מאמרים מר"י נאה מאנטוורפן

משה הופמן · הודעהעל ידי **משה הופמן** » ג' מאי 02, 2017 11:40 am

המשכן pdf.pdf: (58.22 KiB) הורד 665 פעמים

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ג' מאי 02, 2017 11:44 am

אמנם נראה כך במדרש, כלפי משכן שבמדבר.
אבל משכן שבגלגל לפי הנראה עמד במקום ישר, ובודאי נמוך מכל סביבותיו.

משה הופמן · הודעהעל ידי **משה הופמן** » ג' מאי 02, 2017 8:22 pm

ר''י נאה שליט''א כותב:
ת"ח על הערת ''קו ירוק''. אעפ''י שהוא כותב ''לפי הנראה''. לפי הנראה, אין כאן מקום להערה זו. לא הזכרתי שהמשכן – בהמ''ק, צריך להיבנות במקום הכי גבוה שיש, אלא שהמשכן הוקם ''במקום גבוה יותר מכל האהלים'', וזו היתה גם כוונת רבינו החת''ס זצ''ל.

לגבי המשכן בגלגל. הנה לשון הגמ' בזבחים (נד:): '''וקמת ועלית אל המקום' (דברים יז, ח) - מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל, וכו' וכו'. סבור למבנייה בעין עיטם דמדלי, אמרי, ניתתי ביה קליל, כדכתיב (דברים לג, ב) 'ובין כתפיו שכן'. [וברש"י – ניתתי ביה קליל - נעשה אותו 'נמוך מעט' ונבנהו בירושלים, שהיא למטה, כדכתיב 'כתפיו' ולא כתיב 'ראשו'''], ואיבעית אימא, גמירי דסנהדרין בחלקו דיהודה, ושכינה בחלקו דבנימין, ואי מדלינן ליה, מתפליג טובא, מוטב דניתתי ביה 'פורתא', כדכתיב ובין כתפיו שכן''. וראה גם במדרשים עה''פ 'כמגדל דוד צוארך' (שה''ש ד) המכוון על המיקום של בהמ''ק. ואכמ''ל.

משה הופמן

כיצד מרקדין לפני הלבנה ועוד.pdf: (89.58 KiB) הורד 599 פעמים

משה הופמן

מונע חברו מלעשות מצוה אדר עח.pdf: (109.21 KiB) הורד 482 פעמים

משה הופמן · הודעהעל ידי **משה הופמן** » ד' מרץ 14, 2018 11:28 pm

הגשפ - והיכיתי כל בכור - אני ולא אחר.pdf: (51.38 KiB) הורד 516 פעמים

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ה' מרץ 15, 2018 1:49 am

אודה על האמת שלא הבנתי מה בדיוק בא לחדש כאן. וגם נראה שהתעלם ממנו מות צבא של סנחריב רבבות אנשים בליל פסח בבת אחת ולא על ידי הקב"ה בעצמו אלא על ידי מלאך.

משה הופמן · הודעהעל ידי **משה הופמן** » ד' מרץ 21, 2018 10:47 pm

השמדת צבא אשור ע"י מלאך דוקא!

