מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

בגדר מחילה על עבירות שבין אדם לחברו ומחילת קטן

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
אליהו בן עמרם
הודעות: 1530
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

בגדר מחילה על עבירות שבין אדם לחברו ומחילת קטן

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ג' אוקטובר 22, 2019 9:42 pm

הנה קי"ל דכל המצער את חברו צריך לפייסו.
ומה הדין בקטן, שמחילתו אינה מחילה, כיון שאין לו דעת. (לאור הסוברים, שקשה צער הקטן שלא ניתן להמחל)

ויש לי בזה כמה צדדים:
צד א' - אם מחילה על צער הינה סוג של פיוס וריצוי, שלא יצטער יותר, א"כ לכאו' כמו שהקטן הצטער מחמת שפגעו בו, על אף שאין בו דעת, כך גם צריך להועיל הפיוס והריצוי שלו.
צד ב' - אם ה"צער" הוא סוג של "נזק" רוחני, שיש לנפגע זכות תביעה/תרעומת על הפוגע, א"כ היה מקום להבין לכאורה, שכמו שלא יכול למחול על נזקו הגשמי, כך גם לא יכול למחול על ה"נזק" הרוחני. אך גם כאן, יש לשאול, מהיכי תיתי שקרה כאן "נזק" לקטן, הרי לקטן אין "דעת" כשל גדול, ומי יימר שבאמת יש לו כאן "נזק" אמיתי? אם לדוגמא, גדול שיש בו דעת כלל לא היה נפגע בכי האי גוונא?
וכן להפך, אם הקטן לא נפגע, ובאמת אם היתה בו דעת היה כן נפגע (כי גדול היה נפגע בכה"ג), האם יש כאן מקום לבקשת מחילה ממנו כשיגדל?
כלומר, האם זה תלוי באומדן הצער אצל גדול (שהרי מהיכי תיתי שנקבע את ה"צער" לפי מי שאין בו דעת), או לא?
צד ג' - כשדיבר לשון הרע על קטן, ויצא לו שם רע/גנות בעיני הבריות. לכאורה בגדול, כשמוחל, הרי יכול לדעת בדיוק מה ה"נזק" הרוחני שנגרם לו, ואם בכל אופן מוחל מהני, אך בקטן שאין בו דעת, שלא יכול לדעת בדיוק מה "נזקו" ולשקול בדעתו אם בכל אופן מוחל, נימא שאין מחילתו מחילה, כי אין בו דעת. כלומר לפי צד זה, גם אם נאמר שקטן יכול למחול על צערו האישי (להתרצות ולהתפייס), אך זה רק באופן שיש לו צער עצמי בלבד, ולא באופן ש"צערו/נזקו"" מצוי אצל אחרים שירד ערכו בעיניהם.

מה דעתכם?
נערך לאחרונה על ידי אליהו בן עמרם ב ב' אוקטובר 28, 2019 10:14 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

עזריאל ברגר
הודעות: 13937
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: מחילת קטן על צערו או לה"ר שדיברו עליו

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' אוקטובר 22, 2019 9:53 pm

יש סיפור על א' מגדולי הדורות האחרונים שבא לחגיגת בר מצווה של ילד כדי לבקש ממנו מחילה על מה שפגע בו כמה שנים קודם לכן, באמרו שקטן אינו בר מחילה, ולכן המתין עד שיגדל.

לצערי אינני זוכר את שמו.

בברכה המשולשת
הודעות: 14487
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מחילת קטן על צערו או לה"ר שדיברו עליו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' אוקטובר 22, 2019 9:54 pm

עזריאל ברגר כתב:יש סיפור על א' מגדולי הדורות האחרונים שבא לחגיגת בר מצווה של ילד כדי לבקש ממנו מחילה על מה שפגע בו כמה שנים קודם לכן, באמרו שקטן אינו בר מחילה, ולכן המתין עד שיגדל.

לצערי אינני זוכר את שמו.


