תפילין דשמושא רבה

[שבילי דנהרדעא]

יש חילוקי דעות במנהגו בקודש של האריז"ל להניח תפילין דשימושא רבה במנחה אם זה רק בגודל התפילין שכתב השמו"ר אצבעיים על אצבעיים או גם בסדר הנחת הפרשיות.
אשמח לדעת יותר פרטים ממי שמדבר על זה.

[בברכה המשולשת]

הדברים מפורשים בדברי המהרח"ו על אתר שהסדר כסדר רש"י ורק הגודל שונה

[עזריאל ברגר]

מדברי האדמו"ר מליובאוויטש באגרות קודש חלק יא אגרת ג׳תשמג:

מ"ש בענין תפילין דשמו"ר וראב"ד. הנה דעת השימושא רבא הוא בשלשה, בהנוגע להתגין (ריב"ם שנייטוך) בהנוגע להשיעור אצבעים על אצבעים, בהנחת הפרשיות מימין המניח. ומזה מובן שתפילין המדוייקים בדוקא אפילו באחד הנ"ל יש לקרותם בשם תפילין דשמו"ר. אבל פשוט בכמה מקומות דלשמו"ר צריך להיות מימין המניח וכדעת הראב"ד. עיין שו"ת רמ"ע מפאנו, מצת שימורים, עמק המלך, מעין החכמה להאריז"ל - וכמו שהאריך בכל זה במשמרת שלום סי' ד' במהדורא בתרא יעוין שם. ושם הביא ג"כ מהלשון בפע"ח שהחולקים רוצים להשען משם. ומביא שם ג"כ התפארת שמואל שמזכיר במכתבו. וראה ג"כ בספר מאסף לכל המחנות ריש סי ל"ד ס"ק ג' וס"ק ט'. אבל אין ראי' להנ"ל - (דלשמו"ר הוא מימין המניח) - מזה, שהרי אפשר לתייג ולעשות תפילין רש"י אצבעים על אצבעים ויצאו ג"כ לשמו"ר וע"כ צ"ל דיש עוד חילוק בין רש"י, כי יש טעם ע"פ הסוד בהנחת תפילין דרש"י, ואכ"מ.

[שבילי דנהרדעא]

הדברים מפורשים בדברי המהרח"ו על אתר שהסדר כסדר רש"י ורק הגודל שונה

א"כ למה לא עשה התפילין דרש"י גדול כל כך? (ואולי משום שרצה להניח רש"י ור"ת ביחד)

[בברכה המשולשת]

זה תיקונים שונים, כמבואר שם

[תא חזי]

לאחרונה ראיתי שהרב מורגנשטרן שליט"א מניח תפילין דשימושא רבא (במנחה) - בתחילה כסדר רש"י (משמאל המניח, וכדברי הרח"ו בשעה"כ), ואח"כ מחליף (רק של ראש כמובן) כסדר ימין המניח (וכמ"ש בשו"ת הרמ"ע, ואכן יש לו כיס מיוחד רק לשל-ראש הזה, וכתוב עליו ר"ת 'רמ"ע').
אח"כ חולץ, ושוב מניח תפילין דר"ת גדולות (משמאל המניח), ושוב מחליף התפילין של-ראש לסדר ר"ת אך מימין המניח (ראב"ד).
וכמו הסדר בחב"ד (היום יום י"ט אב: המתפללים בארבעה זוגות תפילין כך נוהגים: א) מניחים תפילין של יד ותפילין של ראש הרש"י קודם אמירת פרק "איזהו", ומתפללים בהם עד אחרי "אך צדיקים" גו'. ב) מסירים תפילין של ראש דרש"י, ומניחים - בלא ברכה - תפילין של ראש דשמושא רבא וקוראים "שמע" גו' עד "אמת" ואומרים מזמורי תהלים כפי שנחלק לימי החודש והמהדרים היו לומדים אותם עם פירש"י ומצודות. ג) אחר כך מניחים תפלין דרבינו תם - בלא ברכה - וקוראים "שמע" גו' עד "אמת", פרשת "קדש" גו' והזכירות שנדפסו בסידור ולומדים פרק משניות כל אחד לפי הבנתו. ד) מסירים תפילין של ראש דרבינו תם ומניחים תפילין של ראש דראב"ד - בלא ברכה - וקוראים "שמע" גו' עד "אמת" ולומדים פרשה חומש עם פירוש רש"י - מפרשת השבוע: יום א' עד שני ביום ב' פרשה ב' וכו').

(וזאת מלבד מה שמניח בשחרית רש"י ור"ת ביחד, כמנהג חלק מהספרדים)