זמני התפילה במשנה

[איש גבעות]

היש מי שיודע:
מדוע התנא בבואו להשמיענו זמני התפילות בריש פרק רביעי דברכות, מלמדנו רק עד מתי הוא זמן התפילה ולא מלמדנו גם מאימתי הוא זמן התפילה?
בייחוד כשבריש המסכת פותח התנא בשאלה "מאימתי קורין את שמע בערבית" ו"מאימתי קורין את שמע בשחרית", ושם מלמדנו גם עד מתי הוא זמן קריאתה.
ואם לחשך לומר שהדברים פשוטים וברורים ולכן לא חש התנא לאומרם (כמדומה שכעי"ז איתא ברא"ש), הלא מחלוקת הפוסקים היא. יש אומרים שזמן תפילת השחר מעיקר הדין מעלות השחר ויש אומרים מהנץ החמה, כך שקשה מאד לומר שמפני פשיטותם לא כתבם.

[מקדש מלך]

יתכן דבר שהיה פשוט לתנא, אף שבדורות רבים אחריו נבוכו בו.

[איש גבעות]

לגבי תחילת זמן תפילת שחרית קשה קצת לקבל את התירוץ הזה.
דהלא מעיקר הדין זמנה עם הנץ החמה ורק בדיעבד אפשר להתפלל משעלה עמוד השחר. ומנין סבר התנא שדבר זה פשיטא לנו, דיש זמן לכתחילה וזמן בדיעבד?

[דורשי יחודך]

מהו המקור לכך שלהתפלל לפני הנה"ח הוא "דיעבד"?
בפשוטו אין הבדל בין לפני הנה"ח לאחרי (כלומר שבשניהם אין את המעלה של הוותיקין, אבל אין איזה פגם מיוחד במה שלא שמקדים לפני הנה"ח).
(כמדומה שבעבר הלא רחוק הועלתה חוברת על זה, אולי מהרב יואל שילה).

[איש גבעות]

מהו המקור לכך שלהתפלל לפני הנה"ח הוא "דיעבד"?
בפשוטו אין הבדל בין לפני הנה"ח לאחרי (כלומר שבשניהם אין את המעלה של הוותיקין, אבל אין איזה פגם מיוחד במה שלא שמקדים לפני הנה"ח).
(כמדומה שבעבר הלא רחוק הועלתה חוברת על זה, אולי מהרב יואל שילה).

המקור הוא שולחן ערוך, אורח חיים, סימן פ"ט.

[דורשי יחודך]

מהו המקור לכך שלהתפלל לפני הנה"ח הוא "דיעבד"?
בפשוטו אין הבדל בין לפני הנה"ח לאחרי (כלומר שבשניהם אין את המעלה של הוותיקין, אבל אין איזה פגם מיוחד במה שלא שמקדים לפני הנה"ח).
(כמדומה שבעבר הלא רחוק הועלתה חוברת על זה, אולי מהרב יואל שילה).

המקור הוא שולחן ערוך, אורח חיים, סימן פ"ט.

יפה.
אם כתוב כך בשולחן ערוך, אני שואל על השולחן ערוך, מה המקור לזה (בגמרא, ראשונים, סברא)?

אלא שבכלל לא ברור מהשו"ע שהתכוין לכך. נא לעיין בטור ובית יוסף על אתר.

[איש גבעות]

אחד המקורות הוא הרא"ש ריש פרק ד' שכותב כך: "אע"ג דעיקר מצוותה עם הנץ החמה כדכתיב "ייראוך עם שמש", מ"מ אם התפלל בזו השעה יצא".
כלומר הרא"ש מסתמך על דברי הגמרא שמביאה שיש להתפלל עם הנץ ולא לפניו מהפסוק "ייראוך עם שמש".

[דורשי יחודך]

אני לא רואה מקור ברא"ש.
הרא"ש מנגד את לפני הנה"ח ל"עם הנה"ח". כלומר שחיסר את "מצותה". אבל כיצד רואים שזה יותר גרוע מאחרי הנה"ח?

[איש גבעות]

מלשון "יצא", משמע שהוא רק בדיעבד.
לעומת זאת על מי שמתפלל אחרי הנץ לא כותב שיצא.