ממתי התחילו חב"ד להניח תפילין ענקיות

[אריך]

משנה ברורה סימן כז ס"ק ד

ע"כ נכון למנוע מלהניח תפילין גדולים כי ע"פ הרוב מצוי בתפילין גדולים שסוף הקציצה מונחת למטה ממקום הקיבורת אם לא שיקשרם לכתחלה בחצי העצם העליון וגם זה לא נכון להקל לכתחילה בזה אחרי דדעת המחבר ורמ"א להחמיר בזה. אך אם אין לו כ"א תפילין גדולים טוב יותר שיקשרם בחצי העצם העליון במקום שנמצא עדיין בשר התפוח ויצא בזה עכ"פ דעת הגר"א וש"פ ממה שיהיו מונחים למטה ממקום הקיבורת ולא יצא בזה אליבא דכו"ע וגם הברכה יהיה לבטלה.

(ואמרתי בצחות דכאן הגר"א מסייע לחב"ד במנהגם)

ונתעוררתי לברר, מה המקור והטעם של מנהגם זה ומי הנהיגם בכך. אמת שכמה שהפרשיות יותר גדולות אפשר יותר להדר בהם, אבל מסתבכים בבעיה חמורה של מקום התפילין. בפרט שאצל נערי בר מצוה שזרועם קטנה, הבעיה חמורה מאד.

[מה שנכון נכון]

אצבעיים על אצבעיים כדעת שמושא רבא, ובבתים ולא בתיתורא ראה אגרות הרמ"מ שניאורסון חי"א עמוד שסד. ושם בעמוד שו כתב שנזכר עיקר שיעור זה כבר בתניא אגה"ק י.

[אריך]

תימה רבתי הציון לאגה"ק י. שם כתוב: "ולכן רוב המצוות יש להן שיעור מצומצם כמו אורך הציצית י"ב גודלין והתפילין אצבעים על אצבעים ומרובעות דוקא". חוץ ממה שמביא את השימושא רבא, העיקר לא כתוב שם, והוא שמודדים את הבית ולא את התיתורא. דבמ"ב לב, קפט פשיטא ליה שנמדד עם התיתורא. וכך נראה באחרונים האחרים שהביא.

[מה שנכון נכון]

מה התימה? הציון לתניא הוא כיעו"ש רק על עיקר שיעור אצבעיים על אצבעיים, והמקור שמודדים בבתים נתבאר בעמוד שסד שם.

[אריך]

אם אני מבין הרמ"מ שניאורסון הוא האדמו"ר האחרון, זה אומר שהתחילו במנהג זה רק בדורו ולא קודם לכן?

[בן טובים]

בחב"ד איני יודע, אבל ראיתי תפילין של אדמו"ר פלוני מלפני ת"ש שגם הם גדולות ביותר, ופשוט וידוע שפעם הי' קשה לעשות תפילין קטנות.

[מה שנכון נכון]

כעת ראיתי באגרות הרממ"ש חט"ו עמוד תלז שדייק ששיעור האצבעיים בבתים לבד מלשון שו"ע הגר"ז לב,סג [הגר"ז מירי שם בתש"ר שעליהם דבר השמושא רבא].

[הנבון]

ומענין לענין, מהיכן הגיע השי"ן המעניין של מנהג חב"ד על התפילין?

[סגי נהור]

בתמונות הידועות מאולקוץ' מתקופת השואה (ר' משה הגרמן עטור בטלית ותפילין ליד חיילים נאצים) התפילין הן במידה ה"חב"דית". ומסתבר שהדבר היה מקובל אז בחוגים מסויימים.

[אריך]

כעת ראיתי באגרות הרממ"ש חט"ו עמוד תלז שדייק ששיעור האצבעיים בבתים לבד מלשון שו"ע הגר"ז לב,סג [הגר"ז מירי שם בתש"ר שעליהם דבר השמושא רבא].

מעניין לראות את דברי הגר"ז שם:

והגאונים אמרו שהבתים של ראש צריך להיות אצבעים על אצבעים לכתחילה ואם פיחת לא פסל ובתים של יד אצבע על אצבע לכתחילה וכל אצבע סתם היא גודל ויש לחוש לדבריהם אף שלא נהגו כן.

