גאולה בקרוב כתב:כמדומה שראיתי פעם מנהג לומר בסוף ברכת המזון פסוק "נער היתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם" בלחש,
מטעם שבגלוי לא זוכים לראות כך, וכעין אמירת בשכמל"ו שנאמר בלחש, לחלק מההסברים מטעם שמלכות השם עדיין אינה גלויה.
האם מישהו ראה פעם דבר כזה?
ובפשטות כוונת דוד המלך שאינו "נעזב" מההשגחה, ולא שאינו סובל ומקבל יסורין.
עיין רש"י בראשית פרק כ"ח בזה"ל: ונתן לי לחם לאכול. כמו שאמר (פסוק טו) כי לא אעזבך,
והמבקש לחם הוא קרוי נעזב, שנאמר (תהלים לז כה) ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם.
ועיין רש"י תהלים פרק ל"ז פסוקים (כד) כִּי יִפֹּל לֹא יוּטָל כִּי יְהוָה סוֹמֵךְ יָדוֹ: (כה) נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם:
כי . כמו אם: לא יוטל. לא יושלך להיות נעזב : (כה) נער הייתי . פסוק זה שר העולם אמרו דאילו דוד לא קשיש כולי האי.
בתרגום חופשי
שגם אם יקרה שצדיק יפול מכל מקום לא יושלך להיות נעזב שיצטרך לחפש לחם לאכול.
ואם שרו של עולם אמר כן כנראה שאין דבר כזה שצדיק רעב ממש ללחם – ואם ראית שלא כן הדבר כנראה אינו צדיק הוא והשם בוחן לב וכליות.