ידועים דברי הרמב"ם ע"ז פרק א הלכה ג'
כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה והיה תמיה היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג ומי יסבב אותו. כי אי אפשר שיסבב את עצמו. ולא היה לו מלמד ולא מודיע דבר אלא מושקע באור כשדים בין עובדי כוכבים הטפשים ואביו ואמו וכל העם עובדי כוכבים והוא עובד עמהם ולבו משוטט ומבין עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה. וידע שיש שם אלוה אחד והוא מנהיג הגלגל והוא ברא הכל ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו. וידע שכל העולם טועים ודבר שגרם להם לטעות זה שעובדים את הכוכבים ואת הצורות עד שאבד האמת מדעתם. ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו.
ואני נבוך בסוגיא זו איך יתכן כדבר הזה שא"א ע"ה לא הכיר את בוראו עד גיל ארבעים והרי פגש את נח את שם חם ויפת אשר לבטח סיפרו לו את כל מעשה התיבה וכו' ואמנם הראב"ד שם נגע בזה אך לא עמד להדיא להקשות מדוע הוצרך לשוטט ארבעים שנה ומדוע לא שמע בקול נח ושם מיהו בעל הבירה.