שאלות הלכתיות קצרות בעקבות הקורונה

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » א' אפריל 05, 2020 9:19 pm

האם במנינים אלו יש בית כנסת או מנין,

האם יש כאן ענין של עשרה ראשונים,
האם יש כאן אמירת ויכולו בבית הכנסת ( כלשון הגמרא שאומרים בבית הכנסת)

האם קבלת שבת ברחוב הסמוך, מחייבת את כל יושבי הבתים השומעים.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » א' אפריל 05, 2020 9:28 pm

בן סופרים כתב:יש לעיין אם לומר במניני המרפסות הלל בברכה אחרי מעריב או שמא נתקן רק בבית הכנסת לא במנינים הביתיים והמרפסתיים?

פסקי תשובות אורח חיים סימן תפז

וכאמור, אף33 המתפלל ביחידות בביתו, אומר ההלל בברכה, וכן הנשים34 רשאות לומר ההלל ובברכה.

33 . ברכ"י בשם הרמ"ע מפאנו, כה"ח סקמ"ב.
34 . דנשים חייבות באמירת הלל בלילי פסחים כדאיתא בתוס' ל"ח ע"א (ד"ה מי) הובא במ"א סי' תע"ט סק"ב שאף הן היו באותו הנס, ומדחייבים בד' כוסות, וד' כוסות תיקנו על סדר הלל ואגדה, ולכן אף כי מעיקר הדין יוצאות בהלל שבסדר, מ"מ רשאות לומר גם ההלל שאחרי התפלה, ועיין מועו"ז ח"ז סי' קע"ט, ובשו"ת יחו"ד ח"ה סי' ל"ד כ' שנשים מבני ספרד חייבות בהלל זה.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » א' אפריל 05, 2020 9:30 pm

בן סופרים כתב:יש לעיין אם לומר במניני המרפסות הלל בברכה אחרי מעריב או שמא נתקן רק בבית הכנסת לא במנינים הביתיים והמרפסתיים?

הלל בליל פסח שלא בביהכ"נ

יושב סתר · הודעהעל ידי **יושב סתר** » ב' אפריל 06, 2020 11:14 am

למה שלא יוסיפו השנה בשטרות מכירת חמץ גם סעיף של מכירת כל הכלים החדשים כדי לפטרם זמנית מטבילה?

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ב' אפריל 06, 2020 3:30 pm

יושב סתר כתב:למה שלא יוסיפו השנה בשטרות מכירת חמץ גם סעיף של מכירת כל הכלים החדשים כדי לפטרם זמנית מטבילה?

כך עשו בהידברות.

שמש · הודעהעל ידי **שמש** » ב' אפריל 06, 2020 3:44 pm

גם הרבנות הראשית עשו כך ועוד.
מי שכבר מכר חמץ יכול לתת את הכלים לגוי כאן https://forms.gle/pxwBTErQusjrJHPPA

אשרי יושבי ביתך

אוהב עמו כתב:שמעתי ממקור נאמן שהגר"נ קופשיץ והגרש"צ רוזנבלט מפקפקים הרבה באפשרות שכהנים יישאו כפיהם במניין שכזה.
ולא ידעתי אמאי אין ברכת כהנים חלק מחזרת הש"צ, שאם נימא שמהני צירוף מרפסות יועיל גם לברכת כהנים

גם מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א במכתבו המצו"ב כתב שהכהנים יסלקו עצמם לפני רצה.

שומע · הודעהעל ידי **שומע** » ב' אפריל 06, 2020 11:44 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:הרב בועז שלום.
מועדים לשמחה,
מותר לתת לילדים פחות מגיל בר מצוה לצייר בחול המועד בצבעים או בעט הגם שכתיבתם מתקיימת היות ודרך ציורים אלה להזרק לאחר זמן קצר. [שמירת שבת כהלכתה פט"ז סעיף כח, ילדים כהלכה עמ' קצו סעיף ו].
עם כל זה דעת הגרי"ש אלישיב ולהבהחל"ח הגר"נ קרליץ שליט"א שיש לחלק בין אם הקטנים הגיעו לגיל חינוך, אם לאו. שבהגיעו לגיל חינוך יש לאסור וכ"כ בשו"ת אבני ישפה סי' קי ע"ש טעמם.
בכל אופן דעת הגר"ע יוסף זלה"ה שאין לחלק בזה, ומתיר ללא הבדל לקטנים לצייר בחוה"מ [עי' מעיין אומר ח"ג סי' טז, ובביאורים].

לא מצאתי בשש"כ. וכשלעצמו תמוה מה נפ"מ לכמה זמן הציור.

יוסף חיים אוהב ציון

שומע כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:הרב בועז שלום.
מועדים לשמחה,
מותר לתת לילדים פחות מגיל בר מצוה לצייר בחול המועד בצבעים או בעט הגם שכתיבתם מתקיימת היות ודרך ציורים אלה להזרק לאחר זמן קצר. [שמירת שבת כהלכתה פט"ז סעיף כח, ילדים כהלכה עמ' קצו סעיף ו].
עם כל זה דעת הגרי"ש אלישיב ולהבהחל"ח הגר"נ קרליץ שליט"א שיש לחלק בין אם הקטנים הגיעו לגיל חינוך, אם לאו. שבהגיעו לגיל חינוך יש לאסור וכ"כ בשו"ת אבני ישפה סי' קי ע"ש טעמם.
בכל אופן דעת הגר"ע יוסף זלה"ה שאין לחלק בזה, ומתיר ללא הבדל לקטנים לצייר בחוה"מ [עי' מעיין אומר ח"ג סי' טז, ובביאורים].

