יוסף חיים אוהב ציון כתב:מדברי הריטב"א הנודעים בחולין ק"ו משמע דאזלינן בתר הברכה לכאורה אין תקנה
יוסף חיים אוהב ציון כתב:אבל בשעת הברכה בירכה ע"ד לא להיות.
כדכד כתב:ןלד' השש"כ (כמדומני) לכתחילה עדיף שתדליק נרות בביתה ע"ד לחזור לשם לזמן קצר אפי' לא בשביל לאכול אלא לראות הנרות וליהנות מהם משם שהוא מיוחד רק לה.
אם כך כשהדליקה וברכה וחשבה שלא תהיה - בעצם שכחה שהיא כן אמורה להיות ואין כאן ברכה לבטלה כלל
כדכד כתב:מחילה
א. לא הייתי בטוח שדברי השש"כ מוסכמים לכ"ע.
ב. הסברא שכתבתי היא שאם זה מה שצריך לעשות לכתחילה הרי שגם אם שכחה שצריכה לעשות את זה ובירכה והדליקה שלא ע"מ לחזור אין זה בכלל ברכה לבטלה כיוון שכן היתה אמורה לחזור ושכחה מזה.
ג. גם בל"ז איני יודע אם הוי ברכה לבטלה כי סו"ס בירכה על מצות הדלקת נרות אך שכחה שיש ליהנות בשבת מהנרות המודלקים בברכה ואחר שנתנה אל לבה שיש להדליק במקום שנהנים מהנרות רוצה ליהנות מהם
מה שנכון נכון כתב:ראה מ"ב רסג, מח.
כדכד כתב:אני מסכים להשוואה של מר של נט"י לסעודה לעניננו אבל ברי לי שאדם שנטל ידיו בברכה ואח"כ נזכר שצריך לאכול לחם (של חולין) אינו צריך ליטול ידיו שוב וברכתו הראשונה לא היתה לבטלה
כדכד כתב:מחילה
א. לא הייתי בטוח שדברי השש"כ מוסכמים לכ"ע.
ב. הסברא שכתבתי היא שאם זה מה שצריך לעשות לכתחילה הרי שגם אם שכחה שצריכה לעשות את זה ובירכה והדליקה שלא ע"מ לחזור אין זה בכלל ברכה לבטלה כיוון שכן היתה אמורה לחזור ושכחה מזה.
ג. גם בל"ז איני יודע אם הוי ברכה לבטלה כי סו"ס בירכה על מצות הדלקת נרות אך שכחה שיש ליהנות בשבת מהנרות המודלקים בברכה ואחר שנתנה אל לבה שיש להדליק במקום שנהנים מהנרות רוצה ליהנות מהם
מה שנכון נכון כתב:הוא המקור שצינתי לעיל.
וכיון שגם בנר שבת הדלקה עושה מצוה, נראה לכאו' שכשם שא"א להעביר הנר למקום שמשתמשים בו, כך לא מהני להשאיר את הנר היכן שנמצא ולשנות את המקום למקום שמשתמשים בו, כי הכל נגמר ונקבע לפי שעת ההדלקה.
עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:אני מסכים להשוואה של מר של נט"י לסעודה לעניננו אבל ברי לי שאדם שנטל ידיו בברכה ואח"כ נזכר שצריך לאכול לחם (של חולין) אינו צריך ליטול ידיו שוב וברכתו הראשונה לא היתה לבטלה
בשו"ע הרב קנח,יג הביא מחלוקת לגבי מי שנטל ידיו לדבר שאינו צריך נטילה כלל, ואח"כ נמלך לאכול פת, שי"א שחייב ליטול וי"א שאינו חייב, ולדברי האומרים שחייב ליטול - משמע די ברור שיברך!
ולפענ"ד נראה שאפילו לדעת האומרים שיכול לאכול פת בלי נטילה - עדיין ברכתו הראשונה היתה לבטלה.
מה שנכון נכון כתב:הוא המקור שצינתי לעיל.
וכיון שגם בנר שבת הדלקה עושה מצוה, נראה לכאו' שכשם שא"א להעביר הנר למקום שמשתמשים בו, כך לא מהני להשאיר את הנר היכן שנמצא ולשנות את המקום למקום שמשתמשים בו, כי הכל נגמר ונקבע לפי שעת ההדלקה.