אני שמעתי את זה על הקה"י זיע"א.

אליהו בן עמרם
הודעות: 1530
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: מחילת קטן על צערו או לה"ר שדיברו עליו

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ג' אוקטובר 22, 2019 10:09 pm

בברכה המשולשת כתב:
עזריאל ברגר כתב:יש סיפור על א' מגדולי הדורות האחרונים שבא לחגיגת בר מצווה של ילד כדי לבקש ממנו מחילה על מה שפגע בו כמה שנים קודם לכן, באמרו שקטן אינו בר מחילה, ולכן המתין עד שיגדל.

לצערי אינני זוכר את שמו.


אני שמעתי את זה על הקה"י זיע"א.

זה משתלב עם השמועה מרבינו החזון איש זצ'ל שאמר כה'ג

החתן סופר
הודעות: 256
הצטרף: ב' מאי 11, 2015 9:58 pm

Re: מחילת קטן על צערו או לה"ר שדיברו עליו

הודעהעל ידי החתן סופר » ד' אוקטובר 23, 2019 10:00 am

בברכה המשולשת כתב:
עזריאל ברגר כתב:יש סיפור על א' מגדולי הדורות האחרונים שבא לחגיגת בר מצווה של ילד כדי לבקש ממנו מחילה על מה שפגע בו כמה שנים קודם לכן, באמרו שקטן אינו בר מחילה, ולכן המתין עד שיגדל.

לצערי אינני זוכר את שמו.


אני שמעתי את זה על הקה"י זיע"א.


גם אני שמעתי סיפור זה על מרן הסטייפלער זצ"ל בסעודה שלישית לפני 12 שנים בערך.

ומובא בהערה בספר שער אלחנן, אמנם ציין שם לחוט שני שחולק ונעתיק אותו לכאן שיהיה לעילוי נשמתו הטהורה של מרן רבינו החוט שני זיע"א.
קבצים מצורפים
חוט שני מחילת קטן.pdf
(183.83 KiB) הורד 235 פעמים
שער אלחנן.pdf
(2.17 MiB) הורד 210 פעמים

אליהו בן עמרם
הודעות: 1530
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

בגדר מחילה על עבירות שבין אדם לחברו ומחילת קטן

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » א' אוקטובר 27, 2019 7:07 pm

אליהו בן עמרם כתב:הנה קי"ל דכל המצער את חברו צריך לפייסו.
ומה הדין בקטן, שמחילתו אינה מחילה, כיון שאין לו דעת. (לאור הסוברים, שקשה צער הקטן שלא ניתן להמחל)

ויש לי בזה כמה צדדים:

מה דעתכם?


עיינתי קצת בדבר, והרי לפניכם (בקיצור ובתמצית) מה שהשגתי בינתיים בס"ד לעיונכם ולחוות דעתכם:
מצד אחד - מספרים על הגריי"ק בעל קהילות יעקב זצ'"ל שהגיע לבקש מחילה בברמ"צ, מפני שחשש שפגע בחתן הברמ"צ כ- 6 שנים לפני שהגדיל.
גם משמיה דהגר"י אברמסקי זצ'"ל מספרים שרבו הגר"ח מבריסק זצ"ל העיר לו על שצבט צביטת חיבה בלחיו של קטן, כי הרי זה כואב לקטן, ולא ניתן להמחל.
והגר"י סרנא זצ"ל כותב זאת במפורש בדליות יחזקאל (חלק ד' עמ' קע"ו), שיש להזהר יותר מלבייש קטן, כי לא ניתן להמחל.

ומצד שני - נכתב ב"חוט שני" להגר"נ קרליץ זצ"ל (חלק ר"ה יוכ"פ סוכות עמ' ק"א) (בתמצית הדברים), כי אמנם אין מחילת קטן בממון כלום, אפילו אם אמר שמוחל, אבל מחילה לסלק הקפידא - שייך אף בקטן, כיון שענין המחילה לסלק קפידת הנפגע, שיעבור צערו ולא יחשוב על זה.

