוקרים בזה, הדרך אורכת כיום (כולל הכבישים המסודרים והנוחים) חמש שעות בהליכה רגלית; ברור שבזמנם לא הי' שייך לצאת לכזו דרך בערב־הפסח.
[בירושלמי שציינתי מפורש דענין בו ביום ביבנה הוה. יעו"ש].

[feder6806]

הלכו עם חמורים גמלים וכו, שלא צריך לקחת יותר משעה. וכנראה שלא עיינתם בכל דברי, שכתבתי שזה לא היה בערב פסח רק כדברי השפת אמת שהיתה לילה אחרת

[מרחביה]

...לפי מה שמסופר בברכות כד. שאחר אותו היום הלך רבי יהושיע בלילה אצל רבי עקיבא בבני ברק לדבר עמו האיך להתפייס עם רבי גמליאל...
...והוא הלך בתחילת הלילה להתפייס עם רבי יהושיע, ורבי יהושע הלך אצל רבי עקיבא לבני ברק כמסופר שם...

הלשונות הללו מטעים לחשוב שבגמ' (וצ"ל כח) כתוב שהלך לבני ברק, ולא היא.

[אראל]

לציין לפירושו של הארבנאל, ש'בני ברק' אינו שם עיר, אלא כלים מבריקים עיי"ש וא"ש
ולעיקר פירושו של השפת אמת, ש'אותו הלילה' לא היה בליל פסח, ראיתי בזה דברים נפלאים בהגדה של פסח 'ארץ צבי' להגאון מקוזיגלוב זצ"ל [שי"ל ע"י רד"א מנדלבוים], שמבאר עפי"ז ההמשך למאמר ראב"ע על חיוב סיפור יצי"מ בלילות, ועוד כמה דיוקים נפלאים עיי"ש באורך

[מתגעגע]

מבהיל הרעיון - חזרתי פשט זה לת"ח והפליא אותה.

[מעיין]

ד. בתוס כתובות קה. ד"ה שחשוב, כתבו שהמעשה הזה היתה אחר שכבר היה רבי אלעזר בן עזריה נשיא, וקשה אם כן האיך היה שם רבי אליעזר עמהם, הרי בבו ביום כבר היה רבי אלעזר מנודה, כדתנן בידים פרק ד משנה ג, והאיך ישבו ביחד?

ולכן בא לשם רבי אליעזר אחר ששמע מרבי יוסי בן דרומסקית מה שאירע בו ביום בבית המדרש כדתנן בידים פרק ד משנה ג, שהעבירו את רבי גמליאל מנשיאותו, ושרבי גמליאל נענה לרבי יהושע, רצה גם כן להתפייס עם רבי גמליאל דהרי ר"ג הוא הוא התנא שנדה את רבי אליעזר, ואף נפטר רבי גמליאל מהקפדת רבי אליעזר כמסופר בבבא מציעא נט.

סוף כל סוף הרי רבי אליעזר עמד בנידוי עד פטירתו שאז עמד ר' יהושע על רגליו ואמר הותר הנדר והאיך הסבו במסיבה אחת ודוחק לומר שהיה ברחוק ד' אמות
והנה על עצם הענין אם מעשה דתנורו של עכנאי הי' קודם מעשה דתפלת ערבית רשות עיי' אריכות בזה בספר מגדים חדשים ברכות כז ע"ב