לבי במערב כתב:איתן נוי כתב: . . לדידי חזי לי שגם לעזי רש"י הם דברי תורה וצריך להבין מה רצה בכך.
על־כך לא חלקתי ח"ו.איתן נוי כתב:אף לשון "מתנהג שלא כהוגן" הוי אומר עושה רע רק בלשון יותר מעודנת.
אכן, והיינו כדבריו בברכות.
נו א"כ אכתי שאלה בעינא קיימא ולא יישבת לי עם הלשון בברכות מאומה.
בס"ד נרחיב ויראה שמניח הדעת:
1. במתיבתא הביאו ביאור על אתר מתחטא-שקל לפניו להטריח את אביו בכדי שימלא תאותו. ובהערה ס"א הרחיבו: שהוא מלשון רש"י (ברכות יט. ד"ה מתחטא - לשון חוטא, נקל בלבו לחטוא לאביו ולהטריחו על תאותו). וכאן (תענית יט. ד"ה מתחטא) כתב פורפיי"ש בלע"ז ופירושו הוא שעושה רע ומתנהג שלא כהוגן וכן מבואר מדבריו (להלן כג. ד"ה מתחטא-[אלא שאין שם מדבר זה מאומה ושמא נתכוונו לד"ה "שמור עצמך שלא תחטא" - ותצטרך רגלך ללכת אל בית האלהים
להביא חטאת]). [והוסיף ביאור בתפארת ישראל (יכין אות מט) שבארמית נקרא ילד 'מחטיי', והיינו שאתה עושה עצמך כילד ששואל מאביו
שלא כהוגן]. ובמנחות (סו: ד"ה ונתחטא) פירש רש"י שהוא מלשון טיול שמטייל לפניו. (ז"ל שם- "כמו בן מתחטא לפני אביו"). אמנם יש שפירשו באופנים אחרים , עגון הרמב"ם (פירוש המשניות מ"ח) שפירש 'מתחטא' מתגעגע. וראה בהגהות וציונים כאן שיש שפירשו מלשון 'מיטהר'. (אך אין שם ולא מידעם בהגהות וציונים). ע"כ דברי חכמי המתיבתא הע"י.
2. ובספר פוקד עקרים (לר' צדוק הכהן מלובלין אות א) כתב וז"ל: "וכל מי שהוא מושגח אי אפשר שיהיה עקר כלל שהרי כל בריאת האדם הוא לפרות ולרבות כמו שנאמר (ישעיה מ"ה, י"ח) לא תוהו בראה לשבת יצרה, ודבר זה שלא יוליד הוא
יציאה מסדר הבריאה ודבר שאינו ראוי כלל כפי חוקי הבריאה שיסד השם יתברך ועל כן הישועה לזה אינו ככל נסים היוצאים מהטבע דזה אדרבא בא לקיים הטבע שהרי כך הוא חוק טבע הבריאה להיות האדם מוליד: עכ"ל.
3. לפי"ז יוצא שכל מה שעשה חוני, זו כל
תאוותו (כלשון רש"י הנ"ל) שהקב"ה יחזיר את עולמו לדרך הטבע ויביא גשמים לעם ישראל.
4. אלא שלפי כל הפירושים הנ"ל יוצא שכל מה שמדברים עבור חטא שעשה חוני הוא כלפי הורדת הגשמים. אך מלשון הגמ' לא משמע כן אלא משמע שללא קשר לבקשת והכרח הורדת הגשמים, היה חוני רגיל להתחטא לפני הקב"ה בלי קשר לגשמים דווקא. אלא כל דבר שהיה רוצה וצריך היה מתחטא לפניו ית'. וצ"ל שזה היה החיבור שלו לקב"ה שהרי ממי יבקש אם לא מבורא עולם שהכל שלו. אלא שלפי"ז לא נופל לשון 'עושה רע'. שהרי אין לך טוב יותר מאשר להתחבר לקב"ה. ואדרבה הקב"ה אוהב ומצפה שיתפללו אליו ויבקשו רק ממנו.
5. בערוך (מהדורת מייזליש עמ' תרמד מהדורת תשנ"ב) ביאר מתחטא=מתחנן, מתפנק. ועוד שם: ד"ה אבל מה אעשה... "כי הילדים רכים" (בראשית לג, יג) תרגום ירושלמי "ארום טלייא מתחטיין" וכו'. וכ"כ בשיטות קמאי על אתר.
6. אגב, למי שטען שלשון חוטא, אינו בהכרח שעושה כן באופן קבוע. מצאתי בעין יעקב (מהדורת וילנא תרפ"ב) שכתב וז"ל: "מתחטא- לשון חוטא ומהלך וחוטא". כלומר לא באופן חד פעמי. אלא כך היה נוהג באופן קבוע.
7. בספר שדה צופים הביא מהקדושת הלוי ברדיצ'וב: שאתה מתחטא לפני המקום וכו'. בספה"ק קדושת לוי (לקוטים) כתב לפרש כי מתחטא הוא
לשון טהרה כי הנה השפע אשר נשפע מהבורא יחברך כל אחד מקבל כפי רצונו זה מקבל השפע לחכמה וזה לגדולה וזה לגבורה כל אחד כפי רצונו כך הוא מקבל השפע אשר נשפע מהבורא יחברך אף על פי שרצון הבורא כביכול הוא להיפוך אף על פי כן כמו שהצדיקים רוצים לקבל השפע כך השפע נשפע להם אפילו להיפך כביכול רצון הבורא ברוך הוא וזהו הרמז כבן המתחטא וכו', הוא לשון טהרה וטהר יומא כביכול הוא מטהר". עכ"ל.
8. לפי"ז יוצא א"כ נפלא מאוד, שגם לפי המפרש עושה רע, אין כוונתו עושה עבירות חלילה אלא עושה כביכול נגד רצונו ית' , אלא דמאחר והוא צדיק הקב"ה עושה בקשותיו. ולכם דווקא אליו פנו כלל ישראל. שגם אם לא היה מגיע להם, בעבורו כן יגיע להם. ע"כ בס"ד.