תחבורה ציבורית ל[שומרי] שבת

[שופרא]

לאחרונה הובא באחד מהשבועונים פסק של אחד מגדולי הרבנים שליט"א בענין אחד שנזקק לנסוע בשבת לבית חולים לענין של פקוח נפש כלידה והשאלה אם עדיף שיסע ברכבו הפרטי ויעבור ע"י כן בכמה איסורי דאורייתא או שיסע בתחבורה ציבורית שלדאבונינו הרב החלה לפעול בשבת קודש מאחר ובין כך הם מחללים שבת
ההוראה שנכתב היא שעדיף את התחבורה ציבורית ורק יכריז שנוסע לצורך פיקוח נפש
אחד מהשקולים שהובאו הוא שע"י כן נחשבת נסיעת הנהג לצורך פיקו"נ ומציל אותו מחילול שבת והביא שם ראיה לזה
ותמהתי מאוד היכן מצינו שיש חיוב להציל מחלל שבת במזיד להפוך את נסיעתו לנסיעה של פיקוח נפש
בפרט שיש בדבר הזה חילול ה' גדול כמובן שנפרצים חומות השבת
ומאחר ומותר לחלל שבת לצורך זה אין שום סיבה שלא יעשה זאת בעצמו אלא ע"י אחר וצ"ע

[דרומי]

שמעתי ממקור נאמן שהראשל"צ הגר"י יוסף שליט"א תמה מאוד על הפסק הזה, ויתכן והרבנות תוציא פסק דין הפוך.

ואכן, העיקרון של חילול השם הוא לכאורה דוחה את כל הסברות האחרות.

[פלגינן]

נו, באמת. זה נאמר כנראה רק בדרך צחות, כרגיל.

[שופרא]

נו, באמת. זה נאמר כנראה רק בדרך צחות, כרגיל.

אתה מתכוון ברצינות או בדרך צחות

[תורה מפוארת]

אחר אלף המחילות גם אנכי הקטן תמהתי על פסק הדין, כי מי שהיא נוסעת ללדת אינה צריכה לחכות לאוטבוס זה, וזה לשון הגמ' (יומא פד:): ואין עושין דברים הללו לא על ידי נכרים ולא על ידי כותיים, אלא על ידי גדולי ישראל. וכן נפסק בשו"ע (סי' שכח). וואף לדבריו שליט"א איך נאמר למי שבא לידו מקרה כזה שימעט ויחשב שלנסוע עם מחללי שבת במזיד עדיף.
עוד וכמה נצטער אותו זקן בעל שבט הלוי על דיני גרמא שבעווה"ר נפרצו עד שכיום מתיר מכון 'צומת' לשלוח הודעות כתובות ע"י גרמא בשבת, תסמרנה שערות ראש, והכל מקולות שונים. וכמדומה גם כאן איך נתיר לנסוע באוטבוס זה שפירצה קוראת לגנב היא ח"ו, ודבר זה מסור ללב גדו"י.

[תורה מפוארת]

נו, באמת. זה נאמר כנראה רק בדרך צחות, כרגיל.

אתה מתכוון ברצינות או בדרך צחות

ממש לא תורת היולדת זה לא 'ושמחת בחייך' זה אמת לאמיתה כמו שאר ספרי המחבר כ'חשוקי חמד', יש להרב זילברשטיין חן בשפותיו שממשיל דברים יפים ומביא מעשים שהיו או לא לעורר השומעים, בכ"ז פס"ד הזה תמוה מאוד.

[לב האבן]

אחר אלף המחילות גם אנכי הקטן תמהתי על פסק הדין, כי מי שהיא נוסעת ללדת אינה צריכה לחכות לאוטבוס זה, וזה לשון הגמ' (יומא פד:): ואין עושין דברים הללו לא על ידי נכרים ולא על ידי כותיים, אלא על ידי גדולי ישראל. וכן נפסק בשו"ע (סי' שכח).

שו"ע סי' ש"ל סעי' א'.
יולדת היא כחולה שיש בו סכנה ומחללין עליה השבת לכל מה שצריכה; קוראין לה חכמה ממקום למקום, ומילדין (אותה), ומדליקין לה נר אפי' היא סומא; ומ"מ בכל מה שיכולין לשנות משנין, כגון אם צריכים להביא לה כלי מביאו לה חברתה תלוי בשערה, וכן כל כיוצא בזה.

