י. אברהם כתב:וכי לא בעינן מוקף מחיצות?
י. אברהם כתב:או"ח סי' צ' ס"ה לא יתפלל במקום פרוץ כו'
מה עדיף להתפלל במנין במקום פרוץ או להתפלל ביחיד בבית?
אליהו חיים כתב:בפסקי הריא"ז שם 'דרך חציפות הוא להתפלל אדם בבקעה מקום שהרבים מצויים, ואם היו מתפללין שם בעשרה אין בו משום חציפות'.
... בספר הבתים שער התפילה פ"ח הלכה י"א ... כתב וז"ל ... יש מי שכתב שלא אמרו זה אלא ביחיד אבל בצבור שהם מתקבצים יחד מותר' עכ"ל.
ישראל אליהו כתב:לענ"ד במצב שכזה, הלב נשבר.
ושפיר דמי להתפלל במקום פתוח.
שש ושמח כתב:אליהו חיים כתב:בפסקי הריא"ז שם 'דרך חציפות הוא להתפלל אדם בבקעה מקום שהרבים מצויים, ואם היו מתפללין שם בעשרה אין בו משום חציפות'.
... בספר הבתים שער התפילה פ"ח הלכה י"א ... כתב וז"ל ... יש מי שכתב שלא אמרו זה אלא ביחיד אבל בצבור שהם מתקבצים יחד מותר' עכ"ל.
לכאורה מקורם ממה שמתפללים ברחובה של עיר בתעניות ובמעמדות. וצ"ע האם אפשר לחלוק ע"ז.
מלבד זאת מסתבר שהחוצפה בתפלה במקום פרוץ היא רק כשאפשר להתפלל בבית, אבל אם עושים כן לצורך תפלה בציבור אין בזה חוצפה.
י. אברהם כתב:או"ח סי' צ' ס"ה לא יתפלל במקום פרוץ כו'
מה עדיף להתפלל במנין במקום פרוץ או להתפלל ביחיד בבית?
י. אברהם כתב:כלומר אין צריך מקור הלכתי כתוב?
ביקורת תהיה כתב:מענין לענין באותו ענין:
מעשה רב א: בקיץ תשסו איקלע רבנו אהרן טייטלבוים נר"ו מסאטמר לאוסטריה. בהיותו בתוך שנת אבלות, דאגו החסידים לזמן מנין לתפלה גם בהיות הרב בדרכים.
ויקר מקרֶהָ של אחת התפלות חלקת שדה שצדהּ האחד פרוץ אך מכוון כנגד בית קדש הקדשים, וצדהּ האחר מחוּיץ אך מכוון כנגד אחת מארצות העמים.
התפלל הרב נוכח המחיצה וכיוון את לבו כנגד בית קדש הקדשים.
ומענין לענין שלא באותו ענין:
מעשה רב ב: אותו פרק חדש מנחם־אב היה. הגיע ליל חמשה עשר וטרם נראתה הלבנה בחידושה. בירך הרב ברכת הלבנה אף על פי שליל המעונן היה, בהורותו: בעיצומו של חדש אפשר לברך על חידושו אף כאשר הלבנה מכוסה עננים.
עזריאל ברגר כתב:י. אברהם כתב:או"ח סי' צ' ס"ה לא יתפלל במקום פרוץ כו'
מה עדיף להתפלל במנין במקום פרוץ או להתפלל ביחיד בבית?
פוק חזי מאי עמא דבר.
כמדומני שמנהג העולם ברור שמעדיפים להתפלל במנין, גם על חשבון התפילה במקום סגור (ואינני מדבר דווקא בתקופה האחרונה, אלא גם ב"בין הזמנים" בטיולים וכיו"ב).
עזריאל ברגר כתב:לא אמרתי שלא צריך. אבל הובאו כאן מקורות לשני הצדדים, וקיי"ל שכל מקום שהלכה רופפת בידך - פוק חזי מאי עמא דבר.
ישראל אליהו כתב:לענ"ד במצב שכזה, הלב נשבר.
ושפיר דמי להתפלל במקום פתוח.
תמיהתך על ההוראה הראשונה בלתי מובנת: כלום משקלו של כיוון הפנים כנגד ירושלים עודף על משקלה של תפלה בצבור, אשר כמה מחברינו נטו לומר שאינה עומדת בפני תפלה במקום צניעות?עזריאל ברגר כתב:שני המעשים מאוד מאוד תמוהים, ואינם כפי (שנוהגים) [ד]עמא דבר.
וזאת אשר השיבותי:מסתמא הבאת את הסיפור השני ללמד שא"א ללמוד שום דבר הלכה מהסיפורים על הנהגתו של אותו רב.
אדרבה ואדרבה! רבי אהרן מופלג בתורה ובחכמה ובהוראה הוא. וההוראה השניה הוראה של טעם היא: בעיצומו של חדש, מתוך שהלבנה במילואה שברירי אורהּ נוקבים וחודרים דרך סדקי העננים.
דרופתקי דאורייתא כתב:בלא"ה התירו הפוסקים תפלה בבקעה בציבור, שלא נאמר האיסור אלא ליחיד.
וכמדומה שבראשונים בברכות שהקשו מהא דיצחק דהתפלל בהר המוריה, מבואר בתירוצם, דכיון דהוי מקום מקודש, שאני, ולבו נשבר, והביאור בזה, שאם נמצא במקום שמטבע הדברים לבו נשבר שרי, ולפ"ז י"ל הכא נמי על המציאות והזמן שלבו נשבר, אם כי יש לדחות ולחלק, ובכלל צ"ע בסוגיא. וכתבתי רק לפו"ר.
ביקורת תהיה כתב:
ומענין לענין שלא באותו ענין:
מעשה רב ב: אותו פרק חדש מנחם־אב היה. הגיע ליל חמשה עשר וטרם נראתה הלבנה בחידושה. בירך הרב ברכת הלבנה אף על פי שליל המעונן היה, בהורותו: בעיצומו של חדש אפשר לברך על חידושו אף כאשר הלבנה מכוסה עננים.
לתיקוף העדות: המעמד היה על גג ביתו של הרב אלכסנדר אשר מרגליות ב-Lilienbrungaße בוויען.ביקורת תהיה כתב:מעשה רב ב: אותו פרק חדש מנחם־אב היה. הגיע ליל חמשה עשר וטרם נראתה הלבנה בחידושה. בירך הרב ברכת הלבנה אף על פי שליל המעונן היה, בהורותו: בעיצומו של חדש אפשר לברך על חידושו אף כאשר הלבנה מכוסה עננים.
י. אברהם כתב:עזריאל ברגר כתב:לא אמרתי שלא צריך. אבל הובאו כאן מקורות לשני הצדדים, וקיי"ל שכל מקום שהלכה רופפת בידך - פוק חזי מאי עמא דבר.
הקיי"ל הנ"ל הוא כלל המובא בפוסקים הרבה? ובכל חלקי השו"ע? כלומר זה פתרון הלכתי נפוץ או שמא יש בזה כללים?
אולי גם מייתר את הצורך ל"עשה לך רב"?
מלא מדע כתב:נפסק להלכה (צ,ה) לא יתפלל במקום פרוץ, כמו בשדה, מפני שכשהוא במקום צניעות חלה עליו אימת מלך ולבו נשבר. עפ"י הגמ' ברכות לד:
אני כשלעצמי מאז הפסקת מניייני תפילת החלונות וירידה לרחוב, החלתי להתפלל ביחידות, אחרי שהרגשתי מספר תפילות שראשי בל עמי בשמו"ע על הכביש ואנשים עו"ש.
אבל לגוף הנידון כנראה שדנים בזה, מה עדיף תפילה בציבור בבקעה, או ביחידות במקום צנוע.
אשמח להחכים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: שמואל דוד ו־ 130 אורחים