טבילה במקוה באמצע ברכות קריאת שמע

[דרומי]

מי שהוצרך לטבילת עזרא - וכיו"ב - ומשום מה שכח או שהמקוה היה סגור, והתחיל התפלה.

והנה באמצע ברכות ק"ש הוא נזכר שעליו לטבול, או שהמקוה נפתח לפתע -

האם ראוי הדבר שיפשוט מעליו הטלית והתפילין וילך לטבול באמצע ברכות ק"ש, כדי שתפלת שמו"ע תהיה בטהרה?

[עזריאל ברגר]

עדיפא מיניה מצינו, שאפילו דבר שחובה מדינא דגמרא לעשותו לא יעשנו אפילו באמצע פסוד"ז, והוא היציאה לצרכיו (באם יכול להעמיד עצמו וכו').

[דרומי]

מקופיא יש לחלק, ואחד החילוקים שיתכן לומר - שהיציאה לצרכיו היא בתוכן הפוך ולא עולה בקנה אחד עם התפלה, כמובן, משא"כ כאן שהטבילה עצמה כל ענינה טהרה (אף שצריך להתפשט ולהתלבש), ועוד זאת, שהיציאה לצרכיו מחייבת אותו בברכת 'אשר יצר' משא"כ כאן.

[עזריאל ברגר]

ועדיין, הוא מכניס את עצמו למצב שאסור לו להתפלל, ולשאלה האם עליו לחזור לראש הברכות וכיו"ב.

[מה שנכון נכון]

עיקר דין הפסק בשהיה בין הברכות ראה במ"ב סה, ה ובבה"ל.

[לענין]

מי שהוצרך לטבילת עזרא - וכיו"ב - ומשום מה שכח או שהמקוה היה סגור, והתחיל התפלה.
והנה באמצע ברכות ק"ש הוא נזכר שעליו לטבול, או שהמקוה נפתח לפתע -
האם ראוי הדבר שיפשוט מעליו הטלית והתפילין וילך לטבול באמצע ברכות ק"ש, כדי שתפלת שמו"ע תהיה בטהרה?

תלוי את מי שואלים...
ברור שזה תלוי בכל חד לפום אורחיה.

[בברכה המשולשת]

מי שפוסק שלא בטלה טבילת עזרא לעניין תפילה, בוודאי ילך לטבול.
מי שפוסק (כדעת רוב הראשונים והאחרונים) שבטלה לגמרי, אז לכאורה עדיף שלא יטבול

[יוצר אור]

מי שפוסק שלא בטלה טבילת עזרא לעניין תפילה, בוודאי ילך לטבול.
מי שפוסק (כדעת רוב הראשונים והאחרונים) שבטלה לגמרי, אז לכאורה עדיף שלא יטבול

יש מי שפוסק האידנא דלא בטלה דלא כהשו"ע? לכו"ע בטלה, ורק הוא מנהג ועניין גדול כו' [מ"ב פ"ח סק"ב].
וברור שבד"כ א"א לטבול בשיעור שלא לשהות כדי לגמור את כולה, וגורם בזה ברכה שאינה צריכה, דפליגי בזה אי אסור מדאורייתא או דרבנן, משא"כ הטבילה אף לנוהג אינו מדינא, וראה משנ"ב שם דכתב דאף אינו דוחה טבילה בציבור, כ"ש ברכה שא"צ.

[בברכה המשולשת]

בוודאי.
הרי זו דעת חלק מהגאונים, ואף מעט מהראשונים.
ויעויין במובא בסדור אזור אליהו בתחילת התפילה: "בטבילת בעל קרי היה נזהר ומזהיר מאד שלא להתפלל עד שיטבול (תומע"ר תרמ"ד אות י"ג)."

[לבי במערב]

ראוי לזכור: עם כל חשיבותו וגדולתו הרבה - אין המשנ"ב 'פוסק אחרון' לכל מקהלות עם ישראל.
למשל, יש הסוברים שטב"ע דוחה (אף כיום) תפלה בציבור. ואכ"מ.

[יוצר אור]

בוודאי.
הרי זו דעת חלק מהגאונים, ואף מעט מהראשונים.
ויעויין במובא בסדור אזור אליהו בתחילת התפילה: "בטבילת בעל קרי היה נזהר ומזהיר מאד שלא להתפלל עד שיטבול (תומע"ר תרמ"ד אות י"ג)."

