ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה

[יעקובזון]

ולבכותה כף קטנה שמעתי בשם המדרש ששבלי הכף הוי ןלביתה שגם ביתו מתה וספד לה
ברצוני לדעת איזה מדרש זה?
אכן באגרות משה כתב ששמע זה בשם מהריל דיסקין ולא מצא המדרש אשמח להיעזר בכם

[חיימקה]

היכן האגרו"מ?

[שלום4]

היכן האגרו"מ?

או"ח ח"ד סי' מ אות ו

[יאיר]

דבר זה מובא בשם כמה גדולים בכמה ספרים ויש המביאים זאת בשם המדרש אך לא מצינו מדרש כזה אלא רק זה ש"בת היתה לו לאברהם ובכל שמה" והוא בב"ב טז: וקמא.

[חיימקה]

היכן האגרו"מ?

או"ח ח"ד סי' מ אות ו

תודה רבה

[חצקל]

יש חאפ ידוע של הגרש"מ [סימוניק] דיסקין זצ"ל לשאול שהרי לשבטים היה לכל א' תאומה ונישא לה, א"כ מדוע יצחק לא התחתן עם "בכל"?
ותירץ שהוא חשש למ"ד השני [ר"מ] שלא היתה בת, ואע"פ שהלכה שכן היתה בת אעפ"כ הידר וחשש למ"ד השני.
שאף אחד לא יתקיף אותי, הוא אמר את זה בצחות

[שלום4]

שאלה זו שואל התוס' בב"ב דף קמ"א וז"ל וא"ת ולמה לא השיאה ליצחק למ"ד בפרק ארבע מיתות (סנהדרין דף נח:) דבן נח מותר באחותו. וי"ל דשמא קטנה היתה ולא רצה עדיין להשיאה ליצחק. אי נמי מהגר היתה לו ולא משרה ולכך לא רצה להשיאה ליצחק.
אגב, לפי המדרש המוזכר לעיל שכבר מתה הבת בעת מיתת שרה אין מקום לקושיה, כן תי' הגר"ש כהן (בהקדמה שניה לשו"ת בנין שלמה) וכ' שם דמה דהתוס' לא תי' כן משום דהש"ס מפיק ליה מקרא דה' בירך את אברהם בכל, והך קרא נאמר לאחר מיתת שרה, וע"כ דס"ל לש"ס דהבת לא מתה בעת מיתת שרה, עי"ש.

[גם זה הבל]

העתיק את זה בספר גן רוה לבעל חנוכת התורה על פרשתינו. בשם דרוש שמואל בשם הגאון הר"ר שכנא חותן משה זצ"ל אב"ד לובלין. ומצא כן ג"כ בספר מנחה בלולה שמביא זואת בשם מדרש.

[יעקובזון]

ולבכותה כף קטנה שמעתי בשם המדרש ששבלי הכף הוי ולביתה שגם ביתו מתה וספד לה
ברצוני לדעת איזה מדרש זה?
אכן באגרות משה כתב ששמע זה בשם מהריל דיסקין ולא מצא המדרש אשמח להיעזר בכם

[אוצר החכמה]

מ"מ יש קצת פלא במדרש זה כי למ"ד שהיתה לו בת נלמד מהפסוק וה' בירך את אברהם בכל הנאמר אח"כ

[חוקר]

קושית הואצר זו קושית האגרו"מ שם
ספרים רבים מביאים את המדרש הזה ופירושו, והמקור הראשון הידוע לנו למדרש זה הוא כנראה המנחה בלולה.
(ובכלל ספר מהרי"ל דיסקין עה"ת אני בספק גדול על מידת האותנטיות שלו.
כמעט כל מה שראיתי שם, מצאתי שקדום יותר, ויתכן שהתלמידים רשמו מפיו כל מה שציטט בשם ספרים קדמונים, ולא רשמו בשם מי אמר)
אמנם בס' "שיר מעון" עה"ת (מאת מהר"ש סופר מערלוי נכד החת"ס הנדפס בכרך א' של תורת משה לחת"ס), מצטט מהגמ' בבב"ת כאילו נאמר שם על ברך את אברהם בכל, שהיתה לו בת ומתה, ולפי זה לא תיקשי קו' האגרו"מ.
אלא שלפנינו בגמ' ליתא כך אלא מחלוקת אם היתה לו או לא, ואולי ראה באיזה ספר שמישב כך כדי שלא יחלקו במציאות.
ויש עוד הבדל, ששם כתב שמתה קודם לשרה, אלא שכל זמן שחיתה שרה לא הרגיש אברהם כ"כ בחסרונה.