לא מצאתי בשש"כ. וכשלעצמו תמוה מה נפ"מ לכמה זמן הציור.

כיון שזה לא מעשה אומן אלא מעשה הדיוט לצורך המועד.

שומע · הודעהעל ידי **שומע** » ג' אפריל 07, 2020 12:24 am

יוסף חיים אוהב ציון כתב:
שומע כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:הרב בועז שלום.
מועדים לשמחה,
מותר לתת לילדים פחות מגיל בר מצוה לצייר בחול המועד בצבעים או בעט הגם שכתיבתם מתקיימת היות ודרך ציורים אלה להזרק לאחר זמן קצר. [שמירת שבת כהלכתה פט"ז סעיף כח, ילדים כהלכה עמ' קצו סעיף ו].
עם כל זה דעת הגרי"ש אלישיב ולהבהחל"ח הגר"נ קרליץ שליט"א שיש לחלק בין אם הקטנים הגיעו לגיל חינוך, אם לאו. שבהגיעו לגיל חינוך יש לאסור וכ"כ בשו"ת אבני ישפה סי' קי ע"ש טעמם.
בכל אופן דעת הגר"ע יוסף זלה"ה שאין לחלק בזה, ומתיר ללא הבדל לקטנים לצייר בחוה"מ [עי' מעיין אומר ח"ג סי' טז, ובביאורים].

לא מצאתי בשש"כ. וכשלעצמו תמוה מה נפ"מ לכמה זמן הציור.

כיון שזה לא מעשה אומן אלא מעשה הדיוט לצורך המועד.

לא מצאתי בשש"כ. הציון שלך למהדורה החדשה?

יוסף חיים אוהב ציון

ציינתי מאיפה נלקחו דבריי.

יוסף חיים אוהב ציון

כן זה בחדש.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' אפריל 07, 2020 12:46 am

יוסף חיים אוהב ציון כתב:ציינתי מאיפה נלקחו דבריי.

https://taamu.co.il/dwqa-question/%D7%9 ... %A2%D7%93/

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' אפריל 07, 2020 12:49 am

שומע כתב:לא מצאתי בשש"כ. הציון שלך למהדורה החדשה?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:כן זה בחדש.

https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... agenum=329

יחזקאל ר · הודעהעל ידי **יחזקאל ר** » ה' אפריל 09, 2020 10:57 pm

סליחות כתב:במקום בחו"ל שהוא רשות הרבים לכולי עלמא (מן הצד שיש בו ס ריבוא), האם מותר לצאת עם מסכת אף לרה"ר? (באופנים המותרים כגון לאחות בבית חולים וכדו'), האם זה נחשב דרך לבוש או לא?

נ.ב. נא להתרכז בשאלה האם זה דרך לבוש ומותר, או לא, ואסור. ייש"כ.

לכא' לא גרע מכיס של זב דלא חשיב דרך מלבוש

יוסף חיים אוהב ציון

נשאלתי מידיד אם מותר לו לצייר לילדיו רקע שימלאו בו צבע כדי להעסיקם?

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ו' אפריל 10, 2020 11:20 am

יחזקאל ר כתב:
סליחות כתב:במקום בחו"ל שהוא רשות הרבים לכולי עלמא (מן הצד שיש בו ס ריבוא), האם מותר לצאת עם מסכת אף לרה"ר? (באופנים המותרים כגון לאחות בבית חולים וכדו'), האם זה נחשב דרך לבוש או לא?
נ.ב. נא להתרכז בשאלה האם זה דרך לבוש ומותר, או לא, ואסור. ייש"כ.

לכא' לא גרע מכיס של זב דלא חשיב דרך מלבוש

ראיתי תשובה מהגרח''ק דהוי כאצולי טינוף ומותר

יוסף חיים אוהב ציון

עלון וישמע משה ויקה"פ.
האם מותר לצאת בשבת עם המסכה של הקורונה במקום שאין עירוב

א. שאלה: בימים אלו רבים אינם יוצאים לרחובה של עיר אלא כשמסכה על פניהם, ויש בזה שני סוגים: אלו שאינם
בחשש מחלה ומניחים את המסכה כדי שלא יחלו חלילה אם יהיו בקרבת אנשים הנושאים את המחלה, ואנשים שיש בהם
חשש שהם נושאים את המחלה והם חייבים להיות בבידוד, והם יוצאים לצורך גדול בהיתר, או שהם עוברים על ההוראות
ויוצאים באיסור, מכל מקום הם מניחים את המסכה על פניהם כדי שלא יזיקו לאחרים. האם מותר להם לצאת עם המסכה
לרשות הרבים בשבת במקום שאין בו עירוב?