משה הופמן · הודעהעל ידי **משה הופמן** » ה' יוני 21, 2018 11:28 pm

אמרתי אחכמה והיא רחוקה.pdf: (88.19 KiB) הורד 870 פעמים

משה הופמן · הודעהעל ידי **משה הופמן** » ג' יולי 31, 2018 10:16 am

שיור אמה על אמה.pdf: (88.25 KiB) הורד 450 פעמים

משה הופמן

היש איסור לשון הרע במחשבה.pdf: (84.67 KiB) הורד 493 פעמים

אליהו בן עמרם

משה הופמן כתב:
היש איסור לשון הרע במחשבה.pdf

במחילה, לענ'ד לכאורה שגגה יצאה וכו' שכן לא מדובר בכלל על איסור לשון הרע.
במדרש רק מצא מקור לאיסור לחשוב רע. ולא כתוב שיש בזה איסור לשון הרע. אלא איסור חדש, שנראה יותר, או כאיסור מדברי קבלה או כמידה טובה ותול'מ.
בסיפור מתלמידי רבינו הח'ח זצל מבואר להדיא שלא חששו לאיסור זה לאחר הפסקת לימודם אצל הח'ח. וזה ברור שאם ידעו שיש בזה איסור כלשהו, הלא אין סיבה להפסיק מלנהוג בזה איסור. אלא בוודאי משמע שאחזו שזהו סלסול בלבד.
וזה ברור גם שאם החפץ חיים אחז כך שיש בכך איסור שאינו רק מידה טובה, הלא היה אומר זאת לתלמידיו, הגם שנמנע מלכתוב זאת להדיא בח'ח. ואם אמר להם שזה איסור ממש, למה הפסיקו להקפיד בזה לאחר גמר לימודם אצלו.
ומה שרצה לשייך את דברי הרד'ק לאיסור לשון הרע. הלא להדיא כתב שזה מצד 'לא תשנא את אחיך בלבבך' ולא מצד לשון הרע. (וכמובן באופן שמחשבתו הרעה גרמה לו שנאה, ולא סתם מחשבה רעה ללא שנאה).
ולכתוב שיש איסור במחשבה רעה על חברו מצד לא תשנא, באופן ששונא בגלל מחשבתו, מה חידוש יש בזה?
ואגב, המעיין היטב ברד'ק יראה שדווקא מדגיש את ה'מעשה'. כלומר שמטרת הנביא להזהירם ממחשבה רעה כדי שילמדו קל וחומר ל'מעשה' או שלא יבואו ל'מעשה' מתוך המחשבה. כלומר שהנביא לא בא לחדש איסור חדש של מחשבה רעה, כי זה פשוט מצד לא תשנא, אלא שרצה להזהיר כדי שלא יבואו לידי מעשה, בבחינת גדר לפני. וזה בעיקר מה שרצה, ולא להדגיש את ענין המחשבה.
ובשולי הדברים, בייחוד על מה שכתב, מה לי אם נפחת ערכו בעיני אחד או שניים, יש לי בזה שאלה פשוטה:
וכי מי שראה את פלוני עושה עבירה כלשהי, באופן וודאי, אסור לו לחשוב שעשה את העבירה כי זה דבר רע ונפחת ערכו בעיניו? בוודאי אסור לו לספר את זה לאחרים אם לא באופן המותר, אך להתעלם ממה שראה, מאן דכר שמיה. ואיך אפשר בכלל לעשות זאת בפועל? האם אולי צריך לעצום עיניו כדי לא לראות שחברו מתנהג בטפשות, או עושה עבירה, או מבזבז כסף, או מדבר בתפילה, כדי שלא יחשוב עליו רעה? האם מצאנו מישהו שמזהיר על 'שמירת העיניים' בזה?
ובדרך הפלגה אשאל: וכי זה שעשה את העבירה יעבור על לפני עיוור שגרם לרואה לעבור איסור של מחשבה רעה?
על כן נראה לענ'ד שהדברים מהרב הכותב הנכבד שליט'א אינם נראים, ובוודאי צע'ג.

משה הופמן

תשובה להנ"ל

נאה משיב.pdf: (45.21 KiB) הורד 445 פעמים

משה הופמן

לאוקמי גירסא.pdf: (69.52 KiB) הורד 507 פעמים

משה הופמן · הודעהעל ידי **משה הופמן** » ה' נובמבר 01, 2018 9:41 pm

שם אימיה דרשבי.pdf: (67.78 KiB) הורד 488 פעמים

תם מה הוא אומר

כבר קדם במציאה זו הגרי"ח סופר שליט"א באחד מחיבוריו.
מי שיש לו אוצה"ח יוכל למצוא זאת מסתמא.
ראיתי זאת לפני שנים.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ה' נובמבר 01, 2018 10:41 pm

תם מה הוא אומר כתב:כבר קדם במציאה זו הגרי"ח סופר שליט"א באחד מחיבוריו.
מי שיש לו אוצה"ח יוכל למצוא זאת מסתמא.
ראיתי זאת לפני שנים.

ראה מאמר של הרב דנדרוביץ הנזכר באשכול "הסיפור על יוחאי",
viewtopic.php?p=226913#p226913,
ושם בעמ' 10 ציין לספר מנוחת שלום (לגרי"ח סופר) ח"ט סי' י"ג.

אורח · הודעהעל ידי **אורח** » ה' נובמבר 01, 2018 11:01 pm

תם מה הוא אומר כתב:כבר קדם במציאה זו הגרי"ח סופר שליט"א באחד מחיבוריו.
מי שיש לו אוצה"ח יוכל למצוא זאת מסתמא.
ראיתי זאת לפני שנים.

דברי הגריח"ס שליט"א נמצאים בספרו תרנן לשוני סי' ב ראה שם באורך, ותראה שרוב ככל דברי הרב נאה שליט"א כבר נמצאים שם, והגריח"ס שליט"א חזר והדפיס הדברים בספרו על התורה מנוחת שלום ח"ט סי' יג ראה שם.