וז"ל המגיד משנה פ"ב הי"א וכל שאפשר לשנות משנין וכו'. שם מבואר השנוי הזה ואמרו כמה דאפשר לשנויי משנינן. וכתב הרמב"ן ז"ל ושמעינן מינה דכל צרכי חולה אף על פי שיש בו חולי סכנה היכא דאפשר למעבד לה למלאכה בשנוי שלא יתחלל בה שבת משנין ואין מחללין והוא שלא יתאחר צרכו של חולה כלל בשנוי זה, ותנן נמי גבי מילה (שם דף קל"ג) ונותנים עליה אספלנית וכמון לא שחק מערב שבת לועס בשיניו ונותן לא טרף יין ושמן נותן זה בעצמו וכו'. וש"מ אף על פי שסכנה היא לו אין מחללין את השבת לעבור על דברי תורה אלא עושין המלאכות בשינוי בדבר שהוא משום שבות ובלבד שיעשה כל צרכו של חולה בזריזות עכ"ל. ומלשון רבינו ז"ל נראה שאין חולה שיש בו סכנה בכלל השנוי אלא החיה וזהו שכתב הרי היא בסכנת נפשות ולא הזכיר השינוי בחולי שיש בו סכנה וכתב למעלה כללו של דבר שבת לגבי חולה שיש בו סכנה הרי הוא כחול לכל הדברים וכו'. והטעם בזה נראה מפני שכאב היולדת וחבליה הם כדבר טבעי לה ואין אחת מאלף מתה מחמת לידה ולפיכך החמירו לשנות במקום שאפשר ולא החמירו בחולה.

[בברכה המשולשת]

אחד מהשקולים שהובאו הוא שע"י כן נחשבת נסיעת הנהג לצורך פיקו"נ ומציל אותו מחילול שבת והביא שם ראיה לזה
ותמהתי מאוד היכן מצינו שיש חיוב להציל מחלל שבת במזיד להפוך את נסיעתו לנסיעה של פיקוח נפש

בגוף המקור שהובא כתוב שהוא מציל את ראש העיר מחילול שבת. לא נאמר דבר על הנהג.

[נוטר הכרמים]

הפסק מוזר ותמוה,
אך האיור מקומם ומזעזע.

האם אבדו לגמרי הרגש והרגישות? האומנם קהו החושים?
'ישמחו ב... מחללי שבת'...
נורא.

[שופרא]

אחד מהשקולים שהובאו הוא שע"י כן נחשבת נסיעת הנהג לצורך פיקו"נ ומציל אותו מחילול שבת והביא שם ראיה לזה
ותמהתי מאוד היכן מצינו שיש חיוב להציל מחלל שבת במזיד להפוך את נסיעתו לנסיעה של פיקוח נפש

בגוף המקור שהובא כתוב שהוא מציל את ראש העיר מחילול שבת. לא נאמר דבר על הנהג.

אין שליח לדבר עבירה

[שופרא]

אחר אלף המחילות גם אנכי הקטן תמהתי על פסק הדין, כי מי שהיא נוסעת ללדת אינה צריכה לחכות לאוטבוס זה, וזה לשון הגמ' (יומא פד:): ואין עושין דברים הללו לא על ידי נכרים ולא על ידי כותיים, אלא על ידי גדולי ישראל. וכן נפסק בשו"ע (סי' שכח).

שו"ע סי' ש"ל סעי' א'.
יולדת היא כחולה שיש בו סכנה ומחללין עליה השבת לכל מה שצריכה; קוראין לה חכמה ממקום למקום, ומילדין (אותה), ומדליקין לה נר אפי' היא סומא; ומ"מ בכל מה שיכולין לשנות משנין, כגון אם צריכים להביא לה כלי מביאו לה חברתה תלוי בשערה, וכן כל כיוצא בזה.