אם כן, מדובר על מנהג מאוחר יותר.

[אריך]

דבר נוסף איני מבין כעת. אם מנהג חב"ד הוא מטעם השימושא רבא, כפי שהביא הרב מה שנכון נכון, התינח על תש"ר, אבל הם עושים גם את התש"י גדולים כנ"ל, ועליהם לא קיימים דברי השמו"ר. דבר זה מוכיח שהטעם שונה. לא?

[מה שנכון נכון]

מש"כ הגר"ז בשו"ע 'ולא נהגו כן' הוא ביחס למנהג כלל ישראל וביחס לצד ההלכתי, ומה שנהגו בזה חסידי חב"ד הוא מצד הקבלה.
את השו"ע שלו יסד הגר"ז ע"פ הלכה ובפסקיו בסידור הכריע הרבה פעמים ע"פ קבלה, וראה ע"ז בשער הכולל לרא"ד לאווט ובפסקי הסידור לרא"ח נאה.
וגם מבחינת הזמנים, את השו"ע כתב לפני שהקים את חסידות חב"ד.

מה שעושים גם את התש"י גדולות כנראה הוא רק בשביל ה'סט'.

[מה שנכון נכון]

שו"ר שעל הערת פותח האשכול [בפרט בנערים] היה נדון לפני כמה שנים בקובצי חב"ד.
מצ"ב מהתקשרות. וראה עוד כאן.

759.pdf

(59.92 KiB) הורד 598 פעמים

764.pdf

(57.03 KiB) הורד 509 פעמים

[גימפעל]

בסאטמאר גם נהגו ללכת עם בתים גדולים (ולא כל גדול נקרא ענק)

[אריך]

בסאטמאר גם נהגו ללכת עם בתים גדולים (ולא כל גדול נקרא ענק)

יש שלושה גדלים בין בני אדם היום:

- קטן (אלה שלובשים שנים יחד)
- גדול (הרגיל)
- ענק (חב"ד)

[גימפעל]

אני קורא לזה כך:
קטן
בינוני
גדול
ולא תקשי ממשנה ברורה סי' כז סק"ד.

[אריך]

לא נתגושש על המינוח. השימוש שלי במושג ענק היה כדי לתפוס את העין המשוטטת על האשכולות, וגם להדגיש בכך את העובדה שכשמדובר בנער צעיר המתעטר בתפילין שכאלה, אכן זה נראה "ענקים לגרגרותיך".

[איש וילנא]

הגר"מ שטנבוך בספר הלכות הגר"א ומנהגיו (במהדורה הראשונה) מביא מסורת שגם רבינו הגר"א הלך עם תפילין גדולות כמו שימושא רבא

[נבון]

יעוי' כאן בעמ' 18 -21 אריכות גדולה בזה.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 8252341059

[בן_אליעזר]

הערה כללית: באם מעיינים בההפניות שציין אליהם הרב מה שנכון נכון [ותיתי לי' על המ"מ והפניות המצויינות בכל חלקי הפורום!], הרי איזה מהרבנים שם מייעצים, בין היתר, ע"ד עצה שיקטינו הבתים מאכער'ס את שיעורם של התיתורא והמעברתא -- בשעה שהבית עצמו בגודל כפי שכתב האדמו"ר הרמ"מ זצ"ל וכדלעיל. ובזה נייחא לגודל זרועם של (רוב) בחורים צעירים. (כמובן שזה לא יסתפק לכל הדעות - אלא שימעיט בעיית ה"ענקית").
-- וגם לאור מה שציינו כאן ע"ד הגר"א (וגם יש להעיר שיש ציורי דמותו של הגר"א בהם נראים התפילין בגודל יחסית. וכמובן שאין להסתמך כ"כ בזה).

[גימפעל]

ומענין לענין, מהיכן הגיע השי"ן המעניין של מנהג חב"ד על התפילין?

מהו השי"ן המעניין ?
כידוע ע"פ ההלכה אי"צ שי"ן כצורת כתיבת סת"ם אלא רק דוגמא מספיק.

