◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

בברכה המשולשת

לגבי זלו"ק בדר"כ עושים כהן כשותף בבית המטבחים (בפרוטות) וכתקנת מהרלב"ח (ודלא כמהר"י קורקוס)
ולגבי מעשרות, נכב"ב שזה באמת צע"ג.

מן הדרום · הודעהעל ידי **מן הדרום** » א' אפריל 28, 2019 12:42 am

מת ברגל , מפורש בשו"ע או"ח תקמ"ח וביו"ד שהניחום העיקרי הוא ברגל, כך נהגו אמנם אצל משפחת ת"ח חשובה לפני מספר שנים
אבל נראה שהעולם לא מודע לזה, האם נוהגים כך, ואם לא -מדוע

שומע ומשמיע

אשמח למקורות על נידון זה, חוץ מהקובץ שיעורים.

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ב' אפריל 29, 2019 1:07 pm

שייף נפיק כתב:נקלעתי היום יג ניסן למנין חסידי צאנז אחר התפילה הוציאו ס''ת וקראו כמה פסוקים בפרשת בהעלותך (סיום פרשת הנשיאים)
לא כל המתפללים היו מעונינים במנהג וחלקם בחר ביציאה מידית...
האם יש כאן משום 'ועוזבי ה' יכלו' או שזה נאמר רק בקריאה המחוייבת? (כמו''כ יש להסתפק בקריאה של ספר דברים בליל הוש''ר ועוד)

פלא
כפי הידוע לי (הייתי פעם בעל קורא בשטיבלאך סאטמאר) ביום י"ב מסיימין הקריאה עד כן עשה את המנורה ואין קוראין ביום י"ג כלל.

הצעיר באלפי · הודעהעל ידי **הצעיר באלפי** » ד' מאי 01, 2019 3:56 am

מדיני ערב קבלן:

ערב קבלן שהתחייב לשלם, ואכן הצטרך לשלם, כי הקונה לקח מבלי לשלם.
האם הוא מקבל החפצים ?
ואם לא - האם הוא יכול לתבוע בד"ת זה שקנה מבלי לשלם ?

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ד' מאי 01, 2019 10:20 am

כל ערב שפרע - הרי הוא כמלווה מול הלווה, והלווה צריך לפרוע לו, מכל מה שבידו, ולאו דווקא מתוך החפצים שעליהם התבצעה המכירה וההלוואה.

סליחות · הודעהעל ידי **סליחות** » ה' מאי 02, 2019 3:47 am

האם לרמב"ם יש שימוש הלכתי כלשהו באצבע קמיצה או שאין לה שום משמעות לשיטתו? מילא לשאר הראשונים שזו אצבע של הקמיצה מובן מדוע נקראת כך (ועי' https://www.temple.org.il/post/2017/11/29/-d7-a7-d7-9e-d7-99-d7-a6-d7-94) אבל לדעת הרמב"ם מדוע היא נקראת כך?

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » א' מאי 05, 2019 7:20 am

במנחת חינוך מצוה קמד

וע"ש חידוש בתוספות חדשים דנהי דפיגול לא הוי בעוף במחשבה סתם מ"מ נפסל וכן אם חישב במליקה או במיצוי מחשבת הורדה ובשניה חישב סתם אינו פיגול דלא הוי קרב המתיר כמצותו. ולענ"ד כיון דבפירוש מבואר דלא פסלה מחשבה אינה פוסלת כלל והראיה שהביא ממשנה אינה מכרחת והבא לחדש עליו הראיה ברורה ובפרט לפסול קדשים וצ"ע.

נראה מדבריו דבר מעניין. לכאורה כל העיסוק בקדשים אינו למעשה, ולמאי נפקא מינה האם המחבר פוסל או מכשיר. אך המנחת חינוך מביט על הלכות אלו כעל הלכה למעשה, ונזעק על בעל תוספות חדשים ש'פוסל קדשים מבלי ראיה ברורה'.

מקום נוסף במצוה ק, ולא יזח החושן מעל האפוד

ונ"ל מצד הסברא דחושן ואפוד שנתקלקלו ואינם ראוים עוד לעבודה דנגנזים כמש"ל בשם הר"מ אין חייב על פירוק חיבורן כיון דאין ראוים לעבוד' ול"מ ראי' לזה אך חלילה להקל באיסור לאו בלי ראי'.

