אוהב אוצר כתב:האם אפשר בבקשה מקור שחריף מחליא לשבח באינו בן יומו גם בבישול ולא רק בחיתוך?
רמ"א בסימן צה ס"ב שהוזכר כבר כ' "אם היה דבר חריף, כגון שבישלו דברים חריפים בכלי של בשר
אפילו אינו ב"י וכו' אם בשלו בחלב אוסר אפילו בדיעבד עד דאיכא שישים נגד הבשר הבלוע בהם"
ובביאור דברי רמ"א נחלקו אם מיירי רק שבישל את הדבר החריף בדבר חריף ג"כ (כ"כ היד יהודה בקצר ס"ק יז) או אפילו במים (כ"מ מפשט הרמ"א, דסתם 'בישול' הוא במים, וכן הבין בתשובת מקום שמואל שהובא בפת"ש שם סק"ג ולכן חלק ע"ד וכ"נ בחזו"א).
עכ"פ לעצם העניין, לכאורה לפי הרמ"א (לא לפי הבנת היד יהודה) חייב שישים נגד הבצל. הבצל בפנ"ע 'חריף' וכאשר התבשל במים בסיר בשרי, השביח טעמו של הבלוע ונבלע בו טעם בשר. וצריך ס' נגדו דמשערינן בכולו כיוון שלא יודעים כמה נפיק מיניה. ולפי המקום שמואל הנ"ל זה נ"ט בר נ"ט.
בדברי מרן יש סתירה אי חריף מחליא או לא ותלי בישוב דעתו וכמ"ש כאן החכמים.
אמנם כאן, ש
מדובר במרק ולא בסתם בישול יש עוד דבר שצריך להתחשב בו והוא ריבוי המים שבזה כ' במשנ"ב בכ"מ (ע' לדוגמה בשעה"צ סי' תמז ס"ק עט) שריבוי מים מבטל את החריפות ואז זה יהיה מותר גם לפי רמ"א.