[אריך]

כעת ראיתי בתוך ספר בית יצחק של ישיבת ר' יצחק אלחנן, זכרונות של רבי צבי שכטר על הגרי"ד מבוסטון, שהיה הגרי"ד מתפלל בשנותיו האחרונות שחרית בלעדי המקטורן, והסביר הגרי"ד מנהגו, שהוא מניח התפילין של זקנו הגר"ח, וגדולים הם מאד, וא"א לו להכניס הזרוע עם התפילין לתוך שרוול המקטורן מחמת גדלם.

[מה שנכון נכון]

כעת ראיתי בתוך ספר בית יצחק של ישיבת ר' יצחק אלחנן, זכרונות של רבי צבי שכטר על הגרי"ד מבוסטון, שהיה הגרי"ד מתפלל בשנותיו האחרונות שחרית בלעדי המקטורן, והסביר הגרי"ד מנהגו, שהוא מניח התפילין של זקנו הגר"ח, וגדולים הם מאד, וא"א לו להכניס הזרוע עם התפילין לתוך שרוול המקטורן מחמת גדלם.

מה שמפריע להכניס את התפילין לשרוול הוא הגובה של הבתים, ואי"ז שייך לנדון האורך והרוחב שנדון באשכול לעיל שבו יש חשש חריגה ממקום ההנחה. הגובה יכול להיות יותר מהאורך והרוחב. [וכמובן אין טעם לבנות דיוקים על לשונות בע"פ].

[אריך]

כעת ראיתי בתוך ספר בית יצחק של ישיבת ר' יצחק אלחנן, זכרונות של רבי צבי שכטר על הגרי"ד מבוסטון, שהיה הגרי"ד מתפלל בשנותיו האחרונות שחרית בלעדי המקטורן, והסביר הגרי"ד מנהגו, שהוא מניח התפילין של זקנו הגר"ח, וגדולים הם מאד, וא"א לו להכניס הזרוע עם התפילין לתוך שרוול המקטורן מחמת גדלם.

מה שמפריע להכניס את התפילין לשרוול הוא הגובה של הבתים, ואי"ז שייך לנדון האורך והרוחב שנדון באשכול לעיל שבו יש חשש חריגה ממקום ההנחה. הגובה יכול להיות יותר מהאורך והרוחב. [וכמובן אין טעם לבנות דיוקים על לשונות בע"פ].

לענ"ד קשה להניח שנעשו תפילין חסרות פרופורציה, כלומר גבוהות במיוחד ורוחבן כתפילין הרגילות. למה יעשו כן? הרי אם כבר משקיעים, אין שום ענין בגובה של התפילין ויש ענין ברוחב, לכן מאד מסתבר שכשם שגובהם היה גדול כ"ש שרוחבם היה גדול.

[כרמי שלי]

דנו בזה כאן בקצרה בעבר: viewtopic.php?t=9641

[סגי נהור]

בתמונות הידועות מאולקוץ' מתקופת השואה (ר' משה הגרמן עטור בטלית ותפילין ליד חיילים נאצים) התפילין הן במידה ה"חב"דית". ומסתבר שהדבר היה מקובל אז בחוגים מסויימים.

אולקוץ 2.jpg (52.16 KiB) נצפה 9230 פעמים

[דרומי]

בספר 'מבית הגנזים' - שיצא לאור על ידי הספרן הראשי בספרית חבד נ"י, הרשד"ב לוין - יש מדור של 'חפצים', ובו תיאור ותמונות מהתפילין של אדמורי חבד בדורות הקודמים. חלק מהתפילין שם גדולים יותר - 5 כפול 5 ס"מ, וחלק קטנים יותר. עיי"ש.

[נקדש את שמך בעולם]

מה הסברא למדוד אצבעיים על אצבעיים ללא התיתורא והמעברתא, הרי הראשונים ביארו שמקור דברי השימושא רבא הוא מהא דמקום יש בראש להניח ב' תפילין, ומשמע דאין מקום ליותר משני תפילין ע"כ שיש שיעור מנימלי לגודל התפילין,
אבל לפי"ז ברור שמחשבים גם את התיתורא והמעברתא.