תשובה: גדולי הפוסקים שליט”א ביארו לנו שדין זה תלוי בהא דאיתא בסימן שא סכ”ח: מי שיש לו מכה בפיסת רגלו וקושר עליה
מטבע להגין שלא ינגף ברגלו, וגם הוא מרפא, מותר לצאת בו, ע”כ. וכתב המ”ב (סקק”ח): ומשמע מזה דבדבר שאינו מרפא אלא שעושה
כדי שלא ינגף ברגלו אסור. ולפ”ז בנידון דידן שאינו עשוי לרפא אלא להגן בלבד יש לאסור.
אמנם בהמשך דבריו כתב המ"ב: אבל בא"ר הביא בשם כמה פוסקים דאפילו אם אינו מרפא אלא שעושה כדי להגין מצער ג"כ מותר לצאת
בו, וכ"כ בתו"ש בשם מהרש"ק, ועיין לעיל בסעיף כ"ב מה שכתבנו בשם הגר"א דדעת הרמב"ם הוא ג"כ הכי, וע"כ אם חתך אצבעו בשבת
וכורך חתיכת בגד עליה שלא ישרט בבגדיו מותר לצאת בו, ע"כ.
ואמרו לי הגאונים רבי שמאי גרוס, רבי יעקב מאיר שטרן, רבי נפתלי נוסבוים שליט”א דמכיון שהכרעת המ”ב היא להקל במקום צער אפילו אינו מרפא רק מגן בלבד, יש להקל בזה.
ושאלתי הרי גם המסכה אינה עוזרת לגמרי, וכידוע שגם על ידי עפעוף העינים עלולה המחלה לעבור הלאה. והשיב לי הגר”ש גרוס דמכל מקום הוא עשה כל שלאל ידו וחשיב שפיר להגן אף שאינו מגן לגמרי.
והגר”נ נוסבוים אמר לי שהרי השו”ע (סימן שא סכ”ה) מתיר לצאת בקמיע מומחה, ומסתבר דאף קמיע מומחה אינו מועיל לעולם אלא ברוב פעמים ואעפ”כ התירו לצאת בו. ואילו הגאון רבי משה שאול קליין שליט”א אמר שאסור לצאת עם המסכה לרשות הרבים, דיש לחוש שמא יוריד את המסכה ברשות
הרבים, דאין זה דבר שאין מורידים אותו כלל, וכגון אם לא יהיו בקרבתו בני אדם שיחשוש להדבק מהם, עלול להורידה, ובכל דבר שעלול להורידו אסרו לצאת עמו לרשות הרבים.
וכל זה במי שאינו חולה ונושא את המסכה כדי להגן על עצמו מאחרים, אבל אם הוא חולה או נמצא בחשש מחלה, ונושא את המסכה כדי להגן על אחרים מפניו, הסכימו הגרי”מ שטרן והגר”נ נוסבוים שאין להקל בדבר כלל, ואסור לצאת עם המסכה לרשות הרבים, דזה לא חשיב להגן אלא כשעושה להגן על עצמו. ודעת הגר”ש גרוס שאין חילוק בין
להגן על עצמו לבין להגן על אחרים, והכל הוא בכלל ההיתר של האליה רבה ויש להקל בזה.

בברכה המשולשת

יוסף חיים אוהב ציון כתב:עלון וישמע משה ויקה"פ.
האם מותר לצאת בשבת עם המסכה של הקורונה במקום שאין עירוב

א. שאלה: בימים אלו רבים אינם יוצאים לרחובה של עיר אלא כשמסכה על פניהם, ויש בזה שני סוגים: אלו שאינם
בחשש מחלה ומניחים את המסכה כדי שלא יחלו חלילה אם יהיו בקרבת אנשים הנושאים את המחלה, ואנשים שיש בהם
חשש שהם נושאים את המחלה והם חייבים להיות בבידוד, והם יוצאים לצורך גדול בהיתר, או שהם עוברים על ההוראות
ויוצאים באיסור, מכל מקום הם מניחים את המסכה על פניהם כדי שלא יזיקו לאחרים. האם מותר להם לצאת עם המסכה
לרשות הרבים בשבת במקום שאין בו עירוב?