וז"ל המגיד משנה פ"ב הי"א וכל שאפשר לשנות משנין וכו'. שם מבואר השנוי הזה ואמרו כמה דאפשר לשנויי משנינן. וכתב הרמב"ן ז"ל ושמעינן מינה דכל צרכי חולה אף על פי שיש בו חולי סכנה היכא דאפשר למעבד לה למלאכה בשנוי שלא יתחלל בה שבת משנין ואין מחללין והוא שלא יתאחר צרכו של חולה כלל בשנוי זה, ותנן נמי גבי מילה (שם דף קל"ג) ונותנים עליה אספלנית וכמון לא שחק מערב שבת לועס בשיניו ונותן לא טרף יין ושמן נותן זה בעצמו וכו'. וש"מ אף על פי שסכנה היא לו אין מחללין את השבת לעבור על דברי תורה אלא עושין המלאכות בשינוי בדבר שהוא משום שבות ובלבד שיעשה כל צרכו של חולה בזריזות עכ"ל. ומלשון רבינו ז"ל נראה שאין חולה שיש בו סכנה בכלל השנוי אלא החיה וזהו שכתב הרי היא בסכנת נפשות ולא הזכיר השינוי בחולי שיש בו סכנה וכתב למעלה כללו של דבר שבת לגבי חולה שיש בו סכנה הרי הוא כחול לכל הדברים וכו'. והטעם בזה נראה מפני שכאב היולדת וחבליה הם כדבר טבעי לה ואין אחת מאלף מתה מחמת לידה ולפיכך החמירו לשנות במקום שאפשר ולא החמירו בחולה.

לענ"ד אין זה שייך לדברי המ"מ שאין מדובר כאן על פחות חילול שבת שהרי אותו חילול שבת שיעשה הוא כשנוסע ברכבו עושה נהג האוטובוס [ומה שבכל מקרה מחלל שבת אין זה קולא בחילול שבת שלו] ובשלמא אם הוא היה גוי היה כאן פחות חילול שבת אבל כאן שהוא ל"ע יהודי החילול הוא אותו דבר ואין כאן אלא שאלה מי עדיף שיחלל שבת בשביל זה
ובזה לענ"ד יש עדיפות שיסע ברכבו וימנע חילול ה'

[יואל שילה]

כידוע התפרסם הפסק של בעל תורת היולדת שעדיף להשתמש באוטובוס של מחללי שבת כדי לקחת את היולדת ללידה, מאשר שבעלה יקח אותה ברכבו, והבעל יכריז באוטובוס שהם נוסעים ללידה, ומיד כמה דקות ישאל 'האם כבר הגענו לבית החולים' כדי שלא יהיה חילול השם, ובכך גם יציל את הנהג מחילול שבת באיסור ויהפוך את נסיעתו למצוה.
כתבתי על זאת:
הפסק לא 'תמוה' אלא שגוי לחלוטין, ומצוה לפרסם.
הפסק הזה התבסס על הנחת יסוד - של הקל הקל תחילה, כלומר שעדיף לאפשר למישהו אחר לחלל את השבת, כדי שבעלה יוכל להמנע מכך [ככל הזכור לי - כך הוא אמר במפורש בשיעור, תקנו אותי אם טעיתי].
במהלך השנים הרב בעל הפסק הכניס תובנה לציבור שעדיף לחלל שבת ע"י נכרי מאשר ע"י ישראל, בניגוד לפסק חז"ל וכל הראשונים שחייבים לחלל שבת ע"י גדולי ישראל.
אמנם נחלקו הראשונים האם 'גדולי ישראל' הוא בגיל או בחכמה, אולם מיירי בחילול ע"י ישראל ולא ע"י גוי.
וכפי שביארו הראשונים - החשש הוא או שהנכרי יתעצל בהצלה, או שבמקרים אחרים יחזרו אחר גוי - וההצלה תתעכב, ועלולים להסתכן.
כפי שברור לנו שאיש הצלה שנקרא לטפל בחולה באום אל פאחם לא יזדרז כל כך, כך צריך להיות ברור לנו שגוי שנקרא להציל יהודי - לא מזדרז כל כך, ועיניים רואות את גויי אתיופיה כיצד התעללו באמבולנסים בחסימת הכבישים השבוע.
מזה חז"ל חששו, ולכן תיקנו שיחללו ע"י יהודי.
ועוד, נחלקו הראשונים האם כשהנכרי מזומן כאן כעת, האם להשתמש בנכרי המזומן או בכל זאת להשתמש ביהודי, ופסק המחבר שישתמשו ביהודי והרמ"א פסק שישתמשו בנכרי המזומן, אך האחרונים הכריעו דלא כרמ"א, כלומר אפילו כשהנכרי מזומן כאן - אסור להשתמש בו [כמובן, אם הכל בהול ויש רק נכרי - אין לעשות חשבונות, וזה פשוט].
הרב המחבר בספרו תורת היולדת חידש שיולדת שאני, כי נאמר בה הקל הקל, והטענה הזו לא נכונה.
לגבי כל חולה הרי צריך להפחית את האיסורים, כשאפשר, ובכל זאת בשאלה האם להשתמש בנכרי או בישראל - חז"ל דחו את הכלל של הקל הקל, וחייבו להשתמש בישראל, ואם כן מאי שנא יולדת שבה העסק לעתים פחות בהול ומעדיפים לתת לה לאכול איסור קל יותר - כל זאת כלפי האוכל שהיא אוכלת, וכדו', אך כלפי הגזירה שלא להשתמש בנכרי - מאי שנא יולדת ומאי שנא כל חולה, צריך להשתמש בגדולי ישראל.
אם כנים דברינו, הרי שכעת עומד לפנינו בעלה, שיש לו רכב פרטי, והוא מוכן להזדרז ביותר, ובמקרה חירום יעשה הכל כדי להציל את אשתו, ולעומתו יש נהג מחלל שבת, המוליך מחללי שבת לים, שאין ספק שהמוכנות שלו והיכולת שלו להזדרז עבור הדוסית הזו - היא פחותה משל הבעל.
היש ספק באיזו דרך צריכים לבחור?
לתוספת, ראו במש"כ על נידון דומה, החל מעמוד 10

