ז' מצוות ב"נ

[איש בער]

מהיכן היה לבן נח לידע שחייב בז' מצוות אלו? בשלמא אנו - עם בנ"י להבדיל - שעומדות היו רגלינו במעמד הר סיני ראינו כי ידבר ה' רת כל הדברים האלה, אבל ב"נ למה שיאמין לאביו שנח קיבל ציווי ע"כ מן השמים?

[יאיר]

7 מצוות בני נח הן מן המושכלות:

אבר מן החי
ברכת ה'
גזל
דינים
הריגה
ו ע"ז (מישהו יודע הקשר ל-ו'?)
זנות

והרי גם בני נח יודעים שעומדות היו רגלינו למרגלות הר סיני.

[לייטנר]

7 מצוות בני נח הן מן המושכלות:

אבר מן החי
ברכת ה'
גזל
דינים
הריגה
ו ע"ז (מישהו יודע הקשר ל-ו'?)
זנות

והרי גם בני נח יודעים שעומדות היו רגלינו למרגלות הר סיני.

ע"ז מטמאה כנידה = וסת.

[איש בער]

פתח במושכלות - כלומר שחייבים בשביל שהיה להם לידע ולא ידע, וסיים בידיעתם שעמדו רגלינו במעמד הנבחר, והאמת כי הרמב"ם פסק שאינו נקרא קבלה בשביל הכרע הדעת, אבל שאלתי הוא מה היה מימות נח ועד מעמד הר סיני, מדוע על בני נח להאמין לאביהם שאומר שנתגלה אליו ה' בפרטיות וכו'

[יאיר]

7 מצוות בני נח הן מן המושכלות:

אבר מן החי
ברכת ה'
גזל
דינים
הריגה
ו ע"ז (מישהו יודע הקשר ל-ו'?)
זנות

והרי גם בני נח יודעים שעומדות היו רגלינו למרגלות הר סיני.

ע"ז מטמאה כנידה = וסת.

רעיון שלך או שכך ראית?

בכ"א כאן כתוב וע"ז
https://sites.google.com/site/rabbigers ... vayishlach

[יאיר]

פתח במושכלות - כלומר שחייבים בשביל שהיה להם לידע ולא ידע, וסיים בידיעתם שעמדו רגלינו במעמד הנבחר, והאמת כי הרמב"ם פסק שאינו נקרא קבלה בשביל הכרע הדעת, אבל שאלתי הוא מה היה מימות נח ועד מעמד הר סיני, מדוע על בני נח להאמין לאביהם שאומר שנתגלה אליו ה' בפרטיות וכו'

ועוד קתני, שתי סיבות.

[יאיר]

ועוד שהיה לו ללמוד מן הראשונים, דור אנוש, דור המבול, דור הפלגה וסדום ועמורה.

[לייטנר]

7 מצוות בני נח הן מן המושכלות:

אבר מן החי
ברכת ה'
גזל
דינים
הריגה
ו ע"ז (מישהו יודע הקשר ל-ו'?)
זנות

והרי גם בני נח יודעים שעומדות היו רגלינו למרגלות הר סיני.

ע"ז מטמאה כנידה = וסת.

רעיון שלך או שכך ראית?

בכ"א כאן כתוב וע"ז
https://sites.google.com/site/rabbigers ... vayishlach

כך זכורני כד הוינא טליא.
אבל אם כאן כתוב 'וע"ז', אז...

[מצליח]

שאלתי הוא מה היה מימות נח ועד מעמד הר סיני, מדוע על בני נח להאמין לאביהם שאומר שנתגלה אליו ה' בפרטיות וכו'

הרמב"ם מיירי אחר קבלת התורה מסיני, ומאז צריכים הב"נ לשמור ז' מצוות משום שמקורן בתורה, ועד אז היו מחוייבין לשמור אותן המצוות מפני הדעת ששתל הקב"ה בהם.
אגב כדאי לעי' בספר זה המיוסד על שבע מצוות
http://www.hebrewbooks.org/49192

[יאיר]

שאלתי הוא מה היה מימות נח ועד מעמד הר סיני, מדוע על בני נח להאמין לאביהם שאומר שנתגלה אליו ה' בפרטיות וכו'

הרמב"ם מיירי אחר קבלת התורה מסיני, ומאז צריכים הב"נ לשמור ז' מצוות משום שמקורן בתורה, ועד אז היו מחוייבין לשמור אותן המצוות מפני הדעת ששתל הקב"ה בהם.
אגב כדאי לעי' בספר זה המצורף המיוסד על שבע מצוות

היכן?

