ניחום אבלים אחרי השבעה

[תלמיד חוישב]

מישהו יכול למצוא לי מקור של הסיפור הזה?

על הג"ר יוסף שלום אלישיב זצ"ל מסופר שפעם הגיע אליו תלמיד שקם משבעה על קרובו, ואמר לו הגריש"א 'המקום ינחם אותך' בלשון יחיד. זאת משום שמה שאומרים בלשון רבים גם כשהאבל יושב ביחידות נובע מכך שמנחמים גם את נשמת הנפטר. ועל כן, כל זה נכון בתוך שבעת ימים האבלות ובמקומו של הנפטר, אולם ללא תנאים אלו- אין ניחום לנפטר, ועל כן השתמש הגריש"א בלשון יחיד.

תודה מראש

[דורש טוב לעמו]

כתוב בשו"ע יו"ד שפה, ב: "המוצא את חבירו אבל בתוך ל' יום מדבר עמו תנחומין ואינו שואל בשלומו". יש פוסקים שהשמיטו עניין זה, ומשמע שאולי לדעתם הניחום לאחר השבעה אינו אלא רשות. והאדמו"ר מלובביץ' ('תורת מנחם - מנחם ציון' ח"א עמ' 39) אכן כתב שלאחר השבעה רצוי לנחם בנוסח אחר. ומסתמא יש עוד שכתבו כך, ואולי זהו מקור לעובדא הנ"ל.

[בקרו טלה]

מישהו יכול למצוא לי מקור של הסיפור הזה?

[לא המעשה עיקר אלא ההלכה]

[תלמיד חוישב]

תודה גדולה

[לבי במערב]

והאדמו"ר מלובביץ' ('תורת מנחם - מנחם ציון' ח"א עמ' 39) אכן כתב שלאחר השבעה רצוי לנחם בנוסח אחר. ומסתמא יש עוד שכתבו כך, ואולי זהו מקור לעובדא הנ"ל.

לא נאמר שם כדבר הזה, אלא נד' שם אגרת־ניחומין מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע לכ"ק חתנו אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע (על פטירת אביו הגה"ק רלוי"צ ש"ס נ"ע) - שנכתבה אחר כלות ה'שבעה' (כי רק אז הגיעתו השמועה על־כך) - ובה הנוסח 'אותך'. הא ותול"מ.