[חוקר]

כתבתי: ואולי ראה באיזה ספר שמישב כך כדי שלא יחלקו במציאות.

ואכן, כעת מצאתי שכך מביאים בשם אביו הכתב סופר פ' חיי שרה בפ' ואברהם זקן שכך מישב הפלוגתא שלא יחלקו במציאות, לא בדקתי בפנים.

[יאיר]

viewtopic.php?f=17&t=6887
(כבר נפתח בעבר הקרוב)

לגבי שאלת אוצר החכמה ל"ק ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה" וכן ראיתי שתירץ בספר פלוני. (ומסתמא יש עוד המתרצים כך).
ואני חשבתי שאף בלי המדרש הנ"ל (כ' קטנה-"ולבתה") אפשר להקשות כן. (אם כי פחות בשופי) דמסתמא בת זו נולדה לו משרה ואם נפטרה קודם (בתחילת הפרשה "חיי שרה") איך נולדה אח"כ? אלא ע"כ משום ד"אין מוקדם ומאוחר בתורה" ועוד י"ל ד"ברך" הוא ל' עבר. (ומשום דדרשה הוא אין מקשין מסדר הפס'). כנלע"ד.

[יאיר]

מישהו יודע על סיבה אחרת מדוע ה-כ' קטנה?

[יאיר]

מישהו יודע על סיבה אחרת לקטנות ה-כ'?

[אוצר החכמה]

לגבי שאלת אוצר החכמה ל"ק ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה" וכן ראיתי שתירץ בספר פלוני. (ומסתמא יש עוד המתרצים כך).
ואני חשבתי שאף בלי המדרש הנ"ל (כ' קטנה-"ולבתה") אפשר להקשות כן. (אם כי פחות בשופי) דמסתמא בת זו נולדה לו משרה ואם נפטרה קודם (בתחילת הפרשה "חיי שרה") איך נולדה אח"כ? אלא ע"כ משום ד"אין מוקדם ומאוחר בתורה" ועוד י"ל ד"ברך" הוא ל' עבר. (ומשום דדרשה הוא אין מקשין מסדר הפס'). כנלע"ד.

לא כ"כ שייך כאן אין מוקדם ומאוחר כי לפי פשוטו העניין של וה' בירך את אברהם בכל מהווה הסיבה לעניין זיווגו של יצחק.

לא הבנתי את קושייתך בלי המדרש הנ"ל בכלל בכל נולדה לפני מיתת שרה, אין פירוש הדברים שהיתה לו בת שנולדה לו באותו רגע.

[אוצר החכמה]

מישהו יודע על סיבה אחרת לקטנות ה-כ'?

עיין בבעל הטורים במקום

[ארי שבחבורה]

יעוין ב'העמק דבר' (ב'הוספות מכתי"ק') ובביאור רש"ר הירש - על דרך הפשט, וב'כלי יקר' - ע"ד הרמז.

[יאיר]

מישהו יודע על סיבה אחרת לקטנות ה-כ'?

קבלתי בפרטי מאחד מחכמי הפורום:
"יש חת"ס נפלא בענין, ששמעתיו ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א, וזה תוכנו בערך [העתקתי מרשימות שיחותיו אצלי]: בתחילת פרשת חיי שרה: ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה. כתב בעל הטורים (וכ"ה בפי' הרא"ש) לספוד לשרה ולבכותה כף קטנה שלא בכה אלא מעט.

ויש להבין. שהרי דרשו חז"ל על שרה 'כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה' שהייתה נביאה, ובמדרש (והביאו רש"י כאן) דרשו מכאן אתה למד שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות. וגודל צדקותה נזכר בתחילת הפרשה 'בת ק' כבת כ' לחטא, מה בת כ' שלא חטאה אף בת ק'', ומדוע לא בכה אאע"ה כראוי לצדקת זו.

וביאר זאת רבינו החת"ס בדרשותיו, [והדברים ראויים אליו זי"ע], לפי דברי החובת הלבבות (שכידוע שקראו רבי והיה רגיל בו הרבה, ומלמדו בקביעות) וכתב חוה"ל שבדרכי העוה"ז אם נצחת את האויב הוא מתיאש, אבל יצר הרע לא מתיאש וממשיך תמיד, כי כל אויב שיש לך, כשתנצח אותו פעם ושתים, ירף ממך ולא יעלה על לבו להילחם בך, לדעתו יתרון כחך על כחו, והוא מתייאש מנצח אותך ומגבור עליך. אבל היצר אין מספיק לו ממך ניצוח פעם ומאה פעמים, בין שנצח אותך, בין שנצחתו. כי אם ינצח אותך - ימיתך, ואם תנצחהו פעם אחת - יארוב לך כל ימיך לנצח אותך.