[עזריאל ברגר]

הפסק לא 'תמוה' אלא שגוי לחלוטין, ומצוה לפרסם.
הפסק הזה התבסס על הנחת יסוד - של הקל הקל תחילה, כלומר שעדיף לאפשר למישהו אחר לחלל את השבת, כדי שבעלה יוכל להמנע מכך [ככל הזכור לי - כך הוא אמר במפורש בשיעור, תקנו אותי אם טעיתי].
במהלך השנים הרב בעל הפסק הכניס תובנה לציבור שעדיף לחלל שבת ע"י נכרי מאשר ע"י ישראל, בניגוד לפסק חז"ל וכל הראשונים שחייבים לחלל שבת ע"י גדולי ישראל.
אמנם נחלקו הראשונים האם 'גדולי ישראל' הוא בגיל או בחכמה, אולם מיירי בחילול ע"י ישראל ולא ע"י גוי.
וכפי שביארו הראשונים - החשש הוא או שהנכרי יתעצל בהצלה, או שבמקרים אחרים יחזרו אחר גוי - וההצלה תתעכב, ועלולים להסתכן.
כפי שברור לנו שאיש הצלה שנקרא לטפל בחולה באום אל פאחם לא יזדרז כל כך, כך צריך להיות ברור לנו שגוי שנקרא להציל יהודי - לא מזדרז כל כך, ועיניים רואות את גויי אתיופיה כיצד התעללו באמבולנסים בחסימת הכבישים השבוע.
מזה חז"ל חששו, ולכן תיקנו שיחללו ע"י יהודי.
ועוד, נחלקו הראשונים האם כשהנכרי מזומן כאן כעת, האם להשתמש בנכרי המזומן או בכל זאת להשתמש ביהודי, ופסק המחבר שישתמשו ביהודי והרמ"א פסק שישתמשו בנכרי המזומן, אך האחרונים הכריעו דלא כרמ"א, כלומר אפילו כשהנכרי מזומן כאן - אסור להשתמש בו [כמובן, אם הכל בהול ויש רק נכרי - אין לעשות חשבונות, וזה פשוט].
הרב המחבר בספרו תורת היולדת חידש שיולדת שאני, כי נאמר בה הקל הקל, והטענה הזו לא נכונה.
לגבי כל חולה הרי צריך להפחית את האיסורים, כשאפשר, ובכל זאת בשאלה האם להשתמש בנכרי או בישראל - חז"ל דחו את הכלל של הקל הקל, וחייבו להשתמש בישראל, ואם כן מאי שנא יולדת שבה העסק לעתים פחות בהול ומעדיפים לתת לה לאכול איסור קל יותר - כל זאת כלפי האוכל שהיא אוכלת, וכדו', אך כלפי הגזירה שלא להשתמש בנכרי - מאי שנא יולדת ומאי שנא כל חולה, צריך להשתמש בגדולי ישראל.
אם כנים דברינו, הרי שכעת עומד לפנינו בעלה, שיש לו רכב פרטי, והוא מוכן להזדרז ביותר, ובמקרה חירום יעשה הכל כדי להציל את אשתו, ולעומתו יש נהג מחלל שבת, המוליך מחללי שבת לים, שאין ספק שהמוכנות שלו והיכולת שלו להזדרז עבור הדוסית הזו היא פחותה משל הבעל.
היש ספק באיזו דרך צריכים לבחור?

