אין אדם יכול לבקש יותר מבקשה אחת - האמנם?

[טוב וחסד]

הגמ' בתענית (דף ח, ע"ב) אומרת: "ניבעי רחמי אתרתי - לא אפשר", כלומר שנתפלל ונבקש רחמים על שתי הצרות, שיסורו מעלינו - אי אפשר. הדברים יותר מפורשים ביומא (דף עג, סע"א): "אין שואלין שני דברים כאחד, ואם שאל - אין מחזירין אלא אחד, ואין מחזירין לו אלא ראשון". וכך משמע בעוד כמה מקומות.
ולכאורה כיצד יעקב אבינו ע"ה ביקש שני בקשות, בגד ללבוש ולחם לאכול? וכן איך רבא ביקש שלושה דברים: חכמתו של רב הונא, עושרו של רב חסדא, ומידת הענוה של רבה בר רב הונא (מועד קטן, דף כח, ע"א)?

[כדכד]

לגבי הגמרא בתענית איני יודע.
לגבי הגמרא ביומא - האם אין מדובר דווקא באורים ותומים?
לגבי יעקב אבינו - אפשר שזו בקשה אחת עם פרטים שונים דהינו שהוא מבקש שיימצאו לו הצרכים הבסיסיים של החיים שהם לחם לאכול ובגד ללבוש.
לגבי בקשותיו של רבא - מנין שביקש את שלשתן יחד ואולי ביקש כל אחת לחוד?

[ונתנו ידידים]

פסקי תשובות סי' תקעו:
סעי' ט"ו, שו"ע: ציבור שהיו להם ב' צרות אין מבקשים רחמים אלא על אחת מהם דכתיב נצומה ונבקשה מאלוהינו על זאת. אבל כשיש להם צרה אחת יכולים להזכיר בתפלתם גם צרות שעברו אגב צרה זו (- מ"ב ס"ק ל"ד בשם מ"א). ופירוש הדברים שיכולים להתפלל שימלטו מהצרות שכבר עברו עליהם שלא יבוא עליהם שוב ח"ו, אבל על צרות שישנם בהווה אין להתפלל אלא על אחת מהם, ויש הכותבים (אורחות חיים) שאין הדברים אמורים אלא בצרות ומרעין בישין רח"ל שבאים לעיתים רחוקות ובשינוי טבע אבל דברים ההווים תמיד אין לו למנוע מלבקש רחמים על כולם ולפרט כל אחד במיוחד.
ומשמע (כה"ח) שדווקא בציבור יש להקפיד על כך שהם בכנופיא, אבל יחיד יכול לבקש רחמים על כמה צרות פרטיות וכמה ענינים וכמו שמצינו בתהילים שכתוב בו כמה בקשות רחמים.

[בן שלום]

זכורני כי הגרמ"מ שולזינגר ז"ל בס' משמר הלוי דן בענין זה ראה שם (אולי הרב בקרו טלה שליט"א יעלה הדברים)

[יוסף חיים אוהב ציון]

אכן כן הוא.

[עושה חדשות]

תענית ח:
בימי רבי שמואל בר נחמני הוה כפנא ומותנא, אמרי: היכי נעביד? ניבעי רחמי אתרתי - לא אפשר. אלא: ליבעי רחמי אמותנא, וכפנא ניסבול. אמר להו רבי שמואל בר נחמני: ניבעי רחמי אכפנא, דכי יהיב רחמנא שובעא - לחיי הוא דיהיב, דכתיב פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון. ומנלן דלא מצלינן אתרתי - דכתיב ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת, מכלל דאיכא אחריתי. במערבא אמרי משמיה דרבי חגי מהכא: ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזא דנה - מכלל דאיכא אחריתי.

המאירי
ומתוך כך היו רבותי גוערים בשם קצת רבני נרבונא באלו החזנים שבתענית של גשמים שמערבין בפסוקי דרחמי פסוקים של נקמת האויבים וכיוצא באלו:

שו"ע סי' תקעו
צבור שהיו להם ב' צרות אין מבקשים רחמים אלא על אחת מהם, דכתיב: נצומה ונבקשה מאלהינו על זאת (עזרא ח, כג) ואומרים: אף על פי שיש בלבנו צרות רבות, על צרה פלונית באנו להתפלל; ואם יש להם צרת רעב וצרת דבר, מבקשים רחמים על הרעב משום דכי יהיב רחמנא שובעה, לחיי יהיב.