[אבןטובה]

בבא קמא צב. מכאן לבן נח שנהרג שהיה לו ללמוד ולא למד ופרש"י שהיה לו ללמוד דרך ארץ וכו'

[איש בער]

אמנם מה דקשיא לי הוא דלפי מה שהאריך הר"ן בדרוש התשיעי לבאר שאין איסור עבו"ז מן המושכלות, ואדרבה אי לאו דהתורה אסרתה בפירוש היתה הסברא נותנת לעבוד ע"ז ח"ו, וא"כ יש להקשות מהיכן היה לו לב"נ לידע שאסורה, וז"ל הר"ן:

אבל לפי הסברא אני חושב שגוף העיון היה מביאם אל זה, והוא שהם היו מדעות הפילוסופים שחושבים שאין לשי"ת חפץ והשגחה בבריאה, אבל כל המציאות נמשך על צד החיוב. וכל מי שיאמין זה הדעת הרעה, אם יעלה על דעתו הפכו, יחשוב שהוא מרי גמור וחסרון בחק הש"י, מפני שהם חושבים שהוא נעלה ומרומם מכל זה מאד. וכיון שהיו חושבים כך בדעתם הרעה, ויודעים באמת וברור שהכוכבים והגלגלים פועלים ומשפיעים בעולם השפל, עד שנתיחד לאומה פלונית כוכב פלוני, כמו שאמר הכתוב: פן תשא עיניך השמימה וגו' אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים תחת כל השמים. והיו חושבים מצד התחכמותם הרע שבעבודות ההם ישיגו שפע והצלחה מצד הכוכבים, והיו נשקעים אל זה הדעת הרעה, עד שהנשים הארורות אמרו: ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים חסרנו כל. נמצא על פי דעות הללו שהיה משתבש בהם העיון, אם לא שהאירה אותנו התורה כמו שאמר הכתוב: נר לרגלי דברך. שאין ספק שכל מי שהווו בעל הדעות ההם, לא היה רואה למרי וענין רע מי שהיה עובד ע"ז, אבל קרוב הוא שהיו חושבים יותר ממרה מי שהיה עובד הש"י ממה שנחשוב אנחנו היום על פי הדעת האמתי מי שהוא עובד עבודה זרה. ולא מפני שהיו כופרים במציאותו, שהרי כל האומות היו מודים לו בכך, כמו שאמר הכתוב. מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה. אמרו בסוף מנחות דקרו ליה אלהא די אלהיא, כלומר, שהיו מודים שהוא עלת העלות חטהכל נמשך ממנו, אמנם על צד החיוב לא על צד הרצון, ונמשך מזה שכל מי שעובד אותו וחושב שהש"י ירצהו או יגונן עליו, שהוא מיחס הליאות אליו, ראוי אם כן לעבוד הכוכבים והגלגלים כדי להשיג מהם השפע הנמשך מהם והמנוסה אצלם על דעתם הרע, ואין ספק שגוף העיון היה מביא האדם לחשוב זה אם לא שהאירה לנו התורה, ולפיכך אחר שהעיון נותן כל ויחשב שזה רוממות בחק הש"י, וההפך חסרון, הוצרכה התורה להזהיר ולכפול ולומר בכמה מקומות שאין הענין כן, שאין עובד ע"ז מרומם הש"י אבל מקציפו:

[פייערמאן]

7 מצוות בני נח הן מן המושכלות:

ראה מה שהאריך בזה הגאון ר' אלחנן וואסערמאן הי"ד בביאורי אגדות ע"ד הפשט בסוף ספר קובץ הערות

[בר ישראל]

הרמב"ם מיירי אחר קבלת התורה מסיני, ומאז צריכים הב"נ לשמור ז' מצוות משום שמקורן בתורה, ועד אז היו מחוייבין לשמור אותן המצוות מפני הדעת ששתל הקב"ה בהם.

רב מצליח,

החילוק בין קודם מתן תורה לאחר מתן תורה הוא לא כל כך ברור.
אם אכן נכון הדבר שמקור שיטת הרמב"ם הוא המדרש במשנת רבי אליעזר (כמו שנראים מדברי הרמב"ם עצמו בתשובותיו) עז הרי לשון המדרש הוא (עמ' 112):

בד״א, כשעושין אותן ואומרין, מכח שצוה אתנו אבינו נח מפי הגבורה אנו עושין... אבל אם עשו שבע מצוות ואמרו, מפי פלוני
שמענו, או מדעת עצמן, שכך הדעת מכרעת, או ששיתפו שם ע"ז, אם עשו כל התורה כולה, אין לוקחין שכרן אלא בעולם הזה.

