יה"ר שלאחר קריה"ת בשני וחמישי - כשאין ספר

[איקטורין]

האם אומרים היה"ר גם במקרה שאין ספר תורה?

[עזריאל ברגר]

מסברא נראה שאיו כ"כ ענין לאמרו אלא אחרי קרה"ת.
אבל בעת צרה זו - עדיף לא לסמוך על הסברא אלא לאמרו...

[יורנו בדרך]

לכאו' זה כמו אמירת 'יקום פורקן' ו'מי שברך' בשבת בבוקר, שבעיקר המנהג מקומם להיאמר על יד הס"ת, ואפי' עם הס"ת בידי הש"צ.
ובאמת אי"ז כהוספת תחנונים שיש טעם להוסיפם דווקא בימי ב' וה', וממה שלא נהגו כן אלא בימי ב' וה' מבו' שהוא רק בימים שקבוע בהם קריה"ת.
אך א"כ צ"ב אמאי לא נהגו כן אלא בימים שאין אומרים תחנון, וצ"ע במקורות מנהג זה.

[לבי במערב]

לכאו' זה כמו אמירת 'יקום פורקן' ו'מי שברך' בשבת בבוקר, שבעיקר המנהג מקומם להיאמר על יד הס"ת, ואפי' עם הס"ת בידי הש"צ . .

אך אעפ"כ, אף היחיד אומר זה (עכ"פ - הראשון, שעל רבנן ותלמידיהון).

[מה שנכון נכון]

לכאו' זה כמו אמירת 'יקום פורקן' ו'מי שברך' בשבת בבוקר, שבעיקר המנהג מקומם להיאמר על יד הס"ת, ואפי' עם הס"ת בידי הש"צ . .

אך אעפ"כ, אף היחיד אומר זה (עכ"פ - הראשון, שעל רבנן ותלמידיהון).

במ"ב סו"ס קא כתוב שאינו אומר (מטעם ל' ארמית).

[מה שנכון נכון]

אם אין שם ס"ת, כיון שאומרים תחנון, אומרים יהי רצון ג"כ. שערי אפרים י, כה.

[לבי במערב]

במ"ב סו"ס קא כתוב שאינו אומר (מטעם ל' ארמית).

אכן, אשתמיטתי לפי שעה (וכ"ק אדה"ז נ"ע בסידורו פסק לאמרו אף ביחיד).

[איקטורין]

אם אין שם ס"ת, כיון שאומרים תחנון, אומרים יהי רצון ג"כ. שערי אפרים י, כה.

ייש"כ, גדול עצום ורב!