שפתים יישק משיב דברים נכוחים!

זאת מלבד השיקולים הנוספים נגד נסיעה בתחבורה ציבורית ליולדת, כגון:
א. אי נעימות.
ב. טלטולי הדרך.
ג. אריכות הנסיעה וכל העצירות שבאמצע.
ד. מה יקרה אם באמצע הדרך יתברר שהמצב דחוף יותר ממה שחשבו בתחילה?

טרם שמעתי על אשה שנסעה ללידה בתחבורה ציבורית, אפילו בימות החול. אם כי לא ראינו אינה ראיה.

[שופרא]

כידוע התפרסם הפסק של בעל תורת היולדת שעדיף להשתמש באוטובוס של מחללי שבת כדי לקחת את היולדת ללידה, מאשר שבעלה יקח אותה ברכבו, והבעל יכריז באוטובוס שהם נוסעים ללידה, ומיד כמה דקות ישאל 'האם כבר הגענו לבית החולים' כדי שלא יהיה חילול השם, ובכך גם יציל את הנהג מחילול שבת באיסור ויהפוך את נסיעתו למצוה.
כתבתי על זאת:
הפסק לא 'תמוה' אלא שגוי לחלוטין, ומצוה לפרסם.
הפסק הזה התבסס על הנחת יסוד - של הקל הקל תחילה, כלומר שעדיף לאפשר למישהו אחר לחלל את השבת, כדי שבעלה יוכל להמנע מכך [ככל הזכור לי - כך הוא אמר במפורש בשיעור, תקנו אותי אם טעיתי].
במהלך השנים הרב בעל הפסק הכניס תובנה לציבור שעדיף לחלל שבת ע"י נכרי מאשר ע"י ישראל, בניגוד לפסק חז"ל וכל הראשונים שחייבים לחלל שבת ע"י גדולי ישראל.
אמנם נחלקו הראשונים האם 'גדולי ישראל' הוא בגיל או בחכמה, אולם מיירי בחילול ע"י ישראל ולא ע"י גוי.
וכפי שביארו הראשונים - החשש הוא או שהנכרי יתעצל בהצלה, או שבמקרים אחרים יחזרו אחר גוי - וההצלה תתעכב, ועלולים להסתכן.
כפי שברור לנו שאיש הצלה שנקרא לטפל בחולה באום אל פאחם לא יזדרז כל כך, כך צריך להיות ברור לנו שגוי שנקרא להציל יהודי - לא מזדרז כל כך, ועיניים רואות את גויי אתיופיה כיצד התעללו באמבולנסים בחסימת הכבישים השבוע.
מזה חז"ל חששו, ולכן תיקנו שיחללו ע"י יהודי.
ועוד, נחלקו הראשונים האם כשהנכרי מזומן כאן כעת, האם להשתמש בנכרי המזומן או בכל זאת להשתמש ביהודי, ופסק המחבר שישתמשו ביהודי והרמ"א פסק שישתמשו בנכרי המזומן, אך האחרונים הכריעו דלא כרמ"א, כלומר אפילו כשהנכרי מזומן כאן - אסור להשתמש בו [כמובן, אם הכל בהול ויש רק נכרי - אין לעשות חשבונות, וזה פשוט].
הרב המחבר בספרו תורת היולדת חידש שיולדת שאני, כי נאמר בה הקל הקל, והטענה הזו לא נכונה.
לגבי כל חולה הרי צריך להפחית את האיסורים, כשאפשר, ובכל זאת בשאלה האם להשתמש בנכרי או בישראל - חז"ל דחו את הכלל של הקל הקל, וחייבו להשתמש בישראל, ואם כן מאי שנא יולדת שבה העסק לעתים פחות בהול ומעדיפים לתת לה לאכול איסור קל יותר - כל זאת כלפי האוכל שהיא אוכלת, וכדו', אך כלפי הגזירה שלא להשתמש בנכרי - מאי שנא יולדת ומאי שנא כל חולה, צריך להשתמש בגדולי ישראל.
אם כנים דברינו, הרי שכעת עומד לפנינו בעלה, שיש לו רכב פרטי, והוא מוכן להזדרז ביותר, ובמקרה חירום יעשה הכל כדי להציל את אשתו, ולעומתו יש נהג מחלל שבת, המוליך מחללי שבת לים, שאין ספק שהמוכנות שלו והיכולת שלו להזדרז עבור הדוסית הזו - היא פחותה משל הבעל.
היש ספק באיזו דרך צריכים לבחור?
לתוספת, ראו במש"כ על נידון דומה, החל מעמוד 10