ומפורש שאפילו קודם מתן תורה היה קיים חיוב לקיים שבע מצות מצד הקבלה, ולא רק מצד הכרע הדעת, כדי להמנות בין חסידי ע"ה (ויתכן שמי שיש לו קבלה מנח אך לאיזו סיבה לא קיבל מסורה ממרע"ה עז אפילו בזמן הזה יחשב כחסיד עומות העולם לדעת הרמבם - ודבריו על מעמד הר סיני אורחא דמילתא נקט)

ואם נאמר לא ככה אלא כדברי היעב"ץ (באגרתו לרמ"ד) שמקור הדברים הוא הפסוק "ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלוקים" (כלומר שבנוסף לקיום שמב"נ יש חיוב לא להיות בין "שכחי אלוקים" כדי לזכות לעולם הבא) אז לכאורה הדבר היחיד שאכפת לנו הוא שהנכרי מקיים מצותיו מפני שהקב"ה רוצה בהם ולא מהכרע דעת, ולא משנה איך הגיע למסקנא זו (ואכן עיין בתשובת ר' משה רפאל דאגילאר המובאה בכרך א' של כתבי מהר"י אבוהב (די פונסיקא) הדנים בנושא - ששם הוא מגיע למסקנא שכל עוד שהנכרי פועל מפני שהוא מאמין שהאלוקים רוצה בקיומו של שמב"נ, ולא מסיבות פילוסופיות, הוא נחשיו בדעת הרמב"ם כאחד מחסודי אומות העולם) - וגם לפי זה לכא' אין חילוק בין קודם מתן תורה לאחר מתן תורה

[ישראליק]

כ' בפירוש מהרז"ו, מדרש איכה רבה א, לד:

חטא חטאה ירושלם אומות העולם אינן חוטאים אלא אע"פ שחוטאין אינן כלום אבל ישראל חטאו ולקו
כי עובדי כוכבים שלא קבלו התורה אינם נענשים כל כך אם עוברים, ואפילו על שבע מצות שקבלו מאדם הראשון ומנח הרי לא ניתן להם מן השמים כמו התורה לישראל, גם לא יצאו ממצרים כמו ישראל, עיי"ש

[אליעזר ג]

בבא קמא צב. מכאן לבן נח שנהרג שהיה לו ללמוד ולא למד ופרש"י שהיה לו ללמוד דרך ארץ וכו'

בגמרא שם מדובר על מקרה ספציפי שהאי לימוד דרך ארץ יצר אשמה בעבירת אשת איש אם היה עובר, גם על מצוות בני נח כתוב אין עונשין אלא אם כן מזהירין. והגמרא דנה שצוו כבר לאדם הראשון וי"א חלקם לנח. בכל אופן המחייב הוא הנבואה ועליה נענש אם כי יתכן שהסברא היא סיבה להגברת אשמתו. ראיה נוספת לכך שזה אינו מסברא כי מסברא ברור שרצח יותר חמור מגזל ,אבל חז"ל לומדים את עונשם בגזל מעונשם ברצח.

בנוסף למרות שבכל הדורות כמעט כולם עע"ז הגמרא בפרק חלק מונה דורות אנשים וערים מסוימות שהפליגו ברשעתם שרק להם לכאורה אין חלק לעולם הבא.

יסודות החיוב לבני נח הם תרתי:
א. תנאי מעין שכירות או תשלום על היותם ושימושם בעולם של הבורא , לעניין זה גם אונס אינו כמאן דעביד אך למעשה נפטרו באונס גמור כשאינם אשמים כלל.
ב. שימוש ברכוש הבורא שלא כהרשאתו ,כלומר גזל. וזה יסוד החיוב באזהרות מצד סמכות המצווה .

יסוד כל העניין שהקב"ה אינו חייב לאדם כלום כל מה שנתן זו מתנת חינם וכפי שהיה יכול לא לתת ,יכול גם לקחת לפי הכללים שקבע, כלומר עד כמה שמדובר בעונש של מיתה קלה ולא ייסורים .
בפועל למרות שהאמורים עבדו מאות שנים ע"ז חיכה עד שישלם עוונם כלומר שלא יהיה כבר סיכוי לחזרה בתשובה . וגם אז הריגתם הייתה כדי שלא יזיקו לבני ישראל ועמים אחרים המשיכו להתקיים וכפי שכתבתי לעיל גם זכו לחלק כלשהו בעולם הבא במקום שחטאו בעבירות בהן השתבשה הקבלה.

אבל בעבירות שהיו מקובלות כעבירות חמורות כגון אשת איש בתקופת אברהם אבינו , יש אשמה משמעותית בהתנערות מהן בסגנון מי יאמר שצווינו .

אומנם לרמבם ההכרה באלוקים מוכרחת במופת והמסקנות שאת כל הדברים הללו דורש אם כמצווה ואם כיסודות הנובעים ממנו ולכן אין סברא שלא להאמין בהם כצוויים כשכך מספרים לו אבותיו.
אומנם לרן לגבי ע"ז אינו כך ויש לומר כפי שאמרנו לעיל.