בפשטות, לשון המשנה והגמ' ביומא מסייעים לדברי הגרנ"ק. ביומא פ"ה איתא: "עד שירצה את חברו". וביומא פ"ז איתא: כל המקניט את חברו אפילו בדברים צריך לפייסו. כלומר, עניינה של בקשת המחילה אינה אלא ריצוי ופיוס הנפגע והפגת צערו מחמת הפגיעה, וזה לכאורה שייך אף בקטן.

וא"כ נדרשים אנחנו להסביר את מנהגם של אותם גדולים, שסברו שמחילת קטן אינה מחילה.
ואולי, היה מקום לומר, שהם סוברים שפגיעת הפוגע נחשבת כ"נזק רוחני" בכבודו של הנפגע. וכפי שקמה ל"ניזק" בממונו "זכות תביעה" כנגד מי שהזיקו, כך קמה לנפגע "זכות תביעה" כנגד מי שפגע בו ובכבודו והזיקו "נזק רוחני". זכות תביעה זו, אפשר לבאר אותה כ"זכות" לתרעומת, או כ"זכות" לנטירת הכעס כלפי הפוגע, או כ"זכות" לתבוע מהפוגע בקשת מחילה.
והואיל וכך, כפי שניתן לסלק "זכות תביעה" ממונית ב"מחילה", כך גם "זכות תביעה" שנובעת מ"נזק רוחני", ניתן לסלקה רק ב"מחילה". ולא יספיקו פיוס וריצוי בלבד, כיון שמה שעכשיו מתרצה ומתפייס, איננו משלים ואיננו מכסה על הפגיעה בכבודו שכבר נעשתה, כי את הנעשה אין להשיב.

ויש לענ"ד כמה נפק"מ ל- 2 הצדדים הנ"ל:
א. מחילת קטן על צערו ובושתו - אי מהני. דא"נ דבעינן סילוק התביעה ב"מחילה" ולא רק ריצוי ופיוס, בקטן שאין בו דעת - אינה מחילה. אבל כן ניתן לרצותו ולפייסו.
ב. אם מספיק רק לרצות ולפייס את הנפגע, מבלי לבקש במפורש "מחילה", ומבלי שהנפגע יאמר "הריני מוחל". לדעת הגרנ"ק - צריך להועיל, ולדעת הגריי"ק והגר"ח מבריסק זצ"ל - לא מהני.
ג. אם מהני שיאמר הנפגע בפיו "הריני מוחל", אך ליבו בל עימו, ואינו מרוצה ומפויס, ועדיין הוא מקפיד בליבו על הפוגע בו. לדעת הגרנ"ק זצ"ל - לא מהני, ולדעת החולקים, דבעינן "מחילה", לכאורה צריך להועיל, כי הרי סילק את ה"תביעה" שלו כנגד הפוגע באמירתו "הריני מוחל", בדיוק כמו שמועיל לכאורה בכה"ג במחילת חוב ממוני.
ד. אם דיברו על אדם מסוים לשון הרע, והוא כלל אינו יודע מזה ולא נצטער מזה. הנה, אם רק צריך לפייסו ולרצותו, כרגע אין טעם לעשות זאת, כי אינו בצער מחמת מי שדיבר עליו. ואם נימא שקמה לנפגע זכות תביעה מחמת ה"נזק הרוחני" שנעשה לו, הרי גם אם אינו יודע על זה דבר, ה"נזק הרוחני" כבר נעשה (אלה שקיבלו את הלה"ר כבר מתרחקים ממנו ולא עושים איתו שידוכים או עסקים וכן הלאה), וא"כ יש לבקש "מחילה" על מנת לסלק את תביעתו בענין.
ה. לפי שיטת הגריי"ק והגר"ח מבריסק זצ"ל, לפי הבאור הנ"ל, שצריך "מחילה וסילוק התביעה בגין ה"נזק הרוחני", האם יוכל הנפגע לטעון "מחילה בטעות" (דלא מהני לפי הש"ך), במידה ולא ידע את היקף הנזק לאשורו כשמחל, או האם נאמר ב"נזק רוחני" שאין לו קצבה, שלא ניתן להמחל כיון דהווי מחילה על דבר שאין לו קצבה דלא מהני לשיטת הטור.
ו. אם פייס הפוגע את הנפגע וגם אמר לו הנפגע במפורש "הריני מוחל", ולאחר כמה זמן שוב נתעורר צערו של הנפגע מחמת אותה פגיעה שפגע ובייש אותו הפוגע. הנה, אם מצד "מחילה" וסילוק נקטינן, אין בצערו המתחדש כלום, כי כבר מחל וסילק הנפגע את תביעת נזקו הרוחני מהפוגע, בדיוק כמו שלא יכול להתחרט על מחילת חוב ממון, לאחר שמחל. ואולם אם מצד "ריצוי ופיוס" נקטינן, הרי מתברר עכשיו שהנפגע עדיין לא התרצה כדי צרכו, ולא הופג צערו לעולם.
נערך לאחרונה על ידי אליהו בן עמרם ב ב' אוקטובר 28, 2019 10:15 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