תשובה: גדולי הפוסקים שליט”א ביארו לנו שדין זה תלוי בהא דאיתא בסימן שא סכ”ח: מי שיש לו מכה בפיסת רגלו וקושר עליה
מטבע להגין שלא ינגף ברגלו, וגם הוא מרפא, מותר לצאת בו, ע”כ. וכתב המ”ב (סקק”ח): ומשמע מזה דבדבר שאינו מרפא אלא שעושה
כדי שלא ינגף ברגלו אסור. ולפ”ז בנידון דידן שאינו עשוי לרפא אלא להגן בלבד יש לאסור.
אמנם בהמשך דבריו כתב המ"ב: אבל בא"ר הביא בשם כמה פוסקים דאפילו אם אינו מרפא אלא שעושה כדי להגין מצער ג"כ מותר לצאת
בו, וכ"כ בתו"ש בשם מהרש"ק, ועיין לעיל בסעיף כ"ב מה שכתבנו בשם הגר"א דדעת הרמב"ם הוא ג"כ הכי, וע"כ אם חתך אצבעו בשבת
וכורך חתיכת בגד עליה שלא ישרט בבגדיו מותר לצאת בו, ע"כ.
ואמרו לי הגאונים רבי שמאי גרוס, רבי יעקב מאיר שטרן, רבי נפתלי נוסבוים שליט”א דמכיון שהכרעת המ”ב היא להקל במקום צער אפילו אינו מרפא רק מגן בלבד, יש להקל בזה.
ושאלתי הרי גם המסכה אינה עוזרת לגמרי, וכידוע שגם על ידי עפעוף העינים עלולה המחלה לעבור הלאה. והשיב לי הגר”ש גרוס דמכל מקום הוא עשה כל שלאל ידו וחשיב שפיר להגן אף שאינו מגן לגמרי.
והגר”נ נוסבוים אמר לי שהרי השו”ע (סימן שא סכ”ה) מתיר לצאת בקמיע מומחה, ומסתבר דאף קמיע מומחה אינו מועיל לעולם אלא ברוב פעמים ואעפ”כ התירו לצאת בו. ואילו הגאון רבי משה שאול קליין שליט”א אמר שאסור לצאת עם המסכה לרשות הרבים, דיש לחוש שמא יוריד את המסכה ברשות
הרבים, דאין זה דבר שאין מורידים אותו כלל, וכגון אם לא יהיו בקרבתו בני אדם שיחשוש להדבק מהם, עלול להורידה, ובכל דבר שעלול להורידו אסרו לצאת עמו לרשות הרבים.
וכל זה במי שאינו חולה ונושא את המסכה כדי להגן על עצמו מאחרים, אבל אם הוא חולה או נמצא בחשש מחלה, ונושא את המסכה כדי להגן על אחרים מפניו, הסכימו הגרי”מ שטרן והגר”נ נוסבוים שאין להקל בדבר כלל, ואסור לצאת עם המסכה לרשות הרבים, דזה לא חשיב להגן אלא כשעושה להגן על עצמו. ודעת הגר”ש גרוס שאין חילוק בין
להגן על עצמו לבין להגן על אחרים, והכל הוא בכלל ההיתר של האליה רבה ויש להקל בזה.

ויש להוסיף את מי שהולך עם מסכה כי אלו ההוראות המחייבות ואחרת הוא ייקנס (נפק"מ לשבת פרשת שמיני, אם ח"ו לא יהיה שינוי בזה ונפק"מ לשבת זו, במקומות הרלוונטיים בחו"ל) למרות שאין לו חשש להידבק ואף לא להדביק, ואז לכאורה דמי לנדון בראשונים על התלאי ולנדון על נשיאת עודה מזהה וכדו' באחרונים.

אביש · הודעהעל ידי **אביש** » ש' אפריל 11, 2020 10:29 pm

אביש כתב:האם הכהנים נושאין כפיים?

ראיתי בכמה מקומות שהכהנים עומדים בחצר מול המרפסות, כשעומדים במערב לכיון מזרח

יחזקאל ר · הודעהעל ידי **יחזקאל ר** » ש' אפריל 11, 2020 10:33 pm

שייף נפיק כתב:
יחזקאל ר כתב:
סליחות כתב:במקום בחו"ל שהוא רשות הרבים לכולי עלמא (מן הצד שיש בו ס ריבוא), האם מותר לצאת עם מסכת אף לרה"ר? (באופנים המותרים כגון לאחות בבית חולים וכדו'), האם זה נחשב דרך לבוש או לא?
נ.ב. נא להתרכז בשאלה האם זה דרך לבוש ומותר, או לא, ואסור. ייש"כ.

לכא' לא גרע מכיס של זב דלא חשיב דרך מלבוש

ראיתי תשובה מהגרח''ק דהוי כאצולי טינוף ומותר

כרגע לא בדקתי אבל בזכרוני אצולי טינוף אסור ורק אם הוא אצולי טינוף בצורת מלבוש ושם מלבוש עליו אז שרי

יונת אלם · הודעהעל ידי **יונת אלם** » א' אפריל 12, 2020 12:26 am

יל"ע האם בכל השבתות שלא שומעים כעת קריאת התורה, יצטרכו בעתיד להשלים את קריאתם?

יוסף חיים אוהב ציון

יש בחזו"ע שבת שהיה שלג והשלימו אינו לפני כעת.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » א' אפריל 12, 2020 1:16 am

יונת אלם כתב:יל"ע האם בכל השבתות שלא שומעים כעת קריאת התורה, יצטרכו בעתיד להשלים את קריאתם?

נכב"ב.
ולפענ"ד הקצרה, אף האשכול ההוא נתבלבל מבלי אשר ימצא ראש וסוף, וראוי הוא לפיצול כדבעי.

יוסף חיים אוהב ציון

יוסף חיים אוהב ציון כתב:יש בחזו"ע שבת שהיה שלג והשלימו אינו לפני כעת.

