ראיתי שמובא אליבא דהגר"ח ששני לטומאה לא יכול לאכול מעשר שני. האם כך נפסק להלכה? (לא מצאתי עדיין)
עזריאל ברגר כתב:מדאורייתא - לא שייך שני לטומאה באדם.
מדרבנן - יש כמה "שני לטומאה", כגון האוכל אוכלין טמאין, ולא ראיתי בשום מקום שאסרו עליו לאכול מעשר, ויש לעיין עוד.
אלה הנמנים כאן הם פוסלים את התרומה מדרבנן והם מכלל י"ח דבר שגזרו כמו שזכרנו בתחלת שבת (דף יג:) אלא טבול יום לבדו כי הוא אינו מי"ח דבר שגזרו לפי שטבול יום הוא טמא מן התורה כמו שאמר יתעלה (ויקרא יא) במים יובא וטמא עד הערב והוא במדרגת שני לטומאה וכאשר יגע בתרומה פסלה וכן ביאר הש"ס שהוא מן התורה ואמנם השאר כולן הן מדרבנן כי אוכל אוכל ראשון ואוכל שני גזרו עליו שיפסול את התרומה כשיגע בו מיראתנו שמא יאכל אוכל ראשון או שני וישתה עליו משקה תרומה ויטמא אותו משקה באוכל טמא שבפיו ותהיה תרומה טמאה אשר ראוי לשורפה וגזרו על כל שותה משקין טמאין מן הסבה הזאת גופה גזירה שמא יחבר בפיו בינו ובין אוכלין של תרומה ויטמא את התרומה כמו שבארנו בעקרים הגדולים אשר הקדמנו לסדר הזה.
סליחות כתב:עזריאל ברגר כתב:מדאורייתא - לא שייך שני לטומאה באדם.
מדרבנן - יש כמה "שני לטומאה", כגון האוכל אוכלין טמאין, ולא ראיתי בשום מקום שאסרו עליו לאכול מעשר, ויש לעיין עוד.
שבת יד: וטבול יום. טבול יום דאורייתא הוא דכתיב (ויקרא כב, ז) ובא השמש וטהר סמי מכאן טבול יום.
סליחות כתב:עוד בנושא זה:
בדרך אמונה מעש"ש פ"ג ס"ק ו, כותב שהמעשר טמא אפילו הוא שני לטומאה, וזה לכאורה סותר את דברי הרמב"ם גופיה באותו פרק ה"ד. אם הדברים כנים, הם צריכים לזכות לצע"ג, אבל סביר להניח מאוד שמשהו בהבנה שלי לא נכון.
מה בדיוק כתוב שם? שהמעשר עצמו יכול להיות שני, או ששני מטמא מעשר?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 156 אורחים