כדכד כתב:עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:אני מסכים להשוואה של מר של נט"י לסעודה לעניננו אבל ברי לי שאדם שנטל ידיו בברכה ואח"כ נזכר שצריך לאכול לחם (של חולין) אינו צריך ליטול ידיו שוב וברכתו הראשונה לא היתה לבטלה
בשו"ע הרב קנח,יג הביא מחלוקת לגבי מי שנטל ידיו לדבר שאינו צריך נטילה כלל, ואח"כ נמלך לאכול פת, שי"א שחייב ליטול וי"א שאינו חייב, ולדברי האומרים שחייב ליטול - משמע די ברור שיברך!
ולפענ"ד נראה שאפילו לדעת האומרים שיכול לאכול פת בלי נטילה - עדיין ברכתו הראשונה היתה לבטלה.
את השועה"ר הזה לא הכרתי וסברתי אחרת אך ודאי שאין בכחי לחלוק עליו.
לא הבנתי אם יכול לאכול על סמך מה שנטל ידיו מקודם - למה ברכתו לבטלה?
עזריאל ברגר כתב:נשאל אחרת:
אדם קבע מזוזה בפתח ביתו של גוי, בברכה.
האם הוא יכול לתקן את הברכה לבטלה ע"י שהוא יבוא לגור בבית הזה?
דורש טוב לעמו כתב:גם מי שמדליק בברכה ומתכוון להגיע ליהנות מהנרות וכו', אם בסוף לא מגיע הרי שהברכה לבטלה.
בהדלקת נרות העיקר זה ההנאה, אם לא תהיה הנאה בסוף הברכה לבטלה.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:https://www.toraland.org.il/%D7%A7%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%92-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91/%D7%91%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%94/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F-%D7%9B-%D7%A0%D7%A8-%D7%A9%D7%91%D7%AA/
לא ברור שבנר שבת הע"מ.
עזריאל ברגר כתב:דורש טוב לעמו כתב:גם מי שמדליק בברכה ומתכוון להגיע ליהנות מהנרות וכו', אם בסוף לא מגיע הרי שהברכה לבטלה.
בהדלקת נרות העיקר זה ההנאה, אם לא תהיה הנאה בסוף הברכה לבטלה.
לפענ"ד לא נכון, וזה תלוי בשאלה שכבר הוזכרה לעיל לגבי מי שנטל ידיו לסעודה בברכה ואח"כ נמלך ולא אכל, והדין שם זהה לדין כאן.
וזאת יכולה להיות שאלה מעשית מאוד, לגבי אדם שהדליק נרות ויצא מיד להתפלל ותכנן לאכול בביתו, ואח"כ פתאום הזמינו אותו לסעודת שבת אצל מישהו אחר, והוא יודע שעד שיסיים את הסעודה הנרות כבר יכבו - האם יש עליו חיוב לחזור לביתו ולאכול שם משהו כדי ליהנות מהנרות שברכתו לא תהיה לבטלה?
יודע_ספר כתב:לענ"ד עיקר הנדון הוא האם אשה זו תבוא לביתה היא קיימה את המצווה
ולכאורה כיון שנפסק שנר שלא הודלק לשם נר שבת אין מקיימים בו מצוות הדלקת הנר וכן נר שהודלק קודם פלג המנחה לא מקיימים בו מצוות הדלקת הנר שוב לא יועיל לה לשוב לביתה וליהנות ממנו.
אלא שיש לדון האם אדם יכול להימלך ולשנות מחשבתו?
ונדונים כאלו האם אדם יכול להימלך במחשבה ולבטל איסור מצאנו במי שבישל ביו"ט לצורך חול שלכאו' עבר איסור ואח"כ נמלך ואכל ביו"ט האם במה שאכל ביו"ט ביטל את האיסור ועיי' אמרי בינה סו"ס ג שדן בזה.
וכן דנו במי שברר פסולת מתוך אוכל האם יכול להימלך ולאוכלה וליהנצל מאיסור בורר ובמקרה הפוך כתב השעה"צ שלא אריך למיעבד הכי.
דורש טוב לעמו כתב:עזריאל ברגר כתב:דורש טוב לעמו כתב:גם מי שמדליק בברכה ומתכוון להגיע ליהנות מהנרות וכו', אם בסוף לא מגיע הרי שהברכה לבטלה.
בהדלקת נרות העיקר זה ההנאה, אם לא תהיה הנאה בסוף הברכה לבטלה.