הנה דבריו.
מי שלא קרא פרשה אחת שנים מקרא ואחד תרגום, ובא לקרותה בשבת שאחריה, נראה שיקדים לקרות שמו"ת הפרשה שלא קרא, ואח"כ יקרא שמו"ת הפרשה של אותה שבת, כסדרן בתורה, ודמי לצבור שנאנסו ולא קראו בתורה בשבת אחת, שבשבת הבאה קוראים שתי פרשיות על הסדר, ואין מקדימין הפרשה של אותה שבת תחלה. [וכמ"ש הרב ברכות המים (סי' קלה), במעשה שהיה שירד שלג כבד בירושלים בשבת פרשת בשלח שנת תקמ"ז, עד שהגיע השלג יותר מגובה שיעור קומת איש, ולא נפתחו בתי הכנסת שבעיר. ובשבת פרשת יתרו תלי"ת היתה הרוחה, והורה שהכהן יקרא תחלה את כל פרשת בשלח ושלשה פסוקים מפרשת יתרו, וישלימו לשבעה עולים, והסכימו עמו גדולי הדור. ע"ש. וכן העלה בעובדא זו בשו"ת מקור ישראל (סי' קה). ע"ש. וכן פסק הרב דבר משה ח"א (חאו"ח סימן נ). ושכן פסק בשו"ת בית דוד (סי' קו), ושדבריו נכונים לדינא. וכן פסק הגאון מהר"י אלגאזי בספר אמת ליעקב (במשפט טעות שנפל בסדר קריאת ס"ת סעיף ב, דף לו ע"ב). וכ"כ מרן החיד"א בספר לדוד אמת (סי' ט אות ב), ובספר השומר אמת (סי' טו אות א). ע"ש.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » א' אפריל 12, 2020 2:22 am

ואף זאת נדון שם...

הפצת המעיינות

יש שעורר שאי אפשר לומר יזכור במניני מרפסות בגלל המנהג שילדים ובחורים וכו' יוצאים ממקום התפילה
היש ממש בדברים? עדיף לא לומר יזכור בגלל המנהג הנ"ל?

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » א' אפריל 12, 2020 11:08 am

יש לעיין לגבי קריה"ת בימי חוה"מ פסח שנתקנו לפי סדר הקריאה בתורה (מלבד ב' ימים הראשונים והאחרונים ושחוה"מ) -

קדש, בכספא, במדברא -

מי שיצא מן המיצר אל המרחב באמצע חוה"מ, וכגון שביום א' לא עשו מנין לקריה"ת בכל השכונה או העיר, וביום ב' כבר התאפשר -

האם יקראו 'קדש' או 'אם כסף תלוה'?

וכן עזה"ד

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » א' אפריל 12, 2020 11:13 am

הפצת המעיינות כתב:יש שעורר שאי אפשר לומר יזכור במניני מרפסות בגלל המנהג שילדים ובחורים וכו' יוצאים ממקום התפילה
היש ממש בדברים? עדיף לא לומר יזכור בגלל המנהג הנ"ל?

פסקי הלכות מהג"ר שמאי גרוס שליט"א.
לענין "יזכור" ראה באות ט.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » א' אפריל 12, 2020 4:50 pm

הפצת המעיינות כתב:יש שעורר שאי אפשר לומר יזכור במניני מרפסות בגלל המנהג שילדים ובחורים וכו' יוצאים ממקום התפילה . .

ולמה שלא יכנסו הילדים והבחורים פנימה? (במקום לצאת החוצה, כבשנים כתיקונן).

ברוך00 · הודעהעל ידי **ברוך00** » ב' אפריל 13, 2020 7:03 am

בעקבות המחסור בביצים, רשתות השיווק מגבילים את הזכות לקניית שתי תבניות ביצים בלבד.
ישנם אנשים שמתחכמים ונכנסים כמה פעמים לקנות תבניות ביצים, ובכדי שלא יחשדו בהם, הם הולכים כל פעם לקופאי אחר.
או ששולחים כל פעם ילד אחר.
באחת הרשתות, המנהל נתן הוראה לכל הקופאים, לדווח על כל אדם שמגיע לקנות כמה פעמים ואפי' אם הוא רואה אותו בקופה אחרת.
שואל הקופאי האם יש בזה משום לשה"ר? או שזה נחשב לשה"ר לתועלת, בכדי שיהיה לכל הציבור?

ברוך00 · הודעהעל ידי **ברוך00** » ב' אפריל 13, 2020 7:35 am

משולחנו של הרה"ג רבי מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א מורה הוראה 'נאות שמחה' - מודיעין עילית
האם בימים אלו מותר ללוות מהשכן תבנית ביצים?
שאלה: לויתי משכן תבנית ביצים M, האם מותר לי להחזיר תבנית ביצים בגודל L, כיון שקשה לי להשיג בגודל M. והאם בכלל מותר ללוות תבנית ביצים?
תשובה: מי שלוה תבנית בגודל מסוים אסור לו להחזיר גדול יותר, ולכן ישלם בכסף או שיתן תבנית גדולה והשכן יחזיר לו בכסף את ההפרש שבין M לL.
עוד הלכה, שבימים אלו שיש מחסור בביצים בחנויות והמחירים עולים, אסור ללוות תבנית ביצים על מנת להחזיר תבנית ביצים, כיון שיתכן שעד שעת הפרעון יעלה המחיר, לכן יש לקצוב סכום לתשלום ולשלם בכסף. ואם יש ללוה ביצה אחת בשעה שלוה, מותר ללוות ולהחזיר תבנית ביצים אף כשהמחיר עלה. והטעם, שמבואר בגמרא שיש איסור ללוות מוצרים על מנת לשלם במוצרים באותה כמות, כיון שהמחיר יכול לעלות, ואם לדוגמא בשעת הלוואה מחיר של תבנית הוא 26 ₪ יתכן שבשעת הפרעון יעלה 30 ₪ ויש כאן 4 ₪ ריבית. וההיתר הוא אם זה דבר מועט, למשל 2 או 3 ביצים, או אם יש ללוה בזמן ההלוואה ביצים, ואפילו אם יש לו ביצה אחת, מותר לו ללוות 30 ביצים ויותר. או בימים כתקונם שמהמחיר אחיד ונשמר למשך זמן, שזה נקרא "יצא השער", שאז ניתן להשיג בקלות ביצים במחיר זה. אבל בימים אלו שיש מחסור בביצים והמחירים עולים, אסור ללוות תבנית ביצים אלא כשקוצב סכום לתשלום, ומשלם בכסף. כמו כן יכול לקבוע שישלם ביצים, ואם יעלה המחיר יחזיר לו המלוה את ההפרש, וכן מותר אם יש ללוה ביצה בשעת ההלוואה, וכאמור. ואם אין לו ביצה, יכול לבקש את המלוה שימכור לו ביצה אחת בשקל, לדוגמא, ואח"כ כבר מותר לו ללוות תבנית שלמה בהיתר "יש לו".