אליהו בן עמרם
הודעות: 1530
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

בגדר מחילה על עבירות שבין אדם לחברו ומחילת קטן

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » א' אוקטובר 27, 2019 8:15 pm

בהמשך לדברים הנ"ל:
ברבינו בחיי סוף חומש בראשית (פרק נ') מצאנו גבי מחילת הצער שציערו אחי יוסף את יוסף, שכתב (בתמצית) כך:
אמנם האחים ביקשו מחילה מיוסף, אך לא באר הכתוב שמחל להם.
ואף שהיה להם ריצוי מיוסף, שנאמר "וינחם אותם וידבר על ליבם", אך לא הזכיר הכתוב שמחל להם, או "שיודה להם שישא פשעם וחטאתם".
ולכן בעצם "מתו בענשם בלא מחילת יוסף, ואי אפשר להתכפר עוונם רק במחילתו", ועל כן הוצרך העונש להפקד אחר זמן בענין עשרה הרוגי מלכות.

לכאורה, נראה שדבריו מסייעים לשיטה הסוברת שלא מהני ריצוי ופיוס בלבד, אלא צריך "מחילה" מפורשת (לכאורה כשיטת הגריי"ק והגר"ח מבריסק זצ"ל).

מצד שני - בתשובות רש"י (סימן רמ"ה) מסופר על שניים שנתקוטטו זה עם זה, והכה ראובן את שמעון. לאחר זמן ביקש ראובן את מחילתו של שמעון, ושמעון כנגדו קפץ ונשבע שלא ימחל לראובן לעולם.
ונשאל רש"י על כך:
א. האם השבועה חלה, או שלא חלה כיון דהווי נשבע לבטל את המצוה.
ב. גם אם השבועה חלה, האם יוכל שמעון הנפגע לנשק את ראובן הפוגע ולדבר עימו באהבה וחיבה, ובלבד שלא יוציא שמעון "מחילה" מפיו, כפי שנשבע.
השיב רש"י:
א. השבועה חלה, דאינה שבועה לבטל המצוה.
ב. יכול שמעון לחבק ולנשק את ראובן הפוגע, ו"אין לך מחילה גדולה מזו", כפי שמצאנו שדוד המלך נישק לאבשלום בנו כ"מחילה".

לכאורה, נראה שרש"י סובר כהשיטה שמספיק "ריצוי ופיוס", הבאים לידי ביטוי ביחסי אהבה של הנפגע כלפי הפוגע (חיבוק ונשיקה), ולא בעינן דווקא אמירת "מחילה" מפורשת.

א"כ, על פניו נראה לכאורה, ש- 2 הצדדים דלעייל בבאור שיטות האחרונים הנ"ל, מקורן קדום ונעוץ בדברי הראשונים הנ"ל.