לפענ"ד לא נכון, וזה תלוי בשאלה שכבר הוזכרה לעיל לגבי מי שנטל ידיו לסעודה בברכה ואח"כ נמלך ולא אכל, והדין שם זהה לדין כאן.
וזאת יכולה להיות שאלה מעשית מאוד, לגבי אדם שהדליק נרות ויצא מיד להתפלל ותכנן לאכול בביתו, ואח"כ פתאום הזמינו אותו לסעודת שבת אצל מישהו אחר, והוא יודע שעד שיסיים את הסעודה הנרות כבר יכבו - האם יש עליו חיוב לחזור לביתו ולאכול שם משהו כדי ליהנות מהנרות שברכתו לא תהיה לבטלה?
מה ז"א? מבואר בשש"כ וגם בפנה"ל ועוד, שזוג שהדליק נרות והלך לאכול אצל ההורים, צריך לדאוג ליהנות מהנרות באיזושהי צורה, בין אם זה להישאר שם שמתחיל להחשיך, ובין אם להשאיר נרות ארוכים עד שיחזרו. גם לשאלתך, גם אם אדם כיוון ותכנן לאכול בבית, אם בפועל לא נהנה מהנרות נאמר שהברכה לא לבטלה?! קשה מאוד לומר כך.
כדכד כתב:דברי מר נראים לי מחודשים
הוא קיים מצות נט"י אלא שבשעה שקיים אותה לא ידע שיהיה לה על מה לחול
אליהו עזריאל כתב:[]
לענ"ד דעתי אינו דמיון בכלל היות שבישול ביו"ט לצורך חול קיום מחשבתו היא רק אם במציאות יאכל בחול, אבל כל זמן שלא אכל בחול יש לדון האם המחשבה אוסרת או לא, משא"כ בהדלקת נרות מדובר על ברכה שצריכה לחול במציאות עכשיו, והיא שגמרה להדליק יצא מביתה והלכה לה, הברכה לבטלה כבר נעשה וא"כ לכאורה לא יעזור לה לפתור אם זה שתשוב ותאכל, והראיה הפשוטה למה לא מצינו בפוסקים פתרון זה בכדי למנוע ברכה לבטלה, והטעם כי במציאות נעשה כבר ברכה לבטלה וא"א לתקן.
אליהו עזריאל כתב:יודע_ספר כתב:לענ"ד עיקר הנדון הוא האם אשה זו תבוא לביתה היא קיימה את המצווה
ולכאורה כיון שנפסק שנר שלא הודלק לשם נר שבת אין מקיימים בו מצוות הדלקת הנר וכן נר שהודלק קודם פלג המנחה לא מקיימים בו מצוות הדלקת הנר שוב לא יועיל לה לשוב לביתה וליהנות ממנו.
אלא שיש לדון האם אדם יכול להימלך ולשנות מחשבתו?
ונדונים כאלו האם אדם יכול להימלך במחשבה ולבטל איסור מצאנו במי שבישל ביו"ט לצורך חול שלכאו' עבר איסור ואח"כ נמלך ואכל ביו"ט האם במה שאכל ביו"ט ביטל את האיסור ועיי' אמרי בינה סו"ס ג שדן בזה.
וכן דנו במי שברר פסולת מתוך אוכל האם יכול להימלך ולאוכלה וליהנצל מאיסור בורר ובמקרה הפוך כתב השעה"צ שלא אריך למיעבד הכי.
לענ"ד דעתי אינו דמיון בכלל היות שבישול ביו"ט לצורך חול קיום מחשבתו היא רק אם במציאות יאכל בחול, אבל כל זמן שלא אכל בחול יש לדון האם המחשבה אוסרת או לא, משא"כ בהדלקת נרות מדובר על ברכה שצריכה לחול במציאות עכשיו, והיא שגמרה להדליק יצא מביתה והלכה לה, הברכה לבטלה כבר נעשה וא"כ לכאורה לא יעזור לה לפתור אם זה שתשוב ותאכל, והראיה הפשוטה למה לא מצינו בפוסקים פתרון זה בכדי למנוע ברכה לבטלה, והטעם כי במציאות נעשה כבר ברכה לבטלה וא"א לתקן.
וגם מברור אין ראיה כי שם העיקר התיקון וא"כ במקום שלא נהנה מן התיקון אולי יכול למנוע מעבירה, משא"כ בהדלקת נרות שהברכה לבטלה כבר נאמרה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 495 אורחים