ומבאר רבינו החתם סופר: העקידה היתה הנסיון הקשה יותר. וכלשון רבותינו ז"ל בסנהדרין 'אין נא אלא לשון בקשה אמר לו בבקשה תרא ממך עמוד לי בזה הנסיון שלא יאמרו הראשונות לה היה בהן ממש' (סנהדרין פט:).

אאע"ה חשש שבנסיון הזה, ינסה היצה"ר הוא השטן הוא מלאך המוות, לנצח לפחות בדבר אחד. ולכך, גם כאשר אמר לו הקב"ה שלא יקריב את בנו. 'אל תשלח ידך אל הנער' אמר לו אאע"ה 'אם כן לחנם באתי לכאן אעשה בו חבלה ואוציא ממנו מעט דם, א"ל אל תעש לו מאומה אל תעש בו מום' (רש"י שם). גם אחרי העקידה, ממשיך יצר הרע לנסות ולנצח את אברהם על ידי מיתת שרה. 'שעל ידי בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה ממנה ומתה'.

ומבאר החת"ס, שבזה חשש אברהם אבינו ע"ה, כי אם ירבה בבכיה על שרה, יכנס בקרבו קצת בכי על עצם הסיבה למיתתה, ובזה יהיה מעט חרטה על מעשה העקידה. ועל כן בכה שלא לפי כבודה הראוי, והמעיט בבכיה.

והוא לימוד לנו למעשה, עד כמה עמוקה היא מלחמת היצר. ועד כמה יש תביעה לכל אחד ואחד, ללכת בדרכי האבות לא להכנע לתעלולי היצר ולא לוותר על שום פרט, רק לעמוד כגיבור במלחמה. ולהתעורר לעמוד כנגד תוקף היצר."
ודפח"ח.
אכן לגבי מיעוט הבכיה פרח מזכרוני.
ואחזור ואשאל האם ידוע על דרשה נוספת בענין?

[ארי שבחבורה]

מישהו יודע על סיבה אחרת לקטנות ה-כ'?

עיין בבעל הטורים במקום

רמזים נוספים תמצא ב'כלי יקר' על אתר, ואם בהסבר על דרך הפשט חשקה נפשך עיין ב'העמק דבר' (ב'הוספות מכתי"ק') ובביאור רש"ר הירש ותמצא נחת.

[יאיר]

לגבי שאלת אוצר החכמה ל"ק ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה" וכן ראיתי שתירץ בספר פלוני. (ומסתמא יש עוד המתרצים כך).
ואני חשבתי שאף בלי המדרש הנ"ל (כ' קטנה-"ולבתה") אפשר להקשות כן. (אם כי פחות בשופי) דמסתמא בת זו נולדה לו משרה ואם נפטרה קודם (בתחילת הפרשה "חיי שרה") איך נולדה אח"כ? אלא ע"כ משום ד"אין מוקדם ומאוחר בתורה" ועוד י"ל ד"ברך" הוא ל' עבר. (ומשום דדרשה הוא אין מקשין מסדר הפס'). כנלע"ד.

לא כ"כ שייך כאן אין מוקדם ומאוחר כי לפי פשוטו העניין של וה' בירך את אברהם בכל מהווה הסיבה לעניין זיווגו של יצחק.

לא הבנתי את קושייתך בלי המדרש הנ"ל בכלל בכל נולדה לפני מיתת שרה, אין פירוש הדברים שהיתה לו בת שנולדה לו באותו רגע.

במחילה. לא ירדתי לסוף דעתך.
על שאלתך

מ"מ יש קצת פלא במדרש זה כי למ"ד שהיתה לו בת נלמד מהפסוק וה' בירך את אברהם בכל הנאמר אח"כ

עניתי דאין מוקדם ומאוחר בתורה ולא הבנתי איך קשור כאן ענין זיווגו של יצחק. נכון שלפי הפשט (ולפי הדרש "בכל" גימ' "בן" דהיה צריך להשיאו כדפרש"י) הוא הקדמה לזווגו של יצחק אבל אין הדברים נוגעים לענין בתו של אברהם.