אלא, שהאמת, כי אותו באור שרציתי לבאר בשיטת הגריי"ק והגר"ח מבריסק זצ"ל, שמדובר על "נזק רוחני" וזכות תביעה של הנפגע כלפי הפוגע, שניתן לסלקה רק באמירת "מחילה", נראה כחידוש רחוק מדאי בסברא, ואדרבה מלשון המשנה והגמרא נראה שהעיקר הוא "פיוס וריצוי".
ועוד, שמלשון הרמב"ם בהל' תשובה פרק ב' הל' ט' ניתן אולי לדייק אחרת.
ואקצר במחילה בציטוטים, ואציין רק את העיקר (והרוצה יעיין בכל לשונו הזהב):
"אבל עבירות שבין אדם לחבירו, כגון החובל את חבירו או המקלל חבירו או גוזלו וכיוצא בהן, אינו נמחל לו לעולם, עד שיתן לחבירו מה שהוא חייב לו וירצהו.
אף על פי שהחזיר לו ממון שהוא חייב לו, צריך לרצותו ולשאול ממנו שימחול לו. אפילו לא הקניט את חבירו אלא בדברים, צריך לפייסו ולפגע בו עד שימחול לו."
נראה לכאורה מלשונו, שצריך גם לרצות ולפייס וגם לבקש מחילתו.

וא"כ, אולי באורם של דברים כך הוא:
באמת עיקרו של דבר הינו ה"פיוס והריצוי" והפגת הצער שהסב הפוגע לנפגע.
אלא, שאמנם אם רק יפייס הפוגע את הנפגע ויפיג צערו, אולי זה לא יחזיק מעמד לעולם, ושוב ישובו זכרונותיו הלא נעימים של הנפגע ויצטער שוב, וא"כ לכאורה יצטרך שוב הפוגע לפייס שנית את הנפגע, וחוזר חלילה.
לפיכך, נדרשת איזשהי "גמירות דעת" והחלטה סופית של הנפגע, שאין לו יותר בליבו על הפוגע.
גמירות דעת זאת צריכה לבוא לידי ביטוי באמירה סופית ומוחלטת של "הריני מוחל", שבאמירתה ידע הנפגע שמביא לידי ביטוי סופי ומוחלט שאין לו יותר קפידא על הפוגע לעולם (וגם אם יתעורר צערו שוב, אין לזה שייכות לפוגע, אלא זה שייך להרגשותיו האישיות של הנפגע בלבד).
וכפי שלא ניתן לחזור מ"גמירות דעת" של קנין בממון, כך לא ניתן לחזור בו מגמירות דעת של פיוס וריצוי וסילוק הקפידא (כי אין זו "גמירות דעת" מוחלטת, אם אפשר לחזור ממנה).

ואם כנים הדברים, ניתן להבין את דברי רבינו בחיי, שלא נתכפרו האחים, כיון שלא נאמרה "מחילה" ולא היתה גמירות דעת של יוסף לריצוי גמור מוחלט וסופי לעולם.
וברש"י חידש, ש"נשיקה" הווי מספיק "מעשה" המביע "גמירות דעת", כמו אמירת מחילה במפורש.

והגריי"ק והגר"ח זצ"ל סברו, שאמנם עניינה של "מחילה" אינה אלא "ריצוי ופיוס", אך אי בעינן "גמירות דעת", אפשר שבקטן שאין בו דעת לא ניתן להגיע ל"גמירות דעת" מוחלטת וסופית, שאין לו בליבו על הפוגע.

ולפי זה, לא יועילו רק "פיוס וריצוי" ללא בקשת מחילה, כיון שלא "גמר בדעתו", וגם לא תועיל אמירת "הריני מוחל" וליבו בל עימו ועדיין הוא מצטער, כיון שאין זו באמת גמירות דעת של "ריצוי ופיוס".

