סלקא דעתך כתב:ואפרט: הגרי"ז (בגר"ח סטנסיל) כתב לחלק בין 'עונג' ל'כבוד'. דכבוד שייך לערב שבת שמכין ומתארגן לשבת ועונג הוא בשבת עצמה וכבר הקדימו הגר"א בתקכט.
ונראה לי ש'עונג' הוא אישי ונמדד כל אדם לפי עצמו ואילו 'כבוד' נמדד לפי הציבור כגון מלבושים מכובדים שמכובד בעיני אחרים.
וא"כ יש לדון לעניין סעודה חלבית באדם שיותר נעים לו לאכול על הבוקר חלבי שבכך מקיים 'עונג' אבל מאידך חסר ב'כבוד' שהרי סעודה בשרית נחשבת כמכובדת יותר מחלבי.
אלא דזה פשוט שהחיוב לאכול הוא מצד 'עונג' וא"כ עדיף חלבי, אבל מאידך יש לדון שכל זה בשבת אבל בערב שבת שחל עליו חיוב ההכנה מפני 'כבוד' השבת אז עליו להכין סעודה בשרית חשובה.
מה הדין?
משולש כתב:שמעתי שיש מסעדות חלביות שהרמה שלהן יותר מאשר המסעדות הבשריות
לבנון כתב:משולש כתב:שמעתי שיש מסעדות חלביות שהרמה שלהן יותר מאשר המסעדות הבשריות
תכין בשרית, ותאכל חלבית. (אין איסור להכין גם חלבי).
לבנון כתב:משולש כתב:שמעתי שיש מסעדות חלביות שהרמה שלהן יותר מאשר המסעדות הבשריות
תכין בשרית, ותאכל חלבית. (אין איסור להכין גם חלבי).
צביב כתב:החזון איש נהג לאכול סעודה חלבית בשבת בבוקר,
.
יהל אור להגר"א ליקוטים יקרים בסוף ח"ב שמות
בענין ג' סעודות, אז תתענג כו', חשיב כסדר במעלה כי כבוד יום קודם לכבוד לילה (פסחים ק"ה א') וכבוד לילה קודם לכבוד סעודה ג' שאין בה משום כבוד שכבר יצאו בשחרית אלא משום (נשמט תיבה אחת) וידוע שהם נגד ג' אבות ... ולכן בסעודה ג' אין כ"כ כבוד, ..
צביב כתב:בשולחן ערוך הרב סימן רמ''ב מקונטרס אחרון אות ב' כותב שמן התורה צריך בשר ויין וכו'
ועיי''ש בסעיף ב.
סליחות כתב:מנהג תימן כנראה...
זכורני לפני שנים, פעם התארחנו בשבת אצל משפחה תימנית והופתעתי מאוד לראות שבשבת בבוקר לא היה 'חמין' (טשולנט) אלא מין מאפה ששכחתי את שמו וג'חנון ואוכלים את זה עם שמן מתובלן ומוצרי חלב שונים. וכששאלתי בעדינות "ומה עם מצוות חמין בשבת"... בעל הבית שהינו תלמיד חכם חייך אליי בחביבות ושאל אותי "מה פירוש המילה חמין?" ואז נזכרתי שזה לא טשולנט ונבוכתי, כי אז הבנתי שגם המאכלים ההם הם מצטמקים ויפה להם.
אך לאחר מכן הוספתי להקשות "ניחא, טעיתי, ומה עם עונג שבת בבשר?" והוא ענה לי בלי להתבלבל "בסעודת ליל שבת אכלנו!", "המאכל המועדף עלינו והטעים לנו זה - זה, וצריך לשמור את המאכל האהוב לסעודה שניה", מהכא להתם הוא סיפר לי שזה מנהג תימן והבנתי שלא מדובר בקטלא קניא. אולי יהיה מי שיוסיף מידיעתו בנושא זה.
סליחות כתב:מנהג תימן כנראה...