גם כאן, הוא חושש להקל באיסור לאו מבלי ראיה ברורה, למרות שאיסור הזחת חושן מעל האפוד לא שייך כלל בזמנינו.

האם מישהו מכיר התייחסות דומות? או דיון בעצם צורת ההסתכלות המעניינת הזו?

נחלי אפרסמון · הודעהעל ידי **נחלי אפרסמון** » א' מאי 05, 2019 5:41 pm

שו"ע אבן העזר - סימן קכ"ו סעי' ז'
ויש נמנעין ליתן גט באייר, אך במקום הדחק נותנין וכותבין בב' יודי"ן.

בברכה המשולשת

יעויין במאמרו של הרב חיים ג'קטר בכה"ע בית יצחק תשנ"ד (יש באוצר), שהביא מקורות שלא נוהגים כן בימינו.

הוה אמינא · הודעהעל ידי **הוה אמינא** » א' מאי 05, 2019 7:37 pm

למיטב זכרוני אכן נמנעים לכתחילה,
ומסדרין רק גיטין שיש בהם שעה"ד או חשש עיגונא. [כמו בלילה].
למשל בעל שלא ממהר להסכים וכעת מסכים ויש חשש שיסע לרחוק או ישנה דעתו בחזרה. וכן באשה כנ"ל.

מלבב · הודעהעל ידי **מלבב** » ג' מאי 07, 2019 12:37 pm

אם יש סיר של מרק ועצמות קשות, ונפל לשם חלב ויש ששים מהמרק ועצמות נגד החלב, הדין הוא שזה מותר, השאלה שלי כיון שלוקח זמן לעצמות לבלוע וגם א"א לדעת כמה הם בלעו, יוצא שאולי זה התפשט בשווה רק בשלושים ועוד טיפה אז זה כמו שאין ששים נגד החלב.

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » ו' מאי 10, 2019 8:28 am

במברך ומוציא אחרים בברכת הגומל האם יברך אשר גמלני או אשר גמלנו.

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » ד' מאי 15, 2019 9:13 pm

מחפש מקור למנהג שלא אומרים תחנון ביום שאדם עולה לא"י. משום שמחה.

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ה' מאי 16, 2019 10:53 am

נדמה לי שהרמב"ם כתב על עצמו שחגג יום זה

שמואל דוד · הודעהעל ידי **שמואל דוד** » א' מאי 19, 2019 8:03 pm

מצינו לשון זה בכ"מ. מה הכוונה "בני ביתו" ?

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » א' מאי 19, 2019 9:45 pm

כל המתגוררים בביתו.
כולל בנותיו, אחיו ואחיותיו, אביו ואמו, משרתיו, ועל כולם "ויהיו עניים בני ביתך".

לגבי אמו - זה רמב"ם מפורש בהלכות שאלה ופקדון ד,ח

כהן · הודעהעל ידי **כהן** » ג' מאי 21, 2019 11:01 pm

באיזהו מקומן ראיתי דברים אלו על הגרמי"ל לנדא
מעשה שהיה שעשו מיץ תפוזים מתפוזים שהם טבל, ומהמיץ עשו רכז מיץ, ורצו לעשר את הרכז ממיץ רגיל. נשאלה השאלה: לפי איזה חשבון מעשרים את הרכז – לפי חשבון של מיץ רגיל (ליטר כנגד ליטר), או שצריך לחשב כמה הרכז היה במיץ רגיל (לצורך העניין ליטר רכז = ארבע ליטר מיץ רגיל), ולפי זה לעשר.
וכתב ע"ז הגרמי"ל
"ידידי הגאון הגדול מוהרמ"מ הכהן שפרן שליט"א רצה לדמות לגמרא במנחות נה, א: שאני גרוררות הואיל ויכול לשולקן ולהחזירן לכמות שהן. וכיוון שאפשר לערב הרכז במים להחזירו כמות שהוא, יש ליקח בחשבון כמות המיץ כולה לפני שרוכז". אולם אחרי דין ודברים ארוך בסוגיות רבות בש"ס, ראשונים ופוסקים, מסיים הרב לנדא: "ובזאת ניחא מאי דשאני גרוגרות כיון דיכול לשלקן, הרי גם חלב ששלקו חוזר לכמות שהן, אלא דחלב חוזר לכמות שהן דווקא בשלקן, משא"כ הכא לגבי אומד – שאני גרוגרות שיכול לשלקן אע"פ שלא שלקן מכל מקום מיקרי אומד. ולפי זה יכול לעשר מיץ על רכז במידה רגילה".
היכן אפשר למצוא את הדו"ד הנ"ל וכן מ"מ נוספים על הנידון

מה שנכון נכון

כהן כתב:היכן אפשר למצוא את הדו"ד הנ"ל.