ולאחר הדברים האלה, ניתן אולי לשפוך אור חדש על המעשה הנפלא שמספר הרב וולבה זצ"ל ב"עלי שור" אודות הגר"א לאפיאן זצ"ל, שסירב למחול מיידית למי שבא לבקש מחילתו על שדיבר עליו שלא כהוגן, עד שילמד מוסר במשך שבועיים כדי להתגבר על צערו מחמת הפגיעה שפגע בו, ורק לאחר אותם שבועיים אמר הגרא"ל שמוחל בלב שלם כיון שלמד מוסר והתגבר על צערו. וזה ממש נפלא לפי הדברים הנ"ל, דעניינה של "מחילה" לפייס ולרצות את הנפגע, וכל עוד שלא "גמר בדעתו" הנפגע להתפייס ולהתרצות בריצוי מוחלט וסופי - איננה מחילה, גם אם יאמר בפיו "הריני מוחל".

יעקל
הודעות: 1289
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: בגדר מחילה על עבירות שבין אדם לחברו ומחילת קטן

הודעהעל ידי יעקל » א' ספטמבר 24, 2023 10:49 am

אבקש לכמה מ"מ :

א. מי שנפגע ממני בשב ואל תעשה, כגון שלא הודיתי לו ע"ד מה, או חלילה חולה שלא ביקרתיו, צריך אני לבקש מחילה,או שבקשת המחילה הרי היא רק כאשר פוגעים בקו"ע ?
ב. האם צריך למחול למי שלא ביקש ממני ?
ג. האם צריך להזכיר למי שפגע בנו שהוא צריך לבקש מאיתנו מחילה ?
ד. אדם שרציתי לצחוק איתו ולקח קשה כי בשבילו הבדיחה הזאת לא הייתה בכלל במקום - האם צריך אני לבקש מחילה מכיוון שלא התכוונתי לפגוע ?

חברא
הודעות: 487
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: בגדר מחילה על עבירות שבין אדם לחברו ומחילת קטן

הודעהעל ידי חברא » א' ספטמבר 24, 2023 12:06 pm

אליהו בן עמרם כתב:ואולי, היה מקום לומר, שהם סוברים שפגיעת הפוגע נחשבת כ"נזק רוחני" בכבודו של הנפגע. וכפי שקמה ל"ניזק" בממונו "זכות תביעה" כנגד מי שהזיקו, כך קמה לנפגע "זכות תביעה" כנגד מי שפגע בו ובכבודו והזיקו "נזק רוחני". זכות תביעה זו, אפשר לבאר אותה כ"זכות" לתרעומת, או כ"זכות" לנטירת הכעס כלפי הפוגע, או כ"זכות" לתבוע מהפוגע בקשת מחילה.
והואיל וכך, כפי שניתן לסלק "זכות תביעה" ממונית ב"מחילה", כך גם "זכות תביעה" שנובעת מ"נזק רוחני", ניתן לסלקה רק ב"מחילה". ולא יספיקו פיוס וריצוי בלבד, כיון שמה שעכשיו מתרצה ומתפייס, איננו משלים ואיננו מכסה על הפגיעה בכבודו שכבר נעשתה, כי את הנעשה אין להשיב.

viewtopic.php?p=809246&sid=d5d1497100c291264e82516a17fe6008#p809246

כדכד
הודעות: 8856
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: בגדר מחילה על עבירות שבין אדם לחברו ומחילת קטן

הודעהעל ידי כדכד » ד' ספטמבר 27, 2023 4:24 pm

יעקל כתב:אבקש לכמה מ"מ : ...
ד. אדם שרציתי לצחוק איתו ולקח קשה כי בשבילו הבדיחה הזאת לא הייתה בכלל במקום - האם צריך אני לבקש מחילה מכיוון שלא התכוונתי לפגוע ?

ברור שצריך
מה אכפת לו מה התכוונת
הוא נפגע
אתה אשם בכך שנפגע כי אינך ידע לומר בדיחות במקום
אז ודאי שמחובתך לפייסו

לבנון
הודעות: 990
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: בגדר מחילה על עבירות שבין אדם לחברו ומחילת קטן

הודעהעל ידי לבנון » ה' ספטמבר 28, 2023 12:39 am

יעקל כתב:ג. האם צריך להזכיר למי שפגע בנו שהוא צריך לבקש מאיתנו מחילה ?