ברוך00 · הודעהעל ידי **ברוך00** » ב' אפריל 13, 2020 11:34 am

אם לא נזכה וימלא חודש ימים מאז שפסקנו לבקר בבית הכנסת הרי כאשר נשוב בעז"ה בקרוב ממש לבתי הכנסת נצטרך לברך ברכה על ראיית בית הכנסת

בא"י אמ"ה מציב גבול אלמנה

שהרי נפסק בשו"ע רכ"ד ס"י הרואה בתי ישראל ביישובן אומר בא"י אמ"ה מציב גבול אלמנה.

כותב שם המשנ"ב שהרי"ף פירש דהיינו בתי כנסיות שמתפללים בתוכן, וכן נהגו העולם שמברכים על בית הכנסת כשרואה אותה ביפה ובתקונה.

אלא שכיום אנו לא מברכים על בית הכנסת כיון שאנו רואים אותו כל יום, וברכה זו היא רק כשהיתה הפסקה של שלושים יום מאז שראה פעם אחרונה את בית הכנסת.

אבל בתקופה זו אם לא נראה שום בית כנסת במשך שלושים יום, הרי שמיד כשנחזור לבתי הכנסת ונראה אותם בתיקונם נצטרך לברך ברכה זו.

...

יוסף חיים אוהב ציון

לבי במערב כתב:
הפצת המעיינות כתב:יש שעורר שאי אפשר לומר יזכור במניני מרפסות בגלל המנהג שילדים ובחורים וכו' יוצאים ממקום התפילה . .

ולמה שלא יכנסו הילדים והבחורים פנימה? (במקום לצאת החוצה, כבשנים כתיקונן).

"יזכור" היא תפילת זיכרון מיוחדת לנשמותיהם של הנפטרים. אנשים שהתייתמו מאב או מאם אומרים אותה. תפילת "יזכור" נאמרת בבית הכנסת ארבע פעמים בשנה: ביום כיפור, בשמיני עצרת, בחג האחרון של פסח ובחג השבועות.

בבתי כנסת רבים (בעיקר בקהילות אשכנזיות), בזמן אמירת "יזכור" המתפללים שהוריהם חיים יוצאים מבית הכנסת. מה הסיבות למנהג הזה?

עין הרע
ההסבר הנפוץ לכך שמי שיש לו הורים עוזב את בית הכנסת בזמן אמירת "יזכור" הוא שהדבר נועד למנוע קנאה ו"עין הרע" מצדם של אלו שלצערם הגדול איבדו אבא או אימא1.

בהקשר לזה מובא סיפור מחריד שמופיע בתלמוד2, על מישהו שהקניט אדם שהיה יתום משני הוריו, והיתום הביט בו ב'עין רעה' וכתוצאה מכך שני הוריו נפטרו.

אחדות
חז"ל רואים באופן חמור את מי שעומד מהצד ולא משתתף בתפילה הקבוצתית של הציבור, כי הדבר עלול להתפרש כהתרסה ולבטא כאילו הם 'לא חלק' מהציבור. לכן, מאחר שמי שהוריו בחיים לא מעוניין להשתתף בתפילת "יזכור", עדיף שיעזוב את המקום בזמן התפילה מאשר שיישאר במקום ולא ישתתף בה3.

כוח הדיבור
לפי דברי חז"ל, לדיבור יש כוח מיוחד לחולל מציאות ולגרום לשינוי. זה מסביר את החשש ב"יזכור": אם מי שהוריו בחיים יישאר בבית הכנסת הוא עלול לומר בטעות "יזכור" בעצמו, וזה עלול לגרום, חלילה, לתוצאה מחרידה ש'תצדיק' את התפילה4.

בלבול בשמות
הסבר דומה, שגם הוא קשור לכוחו של הדיבור, אומר כך: בעדות רבות בעם ישראל, אנשים קרויים בשמות של הסבים והסבתות שלהם שהלכו לעולמם, כך שלא פעם יש התאמה בין השמות שמוזכרים בתפילת "יזכור" לבין המתפללים שנוכחים בבית הכנסת שנושאים את אותו שם בדיוק. כדי לא 'לפתוח את הפה' למלאך המוות, חלילה, עדיף לצאת מבית הכנסת בזמן שמציינים את שמות הנפטרים5.