פעמי יעקב טו.

כהן · הודעהעל ידי **כהן** » ד' מאי 22, 2019 12:14 am

תודה רבה מאד

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ד' מאי 22, 2019 12:19 am

שלמה משלם כתב:האם בעינן שיהיו העדים קיימים בשעת חלות הקדושין היינו בסוף שלושים יום, או שמספיק שראו את המעשה
לכאורה מצד הסברא הרי אי אפשר לקדושין שיחולו בלא שיהיו עדים שיכולים להעיד עליהם וא"כ צריך שיהיו קיימים בזמן החלות, אלא שלא מצינו מפורש כה"ג בפוסקים ראשונים ואחרונים ואולי אפשר לצדד דדי שבזמן המעשה היו.

נ.ב. א"כ ה"ה שלא יחולו הקדושין אא"כ זוכרים המעשה ול"ד מתו אלא אפילו שכחו יעכב החלות.

תודה מראש לשולחני שיש בידו מעות ופרוטות.

כעין זה -

: הגרמ''י לפקוביץ.png (49.15 KiB) נצפה 25216 פעמים

נחלי אפרסמון · הודעהעל ידי **נחלי אפרסמון** » ד' מאי 22, 2019 1:50 am

נשאלתי ממו"צ אחד מה הדין אשה שהתפללה במשך שנים ג' תפילות.
וכעת יכולה להתפלל מיושב באוטבוס בקביעות .האם מותר לה?

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » ד' מאי 22, 2019 3:58 am

כדכד כתב:נדמה לי שהרמב"ם כתב על עצמו שחגג יום זה

מאגרתו של הרמב"ם אם כי שם מציין בחגו זה גם שניצל מן השמד.

וליל אחת בשבת שלשה ימים לירח סיון, יצאתי מן הים בשלום ובאתי לעכו וניצלתי מן השמד והגענו לארץ ישראל. ויום זה נדרתי שיהא ששון ושמחה ומשתה ומתנות לאביונים, אני וביתי עד סוף כל הדורות.
ויום שלישי בשבת, ארבעה ימים לירח מרחשון, שנת כ"ו ליצירה, תתקכ"ו, יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה,
ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו ביום חמישי, ששה ימים לירח מרחשון.
ובא' בשבת, תשעה בחדש, יצאתי מירושלים לחברון לנשק קברי אבותי במערה. ואותו יום עמדתי במערה והתפללתי שבח לאל יתברך על הכל,
ושני הימים האלו,שהם ו' וט' במרחשון, נדרתי שיהיו לי כמו יום טוב ותפילה ושמחה בה ואכילה ושתיה.
אלקים יעזרני על כל, ויקים לי נדרי לה' אשלם אמן.
וכשם שזכיתי להתפלל בה בחרבנה, כך אראה אני וכל ישראל בנחמתה מהרה, אמן"

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ד' מאי 22, 2019 10:52 am

נחלי אפרסמון כתב:נשאלתי ממו"צ אחד מה הדין אשה שהתפללה במשך שנים ג' תפילות.
וכעת יכולה להתפלל מיושב באוטבוס בקביעות .האם מותר לה?

בין מה למה ההתלבטות?
בין להתפלל מיושב לבין לא להתפלל בכלל תפילה זו?
לי פשוט שעדיף להתפלל.

נחלי אפרסמון · הודעהעל ידי **נחלי אפרסמון** » ד' מאי 22, 2019 1:46 pm

מקור הרב עזריאל.

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ד' מאי 22, 2019 5:49 pm

נחלי אפרסמון כתב:מקור הרב עזריאל.

ע"פ הרמב"ם ריש פ"ה מהלכות תפילה.

נחלי אפרסמון · הודעהעל ידי **נחלי אפרסמון** » ד' מאי 22, 2019 5:50 pm

באר כונתך.