רא"ש הלכות תפילין בסופו,

ולא נתפרש בתלמוד שיעור לאורך ולרוחב ריבוע ד' הבתים (אך) אף שכתוב בשמושא רבא שיהא ריבועו אצבעיים על אצבעיים ולא נהגו העולם כן ור"י דקדק מהא דאמרינן דמקום הנחת תפילין (היינו) ממקום שמתחיל השיער עד סוף המקום שמוחו של תינוק רופס דהיינו גובה ש"ר כדפרישית לעיל (סימן יט) ואמר בפרק המוצא תפילין ופרק כל הצלמים מקום יש בראש להניח שם שני תפילין ואמר (בעירובין) בערכין. (פ"ק דף ג.) ופ"ב דזבחים שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם היה מניח תפילין ואמר בפרק במה אשה דציץ רחב ב' אצבעות ומונח במקום תפילין ואמר בפרק המוצא תפילין מכניסן זוג זוג משום דמקום יש בראש להניח שם ב' תפילין ולא התירו להציל אלא דרך מלבוש ובמקום תפילין. ומכל הלין יש לדקדק דשיעור רחב תפילין הוי לכל הפחות יותר רחב מאצבע שאם לא היו רחבים אלא אצבע א"כ יש מקום בראש להניח ג' תפילין כי הציץ היה רחב ב' אצבעות ומונח במקום תפילין ועוד נשאר מקום לתפילין וא"כ למה שנינו שמכניסן זוג זוג ולא שלש שלש. אלא ודאי שיעור רחבו יותר מאצבע הילכך אין מקום לשלשה תפילין. וטעמא דשמושא רבא כיון דאמר מקום יש בראש להניח ב' תפילין וציץ היה רחב ב' אצבעות ומונח במקום תפילין ושערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם מניח תפילין מסתמא אותו מקום של תפילין היה אצבעיים כרחב הציץ. והאידנא מה שאין עושין הבתים רחבים שתי אצבעות היינו לפי שהתיתורא והמעברתא רחבים ואם היו הבתים רחבים ב' אצבעות מלבד התיתורא והמעברתא לא היה מקום בראש להניח שם שני תפילין הלכך נהגו לעשות רוחב ואורך הבתים בלא שיעור וגם גובהן.

[דרומי]

בהמשך למה שכתבו כי כנראה שבפולין היו רבים שהתפילין שלהם היו גדולות יחסית, ראיתי במאמר ישן של ר"י מונדשיין ע"ה שמצטט מאיזה כתב-עת (בשנת תרצ"ז) מודעה של סופר סת"ם בשם ר' זלמן ויינשטיין, חסיד חב"ד שבהתחלה גר בבריסק ואח"כ בעיר ווארשא, והוא מפרסם על סחורתו בלשון זו:

ובתים ישיגו אצלי בכל השי"נין, הן בשי"נין שמניחים חסידי פולין ואשכנזים, והן השי"נין שמניחים אנ"ש מחסידי חב"ד.

ובתים ישיגו מכל המדות. היינו: 5 צענטימעטער פחות 3 מילימעטער, 4 צענטימעטער עם מילימעטער, 4 צענטימעטער פחות 2 מילימעטער, 4 צענטימעטער פחות 4 מילימעטער, 3 צענטימעטער עם 3 מילימעטער, 3 צענטימעטער, 2 צענטימעטער וחצי.

ובכלל, הבתים הבינונים מחזיקים 4 צענטימעטער, או פחות שני מילימעטער או פחות ארבעה מילימעטער.

[מלבב]

פעם היה נפוץ בתים גדולים, אני זוכר שפעם האנשים הזקנים שהיה להם תפילין ישנים הן היו גדולים, אולי בגלל המשנה ברורה התחילו לשנות ליותר קטנים.

[לבי במערב]

ומענין לענין, מהיכן הגיע השי"ן המעניין של מנהג חב"ד על התפילין?

ראה בקצוה"ש ח"א כא, ב בשוה"ג.