שוב, ידעתי שיש כדעות האלו בראשונים, אך האם יש מאחד הפוסקים אחר השו"ע, דפליג וסבר דפסקינן כהנך דלא בטלה?, בכה"מ מוזכר רק אזהרות ועניינים. וממילא ניזיל בתר דינא לגבי ברכה שא"צ. [שחיובה מדינא, יותר מתפילה בציבור, אף לחולקים על "לשכת הגזית" [לשון הגריש"א זצ"ל] המשנ"ב].

[גל של אגוזים]

לענ"ד נראה דמלשונו של הגרח"ק שליט"א בספרו ארחות יושר ערך טהרה משמע שחש לשי' הקדמונים דלא ביטלוה לתפלה ע"ש.

[ושמעתי פעם משמו שאמר שכל תכלית כתיבת חיבור הלז היה בשביל 'ערך' זו, לרומם קרן הטהרה בישראל, וד"ל]. וכן ידוע שביקש מהג"מ סנדר ארלנגר זצ"ל לכתוב חיבור מקיף על סוגיא זו.

[לענין]

ראוי לזכור: עם כל חשיבותו וגדולתו הרבה - אין המשנ"ב 'פוסק אחרון' לכל מקהלות עם ישראל.
למשל, [size=150]יש הסוברים שטב"ע דוחה (אף כיום) תפלה בציבור. ואכ"מ.[/size]

דומה שהמשמרת שלום (קוידינוב) מזכיר פסק זה של המ"ב, ונוקט איפכא.

[לבי במערב]

לאו יחידאה הוא בזה, ככל הזכור לי.
וכאן, במחכ"ת, מתפלפלים בדיוקי לשונות הגריש"א והגרח"ק...

[עזריאל ברגר]

איני מכיר מי שפוסק למעשה שלא בטלה תקנת עזרא לתפילה.
דהיינו: מי שחייב בטבילה זו, ואין לו שום אפשרות לטבול (כגון שנמצא בכלא) והולך לעבור לו זמן תפילת מוסף (שאין לה תשלומין) - האם איכא למ"ד שלא יתפלל?!

[לבי במערב]

בין הראשונים - איכא; כיום - נראה שלא.
אך בין 'בטלה' ל'אין חשים לה כלל' מרחק גדול יש.

עכ"פ, דברי לעיל באו על דחיית תפלה בצבור.

[אור עולם]

דעת הגר"א הובאה לעיל.

[לבי במערב]

ועדיין, אין משם משמעות לבטל תפלתו לגמרי משו"ה (יעוי' בדעתו גבי טבילה בשבת).

[עזריאל ברגר]

ומכיוון שלמעשה נקיטינן שבטלה התקנה אף לתפילה, עכ"פ בשעת הדחק, לכן לפענ"ד ההפסק באמצע ברכות ק"ש הוא סוג של שעת הדחק, ואין לטבול עד אחרי שמו"ע. ולפענ"ד ה"ה אפילו באמצע פסוד"ז (וצ"ע לגבי בין ישתבח ליוצר, ולא נראה לי להתיר לטבול שם, וכפי שכתבתי לעיל שלפענ"ד ק"ו הדברים מההפסק לצרכיו).

[אור עולם]

לגבי ביטול תפילה לגמרי - איני יודע.
לגבי שבת - זו שאלה אבל לא ראיה למשהו אחר.

[עזריאל ברגר]

מענין לענין באותו ענין:
נשאלתי באחת השנים האחרונות לגבי מי שראה קרי בתשעה באב, ועניתי שלא יטבול, ואף לא ירחץ בט' קבין ולא יעשה נט"י מ' פעמים ולא ילמד משניות וכו', שכל הנ"ל אסורים בתשעה באב מדינא, ואי אפשר להתיר אותם לצורך חומרא. אלא יתפלל את התפילות כמו שהוא (ויש מקום לומר שיטבול לפני ערבית של מוצאי הצום - אם יש לו מקווה שפתוח בשעות כאלו), אלא שיעשה מאמץ שלא להיות ש"צ וכיו"ב - כדחזינן בגמ' שיש מקום להקפיד יותר ב"להוציא את הרבים ידי חובתן".

[בברכה המשולשת]

ועדיין, אין משם משמעות לבטל תפלתו לגמרי משו"ה (יעוי' בדעתו גבי טבילה בשבת).

באמת מאוד התחבטתי בזה
וסברתי שאולי סבר כרבי אהרן הכהן גאון המובא בדברי רבינו האי גאון
אבל זה היה צריך להשאיר איזה רמז במקורות ולא מצאנו
ואולי באמת שבת שאני?