ומש"כ "לא הבנתי קושייתך וכו'" הוא הוא ההסבר של "אין מוקדם ומאוחר בתורה".

[אוצר החכמה]

אני חשבתי שאף בלי המדרש הנ"ל (כ' קטנה-"ולבתה") אפשר להקשות כן. (אם כי פחות בשופי) דמסתמא בת זו נולדה לו משרה ואם נפטרה קודם (בתחילת הפרשה "חיי שרה") איך נולדה אח"כ?

זה מה שלא הבנתי למה אתה חושב שפירוש וה' בירך את אברהם בכל שהיתה לו בת פירושו שנולדה עכשיו אחרי פטירת שרה. פירושו שאברהם בזמן הזה כלומר כשנתן דעתו על זיווגו של יצחק היה מבורך בכל והיינו שהיתה לו בת (אבל יכול להיות שהיתה כבר בת עשרים או 37 כיצחק) אבל אם מתה (כדברי המדרש) אי אפשר לומר שה' בירך אותו בזה שהיתה לו בת וכבר מתה כי אין זה ברכה אלא צער.

[איש שלום]

קושית הואצר זו קושית האגרו"מ שם
אמנם בס' "שיר מעון" עה"ת (מאת מהר"ש סופר מערלוי נכד החת"ס הנדפס בכרך א' של תורת משה לחת"ס), אלא שלפנינו בגמ' ליתא כך אלא מחלוקת אם היתה לו או לא, ואולי ראה באיזה ספר שמישב כך כדי שלא יחלקו במציאות.

נראה לי שראיתי לפני זמן, כי החתם סופר מפרש שאין מחלוקת במציאות, אלא לכו"ע היתה לו בת אלא שהבת היתה לו מהגר, והמחלוקת היא האם זה נחשב שהיא בת שלו או לאו?

[יאיר]

אני חשבתי שאף בלי המדרש הנ"ל (כ' קטנה-"ולבתה") אפשר להקשות כן. (אם כי פחות בשופי) דמסתמא בת זו נולדה לו משרה ואם נפטרה קודם (בתחילת הפרשה "חיי שרה") איך נולדה אח"כ?

זה מה שלא הבנתי למה אתה חושב שפירוש וה' בירך את אברהם בכל שהיתה לו בת פירושו שנולדה עכשיו אחרי פטירת שרה. פירושו שאברהם בזמן הזה כלומר כשנתן דעתו על זיווגו של יצחק היה מבורך בכל והיינו שהיתה לו בת (אבל יכול להיות שהיתה כבר בת עשרים או 37 כיצחק) אבל אם מתה (כדברי המדרש) אי אפשר לומר שה' בירך אותו בזה שהיתה לו בת וכבר מתה כי אין זה ברכה אלא צער.

קבלתי.
אך עדיין י"ל דמדרשת הפס' באנו רק ללמוד שנולדה והיתה לו בת ולאו דוקא שהיתה קיימת לפני זיווגו של יצחק. (כל' עצם זה שלאברהם היתה בת (ואפילו בעבר,שכבר נפטרה) זו הברכה והוא ענין מהותי (שנתברך גם בזה) וכן "ברך" ל' עבר).

[יאיר]

מישהו יודע על סיבה אחרת לקטנות ה-כ'?

עיין בבעל הטורים במקום

רמזים נוספים תמצא ב'כלי יקר' על אתר, ואם בהסבר על דרך הפשט חשקה נפשך עיין ב'העמק דבר' (ב'הוספות מכתי"ק') ובביאור רש"ר הירש ותמצא נחת.

ישר כח!
http://www.otzar.org/aspcrops/158323_19 ... 112011.asp / http://www.otzar.org/aspcrops/52557_309 ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/107297_26 ... 112011.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/154075_83 ... 112011.asp

[שי אבי דוד]

האם ידוע למפרשים המוצאים קשר בין מיתת שרה לבין צחוקה של שרה?

[צופה_ומביט]

האם ידוע למפרשים המוצאים קשר בין מיתת שרה לבין צחוקה של שרה?

פענח רזא ריש חיי שרה.

[צופה_ומביט]

מישהו יודע על סיבה אחרת לקטנות ה-כ'?

בפענח רזא: כי לא בכה אותה לפי כבודה [ולא מסביר מדוע], ורק ההספד היה לפי כבודה. ולכן גם סידר הכתוב "לספוד לשרה ולבכתה", ולא "לספוד ולבכות לשרה".