ומה שהרב נאה התלונן בהערה שם שכבר פירסם דבריו בגליון עלים לתרופה דבעלזא בשנת תשס"ג ובכמה ספרים העתיקו דבריו בלא להזכיר שמו ראה שם - ספר תרנן לשוני הנ"ל כבר נדפס חמש שנים לפני זה בשנת תשנ"ח וספר מנוחת שלום נדפס בשנת תשס"ב. וק"ק שלא ראה דברי הגריח"ס בזה

לחיים · הודעהעל ידי **לחיים** » ו' נובמבר 02, 2018 2:14 pm

מה שבאמת יש חידוש אצל הכותב, שהוא עצמו מתלונן על "איזה ספרים" שלקחו ממנו, וכה"פ במ"פ!

משה הופמן

"נאה משיב"
תגובה מר"י נאה שליט"א - אנטוורפן

נאה משיב - אימיה דרשבי.pdf: (59.84 KiB) הורד 427 פעמים

מה שנכון נכון

אולי י"ל דדיוק ר' אביגדור הוא מלשון 'חמי' ולא 'שמע', דלפירושו שמדובר על הרמת הקול ולא על דברים יתרים ד"ז תלוי רק בשמיעה. [וכמובן אי"ז דיוק מוכרח].

משה הופמן · הודעהעל ידי **משה הופמן** » ה' דצמבר 06, 2018 11:21 pm

בעניני חנוכה מהגר''י נאה שליט"א
1. שמונה תירוצים על קושיית הבית יוסף
2. רעיונות לימי חנוכה
3. 'וקנייניו על העץ תלית' / חנוכה מוזכר ב'מעין שלוש'
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=24&t=30818&p=323396#p323396

משה הופמן · הודעהעל ידי **משה הופמן** » ה' פברואר 07, 2019 8:18 pm

ולכפרת פשע.pdf: (61.42 KiB) הורד 454 פעמים

נוטר הכרמים

נפלא מאוד.

נשאר ל'פושעים' עוד שבוע של 'תצוה'.

איש בער · הודעהעל ידי **איש בער** » ה' פברואר 07, 2019 8:51 pm

דברים נאי"ם ומתקבלים.

לאות ד'. אם כבר נקט להלכה דשכחה הוי פשיעה, אז הייתי אומר דקאי אמלחמת עמלק - הרומז על מלחמת היצר - שציותה תורה לא תשכח, והנה י"ב חודש הוא זמן שכחה, נמצא דבשנה מעוברת, באדר השני יש מקום לבוא לידי שכחה, ולהניח ידיו ממלחמת עמלק/היצר, וע"ז מבקשים בחודש העיבור לכפרת פשע של אותה שכחה.

משה הופמן · הודעהעל ידי **משה הופמן** » ד' מרץ 06, 2019 8:34 pm

מחיית עמלק כיצד.pdf: (48.99 KiB) הורד 446 פעמים

הא לחמא עניא · הודעהעל ידי **הא לחמא עניא** » ד' מרץ 06, 2019 8:45 pm

משה הופמן כתב:
ולכפרת פשע.pdf

כמדומני שהבן איש חי זי"ע כתב מאמר ערוך וארוך לבאר ענין ולכפרת פשע.
אאל"ט.

משה הופמן · הודעהעל ידי **משה הופמן** » ג' יוני 25, 2019 10:16 pm

דבילצקי - נאה.pdf: (303.64 KiB) הורד 501 פעמים

משה הופמן

הראבע לא שכח.pdf: (125.37 KiB) הורד 383 פעמים

משה הופמן · הודעהעל ידי **משה הופמן** » ד' דצמבר 23, 2020 9:15 pm

תקיעה בבית הועד.pdf: (153.8 KiB) הורד 286 פעמים

משה הופמן · הודעהעל ידי **משה הופמן** » ד' ינואר 13, 2021 11:10 pm

אכילת בצלים.pdf: (93.65 KiB) הורד 312 פעמים

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ד' ינואר 13, 2021 11:29 pm

לא הבנתי כיצד הכותב מנסה להוכיח מאזכורים סתמיים של אכילת בצל בשבת, שהיה כזה מנהג. הבצל היה ירק בסיסי בסעודתם של הקדמונים, ומי שיחפש במקורות חז"ל ימצא שגם בימות החול אכלו בצלים, אז גם בימות החול היה מנהג לאכול? או שפשוט אכלוהו כי הוא היה חלק מסעודתם.

