אליהו בן עמרם כתב:אציע להלן כמה נקודות שאני נבוך בהן:
א. האם אפשר לקיים מצוה בעוד האדם ישן? מצאנו בדברי הגרשז"א בענין ישן מחוץ לסוכה או בתוך הסוכה (וכבר קדמוהו), שהישן נחשב כ"שוטה" או כ"מת" ואינו מקיים מצוה. אך מאי שנא מהא דפסק הרמ"א (יו"ד סימן שע"ב) מדברי שו"ת מהרי"ל, שכהן ישן ויש עימו מת בבית, שצריך להקיצו? מאי שנא עבירה ממצוה?
ב. במתעסק מצאנו את חידושו של הרעק"א בשו"ת סימן ח', שאמנם פטור מחטאת, אך הוא עובר עבירה כשוגג. ומאי שנא מתעסק מישן? למה הישן לא נחשב כמקיים מצוה ולא כעובר עבירה? (הישן ובא על הערווה פטור - משנה בכריתות י"א)
ג. המתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה (גמ' כריתות). ואם ישן ועבר עבירה ונהנה (אפשר מסתמא למצוא ציור של הנאה תוך כדי שינה), למה לא יעבור, שכן נהנה?
למ"ד מצוות צריכות כוונה וכי תקשה לך גם מאי שנא עבירה ממצוה? למה אין עבירות צריכות כוונה.
אלא שאפשר לפרש את דבריך כך :
א. אם ישן נחשב כשוטה שפטור מן המצוות, אז מ"ש עבירה ממצווה ומה בכך שדיניהם שונים הרי שוטה פטור מכל התורה גם מעבירות והרי מצינו שיש להוציא כהן ישן מאוהל המת ומ"ש כהן ישן מכהן קטן הישן באוהל המת (ששם הוא מחלוקת ראה יו"ד שע"ג ובטור שם).
ב. אלא שאפשר לפרש את הגרש"ז שישן כמתעסק ולא כשוטה, אלא שהבאת את הרע"א שמתעסק חשיב מעשה עבירה קל אף שפטור מעונש ולכן שייך בו אפרושי מאיסורא.
וזה אין להקשות שמתעסק ייחשב מעשה מצווה קל, שהרי יש לחלק שלגבי עבירה מתעסק נחשב כמעשה עבירה קל אבל לא נחשב למעשה מצווה, וכפי שמצינו במצוות שצריכות כוונה ולא שייך שעבירות צריכות כוונה (ובחצי שיעור דנו אי יש חצי שיעור בקיום מצוות ולפי דברי הגרע"א שייך לדון גם במתעסק).ג. אלא שלפי זה רמזת להקשות שוב על היתר הגרש"ז להוציא אדם ישן מתוך הסוכה, שהרי לכאורה הישן בסוכה נהנה מהסוכה
ביחס לשינה ברחוב, (ישיבת הסוכה היא הנאה), וגם בתור מתעסק יחשב כמקיים המצווה שהרי נהנה כמו שמצינו בעבירה במתעסק בחלבים ועריות שחייב שכן נהנה.