באמת גם בנמוקי התורת היולדת מבואר שכל מה שהעדיף גוי הוא רק משום שהוא משוכנע שם שליכא שום עיכוב או שאין משמעות לעיכוב וא"כ וודאי דלא שייך הכא

תורת היולדת.png (93.58 KiB) נצפה 7406 פעמים

[יואל שילה]

שמעתי שוב את השיעור, מיום כ"ב אייר, בתחילת הדקה 17 הוא אומר במפורש שלא יסע ברכב שלו בגלל הקל הקל
https://www.kolhalashon.com/New/Media/P ... ShiurNum=2

[יואל שילה]

בעתון מרכז העניינים השבוע הביאו רעיון למזער את חילולי השבת וגם למזער את הדרישה לתחבורה ציבורית בשבת - שהמפלגות הדתיות יסכימו להקים מרכז לנסיעה שיתופית, שמי שמעוניין לנסוע בשבת יגיע למוקד זה, ויצטרף לנהג שממילא מחלל שבת, ובכך דורשי התח"צ בשבת יוכלו להצביע על הישג, והדתיים יוכלו להצביע על הישג של צמצום כמות חילולי השבת.
וכתבו שההשראה למיזם הזה הוא מפסק הרב זילברשטיין שעדיף לנסוע באוטובוס מחלל שבת מאשר לנסוע לבד ללידה, כי בכך מצמצמים את כמות חילולי השבת, שהרי הנהג ממילא נוסע בשבת.

[נהר שלום]

בעתון מרכז העניינים השבוע הביאו רעיון למזער את חילולי השבת וגם למזער את הדרישה לתחבורה ציבורית בשבת - שהמפלגות הדתיות יסכימו להקים מרכז לנסיעה שיתופית, שמי שמעוניין לנסוע בשבת יגיע למוקד זה, ויצטרף לנהג שממילא מחלל שבת, ובכך דורשי התח"צ בשבת יוכלו להצביע על הישג, והדתיים יוכלו להצביע על הישג של צמצום כמות חילולי השבת.
וכתבו שההשראה למיזם הזה הוא מפסק הרב זילברשטיין שעדיף לנסוע באוטובוס מחלל שבת מאשר לנסוע לבד ללידה, כי בכך מצמצמים את כמות חילולי השבת, שהרי הנהג ממילא נוסע בשבת.

הרי נותנים בזה היתר לחילולי השבת

[יואל שילה]

אם קראת לעיל את הזעזוע שלי מהפסק האומר לעלות על האוטובוס הזה במקום לנסוע ברכב הפרטי לביה"ח - הרי שכוונתי שהפסק הזה כבר גורם לתקלה ממקום לא צפוי, מה שאתה כתבת.

[אליהו עזריאל]

אחר אלף המחילות גם אנכי הקטן תמהתי על פסק הדין, כי מי שהיא נוסעת ללדת אינה צריכה לחכות לאוטבוס זה, וזה לשון הגמ' (יומא פד:): ואין עושין דברים הללו לא על ידי נכרים ולא על ידי כותיים, אלא על ידי גדולי ישראל. וכן נפסק בשו"ע (סי' שכח). וואף לדבריו שליט"א איך נאמר למי שבא לידו מקרה כזה שימעט ויחשב שלנסוע עם מחללי שבת במזיד עדיף.
עוד וכמה נצטער אותו זקן בעל שבט הלוי על דיני גרמא שבעווה"ר נפרצו עד שכיום מתיר מכון 'צומת' לשלוח הודעות כתובות ע"י גרמא בשבת, תסמרנה שערות ראש, והכל מקולות שונים. וכמדומה גם כאן איך נתיר לנסוע באוטבוס זה שפירצה קוראת לגנב היא ח"ו, ודבר זה מסור ללב גדו"י.