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ד' מאי 22, 2019 6:29 pm

נחלי אפרסמון כתב:באר כונתך.

שם כותב הרמב"ם שעמידה בתפילה היא דבר שאינו מעכב, אלא לכתחילה בלבד.
לאור זאת, נראה לי שתפילה בלי עמידה היא עדיפה מיהודי בלי תפילה...

נחלי אפרסמון · הודעהעל ידי **נחלי אפרסמון** » ד' מאי 22, 2019 6:42 pm

אבל היא אשה ואינה חייבת?

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ד' מאי 22, 2019 7:39 pm

נחלי אפרסמון כתב:אבל היא אשה ואינה חייבת?

גם גברים לא חייבים מן הדין בתפילת ערבית.
וכי תאמר שמי שלא יכול לעמוד לא יתפלל ערבית?!

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ה' מאי 23, 2019 2:43 am

בכל התפילות אין ביכולתה לעמוד?!
קיי"ל, דבשחרית ומנחה מחויבת היא מדינא.

בברכה המשולשת

לבי במערב כתב: בשחרית ומנחה היא מחויבת מדינא דגמ'.

מחלוקת אחרונים, כידוע

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ה' מאי 23, 2019 11:00 pm

א"כ נמצא, שלפי שלא נתחייבה מעיקר הדין - נחמיר עלי', שלא תתפלל באופן שהמחויב מעיקרא יוצא בו.
היתכן?!
מה שיש לדון הוא לענין התרת נדרים.

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » ה' מאי 23, 2019 11:10 pm

בברכה המשולשת כתב:
לבי במערב כתב: בשחרית ומנחה היא מחויבת מדינא דגמ'.

מחלוקת אחרונים, כידוע

אמנם המשנה ברורה סי' קו סק"ד כתב, שהעיקר כרוה"פ שחייבות בתפילת י"ח שחרית ומנחה.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ה' מאי 23, 2019 11:19 pm

בתבונה כתב:אמנם המשנה ברורה סי' קו סק"ד כתב, שהעיקר כרוה"פ שחייבות בתפילת י"ח שחרית ומנחה.

והאריך בזה בכה"ח או"ח סי' קו סק"ז.

בברכה המשולשת

בתבונה כתב:
בברכה המשולשת כתב:
לבי במערב כתב: בשחרית ומנחה היא מחויבת מדינא דגמ'.

מחלוקת אחרונים, כידוע

אמנם המשנה ברורה סי' קו סק"ד כתב, שהעיקר כרוה"פ שחייבות בתפילת י"ח שחרית ומנחה.

בוודאי שכתר"ה צודק, ואעפ"כ אני הקטן מעדיף ניסוח אחר, כדי שלא יהיה משמע שרבותינו שפסקו אחרת טעו בדינא דגמרא, חלילה

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ו' מאי 24, 2019 2:02 pm

אחר הערתו הצודקת של מר, תקנתי לעיל את הניסוח; ושכמ"ה.

נחלי אפרסמון · הודעהעל ידי **נחלי אפרסמון** » ג' מאי 28, 2019 9:27 am

האם מותר לגוי לגלות סוד של חבירו?[אם אפשר מקור]

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ג' מאי 28, 2019 9:54 am

גוי לא מצווה ברכילות/לה''ר וכו' אמנם עיין הקדמה לש''ס לרנ''ג שכל מצוות שכליות הכל מוזהרים בהם.
וכן באבן עזרא ריש כי תצא שגוי מחוייב בכיבוד או''א וכפי שקיבלתי אינו משום לתא דמצות דכיבוד אב אלא משום שהוא דבר שכלי. ויש להאריך (במש''כ שלא יאמרו באו מקדושה חמורה לקדושה קלה, וזה משום שכבר היה מצווה לפימשנ''ת ואכמ''ל. שמעתי מהגר''י אזרחי שליט''א)

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » ג' מאי 28, 2019 9:24 pm

נחלי אפרסמון כתב:האם מותר לגוי לגלות סוד של חבירו?[אם אפשר מקור]

אור החיים בראשית פרק ו יג
ונח אינו יכול לומר הדבר כי כל מה שאינו באמור הוא בבל תאמר (יומא ד ב)

פורום אוצר החכמה

מי מחובר