למדתי אתמול הסוגי' בזבחים דף לה ע"א, ולעבודה היכי אזלי, דאזלי אאצטבאי,
ושוב נתעורר לי הקושיא, שהי' קשה לי מלפני שנים רבות כשלמדתי הסוגי', היאך בנו אצטבאות בעזרה והלא הכל בכתב מיד ה' וגו', ועוד שלא מצינו זכר לאצטבאות הללו לא במשנה במדות או בתמיד, ובשום מקו"א בש"ס, והיא ממש פלאי
אחר חיפוש פה בפורום, מצאתי שכבר התעוררו ע"ז, כאן: viewtopic.php?f=29&t=39700&p=458528&hilit=%D7%90%D7%A6%D7%98%D7%91%D7%90%D7%95%D7%AA#p458525 אבל לא העלו תירוץ מספיק
וזכורני מלפני שנים רבות, הייתי בחוה"מ לצפות במצגת על הביהמ"ק והעבודה, שנעשה במומחיות גדולה ע"י ת"ח חשוב מאוד [הר"ר ב"פ שיחי'] בעמל ויגיעה של עשרות בשנים, ואחר התצוגה שאלתי אותו ע"ז, והסביר לי כך [אני מביא כאן עיקרי הדברים, בערך ואולי נשכח ממני איזה פרט]:
לפי המבואר ביוסיפון שהי' עמודים סביב לכותלי העזרה, והעמודים היו ע"ג אצטבאות רחבים [כעין האדנים שהי' לעמודי החצר במשכן], ומבואר במשנה פסחים, שהי' זיזין קבועים בכותלים סביב העזרה להפשיט הקרבן, וא"כ יתכן לומר שמחמת ריבוי העם שחטו אצל הכותלים, ומקבלי הדם היו עומדים אצל השוחט על גבי 'אצטבאות' הללו שתחת העמודים סביב, וכך קבלו הדם, ובמקום עשה 'הולכה' פסיעה אחת לצד המזבח, וכך קיימו מצות 'הולכה', ומשם עד המזבח הוליכו המזרקות זה מזה כדאי' שם במשנה פסחים, נוטל המלא ומחזיר הריקן.
האם נזכר תירוץ כזה במפרשים?