זכורני לפני שנים, פעם התארחנו בשבת אצל משפחה תימנית והופתעתי מאוד לראות שבשבת בבוקר לא היה 'חמין' (טשולנט) אלא מין מאפה ששכחתי את שמו וג'חנון ואוכלים את זה עם שמן מתובלן ומוצרי חלב שונים. וכששאלתי בעדינות "ומה עם מצוות חמין בשבת"... בעל הבית שהינו תלמיד חכם חייך אליי בחביבות ושאל אותי "מה פירוש המילה חמין?" ואז נזכרתי שזה לא טשולנט ונבוכתי, כי אז הבנתי שגם המאכלים ההם הם מצטמקים ויפה להם.
אך לאחר מכן הוספתי להקשות "ניחא, טעיתי, ומה עם עונג שבת בבשר?" והוא ענה לי בלי להתבלבל "בסעודת ליל שבת אכלנו!", "המאכל המועדף עלינו והטעים לנו זה - זה, וצריך לשמור את המאכל האהוב לסעודה שניה", מהכא להתם הוא סיפר לי שזה מנהג תימן והבנתי שלא מדובר בקטלא קניא. אולי יהיה מי שיוסיף מידיעתו בנושא זה.
סלקא דעתך כתב:ואפרט: הגרי"ז (בגר"ח סטנסיל) כתב לחלק בין 'עונג' ל'כבוד'. דכבוד שייך לערב שבת שמכין ומתארגן לשבת ועונג הוא בשבת עצמה וכבר הקדימו הגר"א בתקכט.
ונראה לי ש'עונג' הוא אישי ונמדד כל אדם לפי עצמו ואילו 'כבוד' נמדד לפי הציבור כגון מלבושים מכובדים שמכובד בעיני אחרים.
וא"כ יש לדון לעניין סעודה חלבית באדם שיותר נעים לו לאכול על הבוקר חלבי שבכך מקיים 'עונג' אבל מאידך חסר ב'כבוד' שהרי סעודה בשרית נחשבת כמכובדת יותר מחלבי.
אלא דזה פשוט שהחיוב לאכול הוא מצד 'עונג' וא"כ עדיף חלבי, אבל מאידך יש לדון שכל זה בשבת אבל בערב שבת שחל עליו חיוב ההכנה מפני 'כבוד' השבת אז עליו להכין סעודה בשרית חשובה.
מה הדין?
עיק כתב:נראה מלשון הרמב"ם שסעודת הבוקר היא קצרה והיא ללא יין, ועיקר אכילת בשר ושתיית יין הוא בסעודה ג':
אכילת בשר ושתיית יין בשבת עונג הוא לו. והוא שהיתה ידו משגת. ואסור לקבוע סעודה על היין בשבת ובימים טובים בשעת בית המדרש. אלא כך היה מנהג הצדיקים הראשונים מתפלל אדם בשבת שחרית ומוסף בבית הכנסת ויבוא לביתו ויסעוד סעודה שניה וילך לבית המדרש יקרא וישנה עד המנחה ויתפלל מנחה ואחר כך יקבע סעודה שלישית על היין ויאכל וישתה עד מוצאי שבת.
שמואל דוד כתב:שמעתי מחכם אחד שליט״א ששמע מהגרמ״מ קארפ שליט״א בשם הגריש״א ז״ל שהחזון איש היה רגיל לאכול סעודה חלבית בשבת בבוקר. ואותו חכם שאל הגרח״ק שליט״א על זה ואמר לו ״לא היו דברים מעולם״
צביב כתב:כך שמעתי שהחזון איש היה אוכל לאחר תפילת ותיקין סעודה חלבית,
ולאחר מנחה גדולה סעודה בשרית,( חמין)
ואולי גם כוונת הגר''ח קניבסקי שליט''א כך.
פרי יהושע כתב:יש לדון מצד מנהג אכילת חמין, אבל אם שותים קפה חם מהני, האם מקיים בזה מש"כ המאור המנהג להשמין כנראה שבהחלט כן.
פרי יהושע כתב:יש לדון מצד מנהג אכילת חמין, אבל אם שותים קפה חם מהני, האם מקיים בזה מש"כ המאור המנהג להשמין כנראה שבהחלט כן.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 419 אורחים