איני מבין את ההקשר
א. הגרש"ז אוירבך זצוק"ל קטן בעינך והוא התיר הרבה דברים בגרמא כמובן לא כל אחד אלא לאנשי צוות חירום ועוד.
ב. מה עניין גרמא לפסק (אשר הוא לא מובן לי, אבל) שהרב זילברשטיין שליט"א
ג. אני יכול להראות לך כמה איסורים עוברים אלו שהיות שמחמירים בגרמא יותר מדי עוברים

[בברכה המשולשת]

כידוע לכולנו, הייתה מחלוקת בעניין עיקרון הגרמא ויישומו בכה"ג.
מרן הגרשז"א אכן התיר דברים מסויימים (אך לא ח"ו בצורה גורפת, וכפי שציין כתר"ה בעצמו) ועמו עוד מגדול"י, ואילו הגר"ש וואזנר אסר ועמו עוד מגדול"י.

[יואל שילה]

הנדון בנדו"ד איננו עד כמה ללכת עם עקרון ידוע, כלומר ללמוד מהמפורש על הלא מפורש.
אלא כאן הוא פשט פסק טעות, שהרב יישם את העקרון של הקל הקל גם במקום שהוא לא אמור, כי כאן חז"ל להדיא ידעו את עצלות הנכרים, ופחדו מהתוצאות המרות של ההסתמכות עליהם, ולכן אמרו במפורש שיש להשתמש בגדולי ישראל ולא בנכרים.

[אשרי יושבי ביתך]

בקובץ "ווי העמודים" מתורת מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א, פורסם התכתבות עניפה של כמה וכמה מכתבים בין מרן הגר"י שליט"א להגרב"ש דויטש שליט"א על חידושו הנ"ל,
אם ידוע למאן דהו היכן ניתן להשיג - אודה לו מאד

[עושה חדשות]

בקובץ "ווי העמודים" מתורת מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א, פורסם התכתבות עניפה של כמה וכמה מכתבים בין מרן הגר"י שליט"א להגרב"ש דויטש שליט"א על חידושו הנ"ל,
אם ידוע למאן דהו היכן ניתן להשיג - אודה לו מאד

תחצ בשבת ליולדת.pdf

(924.81 KiB) הורד 247 פעמים

[אשרי יושבי ביתך]

יישר כוחו!

[פולסברג]

כפי שהעיר הגרב''ש, העצה של הכרזה אינה מעשית כלל.

ועוד זאת, למנוע החילול ה' צריך שכל אחד ואחד מהנוסעים יהא נודע לזאת, והיינו שבכל תחנה יכריז מחדש, ומה גם שהרבה מהנוסעים אטומה אזנם, בשמעם דברים משלם.

[שקלאוו]

כפי שהעיר הגרב''ש, העצה של הכרזה אינה מעשית כלל.

ועוד זאת, למנוע החילול ה' צריך שכל אחד ואחד מהנוסעים יהא נודע לזאת, והיינו שבכל תחנה יכריז מחדש, ומה גם שהרבה מהנוסעים אטומה אזנם, בשמעם דברים משלם.

כ"כ כתב להוכיח את הנוסעים, וא"כ גם אם ניצל בזו העצה מחנופה וחילול השם, לא נמלט בזה מליצנות ומאמירת דבר שאינו נשמע.

[שקלאוו]

כפי שהעיר הגרב''ש, העצה של הכרזה אינה מעשית כלל.

ועוד זאת, למנוע החילול ה' צריך שכל אחד ואחד מהנוסעים יהא נודע לזאת, והיינו שבכל תחנה יכריז מחדש, ומה גם שהרבה מהנוסעים אטומה אזנם, בשמעם דברים משלם.

כ"כ (במכתב להגרב"ש) כתב להוכיח את הנוסעים עמו, וא"כ גם אם ניצל בזו העצה מחנופה וחילול השם, לא נמלט בזה מליצנות ומאמירת דבר שאינו נשמע.