בראנסוויל · הודעהעל ידי **בראנסוויל** » ה' ינואר 14, 2021 12:25 am

זכורני שראיתי מנהג אכילת בצלים בשבת באחד מספרי הקדמונים משנות הש' ובעוה"ר שכחתי מקומו.

משה הופמן · הודעהעל ידי **משה הופמן** » ד' ינואר 27, 2021 2:57 pm

חד ברנש כתב:לא הבנתי כיצד הכותב מנסה להוכיח מאזכורים סתמיים של אכילת בצל בשבת, שהיה כזה מנהג. הבצל היה ירק בסיסי בסעודתם של הקדמונים, ומי שיחפש במקורות חז"ל ימצא שגם בימות החול אכלו בצלים, אז גם בימות החול היה מנהג לאכול? או שפשוט אכלוהו כי הוא היה חלק מסעודתם.

מסר לי ר''י נאה שליט''א: '''זכה המקשן ח.ב.נ. לכוון לקושיית בעל 'תוצאות חיים', על דברי הגמ' בשבת (קיח:): "'וקראת לשבת ענג' (ישעיה נח, יג), הוי אומר, זה עונג שבת. במה מענגו וכו', בתבשיל של תרדין ודגים גדולים וראשי שומין". וז''ל ה'תו''ח': "הרי מאכלים אלו נאכלים אף בימי החול. האם נימא דלכבוד ש''ק נשתנו הטעמים במאכלים אלו כמו הנס שהיה במן?". אוסיף, כי לפי''ד ה'תו''ח' נמצא, דרק חמין (טשולנט בלעז), הוי מיוחד לשבת. וישל''ע''.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ד' ינואר 27, 2021 3:58 pm

אני לא הקשיתי קושיא על הגמרא אלא רק הצבעתי על המציאות של ימיהם אשר לפיה דברי הכותב בטלים.

צופה_ומביט · הודעהעל ידי **צופה_ומביט** » ד' ינואר 27, 2021 4:02 pm

לגבי הגמרא בשבת קיח, ב כבר תירץ שאלה זו רש"י שם וכתב "תבשיל של תרדין - חשוב הוא. ראשי שומין - חשובים היו להן". ועל דגים גדולים לא הוצרך לפרש משום שכבר פירשה הגמרא עצמה וכתבה "גדולים", והיינו חשיבותם, ובימות החול כנראה אכלו דגים קטנים. וכמו"כ שום אכלו בחול שן או שתים וכיו"ב לתיבול המאכל, ולא הביאו על השולחן ראש שום שלם. ולכן כתבה הגמרא לאכול בשבת "ראשי שומים". ותבשיל של תרדין, עצם מה שהיה אז מאכל חשוב מוכיח שכנראה לא אכלוהו בכזו תדירות בימות החול.

וכלל דברי הגמרא, שלשבת צריך להכין דוקא מאכלים חשובים. ואין הכוונה שלעולם לא אוכל אותם בחול, אלא גם מאכל שמכין אדם לעצמו פעם בתקופה בחול כמאכל חשוב לרגל איזה אירוע - יכין אותו לשבת לעונג שבת.

הרמב"ם (שבת ל, ז) "תרגם" את הגמרא הזו ל"תבשיל שמן ביותר" (בהמשך כתב עוד "מאכלים רבים וטובים"). ולא ראיתי שעמדו בזה איך למד את הגמרא.

אולי למד שכל מקום כמנהגו [וכמו שכבר כתבו בזה], ובזמן הרמב"ם העונג והחשיבות היה "שמן ביותר".

ועלתה בדעתי מחשבה [קצת מופרעת], אולי הבין הרמב"ם את לשון הגמרא כמדברת על תבשיל אחד שיש בו ג' מינים אלו, והיינו "תבשיל של: תרדין, ודגים גדולים, וראשי שומין". וכדרכו בהלכותיו לתרגם כל דבר ללשון כללית כתב "תבשיל שמן ביותר".

לפי זה כמובן שתיושב השאלה הנ"ל שמינים אלו אוכלים גם בחול, ולא נצטרך לדברי רש"י שלמד מכאן שמאכלים אלו "חשובים היו להם" [ומשמע שרש"י התקשה בזה, מאי רבותא של מאכלים אלו, שבזמנו כנראה לא היה בהם ענין מיוחד, וכתב לחדש שבזמן הגמרא כן היתה להם חשיבות]. ואולי מכוח שהוקשה לרמב"ם מה שהוקשה לרש"י, ולא היה נוח לו תירוצו, פירש כנ"ל שהכוונה למאכל אחד עשיר במיוחד במינים טובים, וכאמור, בלשונו הזהב כתב זאת בהלכותיו במילים "תבשיל שמן ביותר".