שמחת יום טוב
הסבר אחר הוא שהימצאות בבית הכנסת בזמן אמירת "יזכור" עשויה להיות בעיה הלכתית, משום שהתפילה הזו עלולה לעורר עצבות ודיכאון – וזה מנוגד לחובה לשמוח בחגים6. עם זאת, כמובן, מי שההורים שלהם נפטרו כן רשאים לומר את תפילת "יזכור", כי עבורם אמירת התפילה הזו משרה גם תחושת הקלה ושמחה מכך שהם עושים משהו טוב לזכותם של יקיריהם שנפטרו.

*
לסיום, מי ייתן ונזכה ליום שבו הקדוש ברוך הוא ינגב אחת ולתמיד את דמעותינו, ביום שבו "בילע המוות לנצח", כאשר נתאחד עם יקירינו בביאת המשיח ותחיית המתים.
הערות שוליים
1.
כרם שלמה, א, פד. שערי אפרים, שער י.
2.
מסכת יבמות, דף קו, עמוד א.
3.
על פי תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ, עמוד ב.
4.
לשון חכמים, כד. אוצר כל מנהגי ישורון, עא, כז.
5.
אוצר כל מנהגי ישורון, שם.
6.
אוצר דינים ומנהגים, הזכרת נשמות.
הרב יהודה שורפין
ולפי הטעמים הנ"ל יש לפלפל בהנ"ל.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' אפריל 14, 2020 12:06 am

לפי כל הטעמים הנ"ל - ניתן 'לצאת' מ'ביהכנ"ס' (בנדו"ד - רה"ר) אל תוך הבית. והיינו דאמרן.

אשרי יושבי ביתך

ברוך00 כתב:אם לא נזכה וימלא חודש ימים מאז שפסקנו לבקר בבית הכנסת הרי כאשר נשוב בעז"ה בקרוב ממש לבתי הכנסת נצטרך לברך ברכה על ראיית בית הכנסת

בא"י אמ"ה מציב גבול אלמנה

שהרי נפסק בשו"ע רכ"ד ס"י הרואה בתי ישראל ביישובן אומר בא"י אמ"ה מציב גבול אלמנה.

כותב שם המשנ"ב שהרי"ף פירש דהיינו בתי כנסיות שמתפללים בתוכן, וכן נהגו העולם שמברכים על בית הכנסת כשרואה אותה ביפה ובתקונה.

אלא שכיום אנו לא מברכים על בית הכנסת כיון שאנו רואים אותו כל יום, וברכה זו היא רק כשהיתה הפסקה של שלושים יום מאז שראה פעם אחרונה את בית הכנסת.

אבל בתקופה זו אם לא נראה שום בית כנסת במשך שלושים יום, הרי שמיד כשנחזור לבתי הכנסת ונראה אותם בתיקונם נצטרך לברך ברכה זו.

...

הערה יפה.

אך הנה יל"ע ברואה את הביהכ"נ מבחוץ, האם חשיב כראיה בתוך ל' יום שכבר לא יוכל לברך שוב לאחר שישוב לביהכ"נ
(דהרי עדיין עוברים ליד ביהכ"נ, כשיוצא לצורך חיוני וכדומה).
וצריך להניח השאלה קמיה גדולי הפוסקים.

אשרי יושבי ביתך

מתוך ספר "מאיר עוז" להג"ר מאיר ערבה שליט"א, על הלכה זו:

השו"ע י"א שפסק שהברכה רק בארץ ישראל ורק בזמן הבית (כ"כ העולת תמיד).

[ועיין בשולה"ט שפסק שמברך על בהכ"נ ועל ביתו החרב של הב"ח שנמצא במז'יבוז' דיין האמת בשם ומלכות].

ובערוך השולחן כתב: לא נהגנו בברכה זו מפני שינוי הפירושים וספק ברכות להקל, עכ"ל.

וע"ע בפשט ועיון (להגר"מ שטרנבוך שליט"א, ברכות אות תתקלה) שכתב שכמדומה שהיום לא נהגו לברך גם על בהכ"נ יפים עיי"ש בטעמו.

והמ"ב הביא את המחלוקות בזה וכתב שנהגו העולם שאין מברכין על שארי בתים כ"א על בהכ"נ כשרואה אותה ביפיה ובתיקונה וכתב בא"ר דאין חילוק בין א"י לחו"ל ואפילו בזה"ז, ובפמ"ג מצדד דבזה"ז טוב לברך ברוך מציב גבול אלמנה בלא שם ומלכות שחושש לשיטת רש"י.

ובשונה הלכות למד שדעת המ"ב שטוב לברך בלי שם ומלכות.

ועיין באגרות ורשימות קה"י (ח"ד,א) שהסתפק במי שרואה את עיר תל אביב או בהכ"נ מפואר בת"א האם יברך או שמ"מ ספק ברכות להקל [ולענין קריעה הסתפק שם מה הגדר של רואה ערי יהודה בחורבנן אם הפי' שכל זמן שלא נגאלו ישראל חשיב בחורבנן, או דכל שרואה שדרים עכו"ם בעיר כגון ביפו חשיב חורבנן, או דצריך שידע מקום שהי' מקודם מקום ישוב ישראל ועכשיו חרב ממש מאין יושב] ושלח שאלו זו לחזו"א.

והערות רבינו הגרי"ש אלישיב זצ"ל (ברכות נח:) כתב שבימינו אין מברכים ברכה זו, שהיא נאמרה בזמן שהמקדש קיים (ועיין לעיל העדות בשמו וצ"ע לסמוך על השמועה בכל זה).

ומצינו לפעמים שהשו"ע הביא הלכה אינה נוהגת בזמנינו עיין בהל' תפילין שאין נוהג במצורע,, וכ"כ בשד"ח (כללי הפוסקים יג,ו), ובפרט שהברכה על חורבן בית ישראל לכאורה שייכת לזמנינו (וכן למד בבני ציון כאן שלגבי ברכת דיין האמת אין לחלק בין ארץ ישראל לחו"ל). וכ"כ בהדיא בשם משמעון (יו"ד כו ד"ה ובעודי) שהמחבר כתב כגון בבית שני לרבות בית ראשון בחזרת עשרת השבטים, והביא דין זה אגב הברכה של דיין האמת ואגב הברכה של בתי עכו"ם שודאי נוהגת בזה הזמן.

אך במלבושי יו"ט כתב שהטעם שלא מצינו שברכו על הבית החרב של רב חנא מחמת שהיה זה בבבל ולא בזמן הבית, משמע שלשיטת הב"י גם ברכת דיין האמת לא יברך שלא בזמן הבית, וכן בספר זכר נתן דף כ. שכתב שלא הביא הלכה זו משום שנוהגת דוקא בזמן הבית, ועיין במנחת שמואל (ברכות נח:).

כל כמה זמן מברך
בספר ברכת ראש (לר"א אשכנזי מתלמידי הגר"ח ואלז'ין זצ"ל ברכות נח) י"ל דאין צריך ברכות אלו כי אם פעם אחת בעת שנתיישב או שנחרב, ובזה אתי שפיר לקמן ברב חסדא דאיתנח ולא בירך דיין אמת לפי שכבר בירך פעם אחת ולזה אין אנו נזהרין כ"כ, אבל בפעם ראשון ודאי צריך לברך, ע"כ.

אבל מסתימת דברי הפוסקים משמע שכל שלא ראה את הבית ל' יום יברך וכדמשמע בסעיף יג.

וכן לשון רבינו אליהו מלונדריש (ברכות פ"ט מ"א) הרואה בתי ישראל וכו' ונראה שכל הברכות הללו אינן כ"א משלשים לשלים, אבל אם היה רואה כל שעה לא יברך עכ"ל.

עד מתי יברך

כתב במשנה הלכות (ח"י,עה) מי שכבר דר בישוב יותר מחדשיים רצופים ולא יצא משם כלל אי יכול לברך ברוך מציב גבול אלמנה כל שלא בירך או שהברכה עליו רק בראיה ראשונה שרואה ולא אחר כך אלא אם עברו ל' יום, לפענ"ד נראה פשוט דאינו מברך לאחר כמה חדשים כיון שראה הישוב כל הזמן ומה שלא בירך בתחילה עבר זמנו ועיין מג"א א"ח סי' תקס"א סק"ו.

איש קריות · הודעהעל ידי **איש קריות** » ג' אפריל 14, 2020 12:41 am

נסתפקתי במנין שחלקו במרפסת וחלקו ברשות הרבים באופן שעומדים בפתחי הבתים, מה הדין היכא שאשה עוברת ברחוב, האם יש להפסיק ולהתפלל באותה שעה?
ממה שידוע לי היכא שמתפללים בבית כנסת אין להתתפלל כשיש שם אשה ללא מחיצה, והשאלה היא האם רשות הרבים נחשב כעת כבית הכנסת?

אשרי יושבי ביתך

איש קריות כתב:נסתפקתי במנין שחלקו במרפסת וחלקו ברשות הרבים באופן שעומדים בפתחי הבתים, מה הדין היכא שאשה עוברת ברחוב, האם יש להפסיק ולהתפלל באותה שעה?
ממה שידוע לי היכא שמתפללים בבית כנסת אין להתתפלל כשיש שם אשה ללא מחיצה, והשאלה היא האם רשות הרבים נחשב כעת כבית הכנסת?

אם נסכים אם חידושך, אדם העובר ברחוב ושומע קריאת התורה, אסור לו להמשיך ללכת משום "ועוזבי ה' יכלו"
(וכמבו' בהלכה שדין זה לא נאמר דווקא על המתפללים, אלא על כל מי שנכנס לשטח ביהכ"נ).
וצ"ע.

אוהב עמו · הודעהעל ידי **אוהב עמו** » ג' אפריל 14, 2020 3:31 pm

לגבי העצה לברך ברכת כהנים בלי ברכת המצוות לפניה, לכאורה לא הועילו שיש לדון שגם אמירת הפסוקים חשיבא ברכה לבטלה
ויעויין מה שנכתב כאן https://tablet.otzar.org/he/pages/?&res ... ook=602685

פורום אוצר החכמה

מי מחובר