משנ"ב
ב' צרות וכו' - אבל כשיש להם צרה אחת יכולים להזכיר בתפלתם גם צרות שעברו אגב צרה זו שמתפללין עליה:
על אחת מהם - ואם יש חולאים בגדולים וקטנים אף בשני מינים נראה דמותר להתפלל על שניהם ביחד דמ"מ תפלה אחת היא להקב"ה [פמ"ג]:


כמדומה שהדברים צריכים פירוש;
למה נאמרה הגבלה זו, ולמה יש בזה חילוק בין ציבור ליחיד (כך משמע), והאם זה דוקא בצומות או בכל תפילה של ציבור, ומה למעשה איך אפשר להתפלל על מצבינו כעת באחת ותעלה לנו.

[עזריאל ברגר]

נכב"ב. האשכולות אוחדו.

[מגופת חבית]

אכן כן הוא.

לא הבנתי, הרי התם איירי לענין שאילת אורים ותומים, והנידון כאן הוא לענין להתפלל?

[עושה חדשות]

מענין לענין

כתובות קו. בשני דרב יוסף הוה ריתחא אמרי ליה רבנן לרב יוסף ליבעי מר רחמי אמר להו השתא ומה אלישע דכי הוו רבנן מיפטרי מקמיה הוו פיישי תרי אלפן ומאתן רבנן בעידן ריתחא לא הוה בעי רחמי אנא איבעי רחמי.

מה כתוב כאן, שבעידנא דריתחא לא מתפללים?

[איתן]

מענין לענין באותו ענין. עבודה זרה י ע"א:

ואי קשיא לך דלא מוקמי מלכא בר מלכא ע"י שאלה מוקמי כגון אסוירוס בר אנטונינוס דמלך א"ל אנטונינוס לרבי בעינא דימלוך אסוירוס ברי תחותי ותתעביד טבריא קלניא ואי אימא להו חדא עבדי תרי לא עבדי אייתי גברא ארכביה אחבריה ויהב ליה יונה לעילאי [בידיה] וא"ל לתתאה אימר לעילא דלמפרח מן ידיה יונה אמר שמע מינה הכי קאמר לי את בעי מינייהו דאסוירוס ברי ימלוך תחותי ואימא ליה לאסוירוס דתעביד טבריא קלניא

[ישראליק]

כ' באיכה רבה א, נא:

בחמישי היו מתענין על המעוברות שלא יפילו ועל המיניקות שלא ימותו בניהם והלא אין מתענין על שני דברים כאחד כדכתיב (עזרא ח') ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת וכתוב אחד אומר בדניאל (דניאל ב') ורחמין למיבעי מן קדם אלה שמיא על רזא דנא ולא על תרין אלא כההיא דא"ר חייא בר אבא על עצירת גשמים וגלות מתענין עליהן בבת אחת אבל אין מתענין לא בע"ש ולא במוצאי שבת מפני כבוד השבת

ומצאתי באיכה רבה שברשותי שצוין הגה:

עפ"י גירסת המדרש לא קשה הקושיא דמס' תענית ח למה אין אדם יכול לבקש יותר מבקשה אחת, דרק מתענין לא יכולים, אבל תפילה לית לן בה, ועיין ככר לאדן וברוך שכיונתי

וכתוב בככר לאדן על אתר:

ותירץ [על הקושיא דמדרש] דהני חדא היא. והמפרשים (?) הקשו מתפלה שאנו מתפללים על כמה דברים, ומתרצים שהוא בטרם תבא הצרה. ולפי המדרש ליתא, דהא מקשה שהיו מתענין שלא יפילו ולא ימותו לעתיד, ולפי המדרש ל"ק מתפלה, דאין מתענין קאמר, אבל תפלה בלי תענית לית לן בה