שש ושמח · הודעהעל ידי **שש ושמח** » ד' ינואר 27, 2021 9:03 pm

משה הופמן בשם הר' נאה כתב:קושיית בעל 'תוצאות חיים', על דברי הגמ' בשבת (קיח:): "'וקראת לשבת ענג' (ישעיה נח, יג), הוי אומר, זה עונג שבת. במה מענגו וכו', בתבשיל של תרדין ודגים גדולים וראשי שומין". וז''ל ה'תו''ח': "הרי מאכלים אלו נאכלים אף בימי החול. האם נימא דלכבוד ש''ק נשתנו הטעמים במאכלים אלו כמו הנס שהיה במן?

שאלה מוזרה לענ"ד. האם באמת כך הק' הגר"מ זעמבא?

צופה_ומביט · הודעהעל ידי **צופה_ומביט** » ד' ינואר 27, 2021 9:11 pm

כשהביאו כאן את השאלה תמהתי כן גם אני, בפרט שאינו שייך כלל לנושאי הספר תוצאות חיים. בחיפוש בכל ספרי תוצאות חיים שיש באוצר לא ראיתי שאלה זו.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' ינואר 27, 2021 9:27 pm

שש ושמח כתב:
משה הופמן בשם הר' נאה כתב:קושיית בעל 'תוצאות חיים', על דברי הגמ' בשבת (קיח:): "'וקראת לשבת ענג' (ישעיה נח, יג), הוי אומר, זה עונג שבת. במה מענגו וכו', בתבשיל של תרדין ודגים גדולים וראשי שומין". וז''ל ה'תו''ח': "הרי מאכלים אלו נאכלים אף בימי החול. האם נימא דלכבוד ש''ק נשתנו הטעמים במאכלים אלו כמו הנס שהיה במן?

שאלה מוזרה לענ"ד. האם באמת כך הק' הגר"מ זעמבא?

צופה_ומביט כתב:כשהביאו כאן את השאלה תמהתי כן גם אני, בפרט שאינו שייך כלל לנושאי הספר תוצאות חיים. בחיפוש בכל ספרי תוצאות חיים שיש באוצר לא ראיתי שאלה זו.

משה הופמן כתב:
חד ברנש כתב:לא הבנתי כיצד הכותב מנסה להוכיח מאזכורים סתמיים של אכילת בצל בשבת, שהיה כזה מנהג. הבצל היה ירק בסיסי בסעודתם של הקדמונים, ומי שיחפש במקורות חז"ל ימצא שגם בימות החול אכלו בצלים, אז גם בימות החול היה מנהג לאכול? או שפשוט אכלוהו כי הוא היה חלק מסעודתם.

מסר לי ר''י נאה שליט''א: '''זכה המקשן ח.ב.נ. לכוון לקושיית בעל 'תוצאות חיים', על דברי הגמ' בשבת (קיח:): "'וקראת לשבת ענג' (ישעיה נח, יג), הוי אומר, זה עונג שבת. במה מענגו וכו', בתבשיל של תרדין ודגים גדולים וראשי שומין". וז''ל ה'תו''ח': "הרי מאכלים אלו נאכלים אף בימי החול. האם נימא דלכבוד ש''ק נשתנו הטעמים במאכלים אלו כמו הנס שהיה במן?". אוסיף, כי לפי''ד ה'תו''ח' נמצא, דרק חמין (טשולנט בלעז), הוי מיוחד לשבת. וישל''ע''.

הסגנון הקלוקל מוכיח שמדובר ב"קושיא" של מחבר בן זמנינו. מן הסתם תוצאות חיים הוא חיבור של הכותב עצמו, ופירושו תוצאות ר' חיים נאה. אגב יש גם תוצאות טובות יותר...

צופה_ומביט · הודעהעל ידי **צופה_ומביט** » ד' ינואר 27, 2021 9:30 pm

איש_ספר כתב:הסגנון הקלוקל מוכיח שמדובר ב"קושיא" של מחבר בן זמנינו. מן הסתם תוצאות חיים הוא חיבור של הכותב עצמו, ופירושו תוצאות ר' חיים נאה. אגב יש גם תוצאות טובות יותר...

אכן, הסגנון והלשון היה זר ומוזר לספר רציני ו/או מדור קודם. ובכ"ז עשיתי חיפוש ליתר ביטחון.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר