כתבתי כאן בעבר (באשכול ההשוואות) רשימה של נפק"מ בהגדרת חמץ קודם זמן איסורו, אי חשיב כהיתרא או איסורא, (ובחלק מהדברים נחלקו הפוס' בהדיא), והערתי שיש לדון כעי"ז על טבל קודם מירוח.
ארצה לפרט שוב ולהיעזר בידיעותיכם.
א] שיטת רב אשי (ע"ז עו.) דבהיתרא בלע לעולם סגי בהגעלה ולא בעי ליבון.
ב] נ"ט בר נ"ט דהיתרא מותר ודאיסורא אסור.
ג] לשי' הרשב"א כל יום נעשה גיעול לחבירו אם היתרא בלע.
ד] גזירת כלי שאינו בן יומו, לא גזרו אם בלע היתרא.
ה] רק איסור עושה חענ"ן.
ו] לדעת המרדכי דבהיתרא בלע לא מחמירים לשער כנגד כולו.
ז] אין מבטלין איסור לכתחילה.
ח] אם היתר בהיתר אינו בטל ברוב.
ט] כלים הניקחים מן הגוי ובלועים באיסור הוי כטובל ושרץ בידו.
י] אם כשנתערב אז חשיב אח"כ כמו נולד האיסור בתערובת.
יא] לדעת הש"ך דעירוי ג' ימים על כלי חרס מהני רק בבלע היתרא.
יב] האם נחשב איתחזק איסורא או איקבע איסורא.
יג] להדרכ"מ דבבלע היתרא ל"א כבוש כמבושל.
יד] הגעלת מקצת הכלי לדעת הרשב"א במשמרת מהני בהיתרא בלע.
טו] "שאני אומר חולין לתוך חולין נפלו" דתליא בהגדרת ההיתר.
זה יכול להיות שאלה פרטית בכל אחד מהנפק"מ הנ"ל, (ובודאי אפשר למצוא ראיות), ויכול להיות שאלה כללית - מה ההגדרה של טבל קודם מירוח, האם יותר נחשב איסור מחמץ לפני פסח וקדשים לפני שניתותרו, או פחות, או אולי דינם שווה ובהאי פלוגתא תליא.