רמב"ם דעות ו ו:
כשיחטא איש לאיש לא ישטמנו וישתוק כמו שנאמר ברשעים ולא דבר אבשלום את אמנון מאומה למרע ועד טוב כי שנא אבשלום את אמנון, אלא מצוה עליו להודיעו ולומר לו למה עשית לי כך וכך ולמה חטאת לי בדבר פלוני, שנאמר הוכח תוכיח את עמיתך

יעקל
הודעות: 1289
הצטרף: ג' אפריל 05, 2022 12:09 pm

Re: בגדר מחילה על עבירות שבין אדם לחברו ומחילת קטן

הודעהעל ידי יעקל » ה' ספטמבר 28, 2023 12:41 am

לבנון כתב:
יעקל כתב:ג. האם צריך להזכיר למי שפגע בנו שהוא צריך לבקש מאיתנו מחילה ?

רמב"ם דעות ו ו:
כשיחטא איש לאיש לא ישטמנו וישתוק כמו שנאמר ברשעים ולא דבר אבשלום את אמנון מאומה למרע ועד טוב כי שנא אבשלום את אמנון, אלא מצוה עליו להודיעו ולומר לו למה עשית לי כך וכך ולמה חטאת לי בדבר פלוני, שנאמר הוכח תוכיח את עמיתך



מעניין - ואפי' אם זה עלול לעורר מחדש שנאה או אי-נעימות, או כעסים מחדש ?

הרי האמת והשלום אהבו כתיב - האמת לא שווה אא"כ היא תעזור לשלום להתקיים ?

לבנון
הודעות: 990
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: בגדר מחילה על עבירות שבין אדם לחברו ומחילת קטן

הודעהעל ידי לבנון » ה' ספטמבר 28, 2023 12:55 am

יעקל כתב:
לבנון כתב:
יעקל כתב:ג. האם צריך להזכיר למי שפגע בנו שהוא צריך לבקש מאיתנו מחילה ?

רמב"ם דעות ו ו:
כשיחטא איש לאיש לא ישטמנו וישתוק כמו שנאמר ברשעים ולא דבר אבשלום את אמנון מאומה למרע ועד טוב כי שנא אבשלום את אמנון, אלא מצוה עליו להודיעו ולומר לו למה עשית לי כך וכך ולמה חטאת לי בדבר פלוני, שנאמר הוכח תוכיח את עמיתך

מעניין - ואפי' אם זה עלול לעורר מחדש שנאה או אי-נעימות, או כעסים מחדש ?
הרי האמת והשלום אהבו כתיב - האמת לא שווה אא"כ היא תעזור לשלום להתקיים ?

מנסיון, זה רק מרבה שלום.
אם אתה ניגש למישהו שפגע בך, ואומר לו (לא בדרך ריב), פגעת בי ואני רוצה שתפייס אותי, קרוב הדבר שהוא יתעורר ויבין שנהג שלא כשורה, ויתנצל, ואז אתה באמת תמחל לו בלב שלם, כי תהיה מרוצה ומפוייס.
בהחלט לא אצל כולם זה עובד, אבל אם איש ריבך הוא קצת בן אדם, וק"ו אם הוא בן תורה, תחזרו להיות ידידים יותר ממה שהייתם קודם לכן.
אבל אם לא תיגש אליו, אתה תקפיד עליו בלבך, וגם את תשכנע את עצמך שאתה מוחל לו, המחילה לא תהיה בלב שלם, ותמיד ישאר בלב איזו נקודה של כעס וטרוניא.
לצערנו לרוב בני אדם אין את האומץ לעשות את זה, אבל מי שנוהג על פי עצת התורה לא מפסיד.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 371 אורחים