בגמ' מבואר שברכה ראשונה תיקן משה שניה יהושוע ושילשית דוד אבל בפשטות כל הג' הם מדאוריתא..
א"כ יוצא שמשה תיקן להם רק ברכה אחת והיא מן התורה?
או שאפשר לומר שבאמת הברכה עצמה מן התורה וצריך לכלול בה ברית ותורה ובנין ירושלים כדברי הגמ' ,ורק עם הזמן תקנו נוסח וכמו שמצינו לגבי תפלה לשיטת הרמב"ם שזה מן התורה שעד שבאו כנה"ג ותקנו שמו"ע כל אחד היה מתפלל בלשונו ומחמת הגלות ובילבול השפה וכ'ו באו ותקנו להם נוסח אחד..
אבל הרמב"ם בהלכות בהמ"ז כותב בפשטות בהמ"ז מצות עשה מן התורה ואח"כ סדר בהמ"ז כך היא משה תקן יהושוע תקן ודוד תקן.האם שייך לומר בדבריו כמו בתפילה?