[גל של אגוזים]

וכאן, במחכ"ת, מתפלפלים בדיוקי לשונות הגריש"א והגרח"ק...

במחכ"ת רוב עולם הליטאי [ומן הסתם גם חלק ניכר מציבור בני תורה החסידי] מעריכים יותר חשיבות לדברי הגרח"ק שחקק עלי ספר מאשר לדברי המשמרת שלום ששם מטרה לעצמו ליישב 'חסידישער ענינים' [ולפלא שזכה להסכמת הגר"ח מבריסק ז"ל]. לא ראיתי כאן 'דיוקי' לשונות ולא כל מי שנזהר לכתוב בלשון ספק ('נראה' מלשונו) כוונתו לדיוק לשוני [כמורגל בספרים שמחוץ לתחום חב"ד].

ולמעשה גם מה שהובא מס' משמר"ש וכדו' כבר העירו שאין זה בגדר 'פסק' כדעת הראשונים דלתפלה לא ביטלוה אלא מגודל ה'עניין' החמירו בזה, וע"כ בדברי הגרח"ק יש משום חידוש טפי.

[לבי במערב]

עיקר כוונתי היתה על שתמורת דיון בדברי גדולי הדורות שלפנינו, פוטרים באמרת הגריש"א 'המשנ"ב הוא לשכת הגזית' (ושוכחים שכיוון דבריו כלפי שומעי לקחו. ופשוט). אכן, גם 'נראה מלשונו דהגרח"ק' הוא מסגנונם של עורכי 'דרשו' [אגב, כמובן (וכמוכח לעין כל רואה בהסטוריית הודעותי), ת"ל מעיין אני בכל ספרי רבותינו הראשונים והאחרונים. ה'עקיצה' אינה במקומה].
אחזור שנית: המשמרת שלום אינו יחידאה כלל בזה (והזלזול צורם במאד), מלבד שלפענ"ד בקרב הציבור החסידי מעריכים יותר את פסקי הלכותיו של בעל שבה"ל זללה"ה (משא"כ בנוגע לנתינת ברכות. ואכמ"ל).

[מה שנכון נכון]

לעיקר הענין גם הערה"ש פסק בזה כמ"ב.

[לבי במערב]

וא"כ לבני ליטא אין ספק בזה. יישר.

[סגי נהור]

הרב ל"ב, מדוע אתה מרבה להג לחינם סביב סביב? אם יש לך מקורות נוספים, הוציאם נא אלינו. בינתיים לא הוספת שום מקור (גם לא את המשמרת שלום) ושום תועלת לדיון.

[בברכה המשולשת]

וא"כ לבני ליטא אין ספק בזה. יישר.

אכן, מלבד למי שנוהג בכל ענייניו כאדוננו הגר"א.

[בברכה המשולשת]

שוב נזכרתי באשכול החשוב הזה
viewtopic.php?f=7&t=3341&hilit=%D7%98%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%94+%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90

[לבי במערב]

ראה 'מעשה רב' אות קכה, ואכ"מ.

[לבי במערב]

לכללות האשכול, יש להעיר מלישנא דמתני' ברכות פ"ג מ"ה. וראה בירושלמי שם (אף שכמובן הוא מקודם שבטלה).

[גל של אגוזים]

עיקר כוונתי היתה על שתמורת דיון בדברי גדולי הדורות שלפנינו, פוטרים באמרת הגריש"א 'המשנ"ב הוא לשכת הגזית' (ושוכחים שכיוון דבריו כלפי שומעי לקחו. ופשוט).

אימרת החזו"א כידוע (לחובשי ספסלי בי מדרשא)
[רק דצריך להוסיף 'כסנהדרין' כמובן]

[לבי במערב]

לעיל הובא בשם הגריש"א, ולכך התייחסתי. ועדיין אין הרבה הבדל ביחס למ"ש.

[גל של אגוזים]

עכ"פ עיקור דבריך נכב"ב וכאן

[לבי במערב]

ייש"כ.

[מחשב מסלול]

בירושלמי, היה מי שטבל במקוה בין קריאת שמע לתפילה.
שאלו את הגר"ח קניבסקי שליט"א אם מותר לעשות כך,
והשיב תקום מוקדם.
(מספר טהרת התורה להרב ארלנגר זצ"ל)

[לבי במערב]

הירושלמי צוין לעיל. ומ"מ ייש"כ.