עשוי לנחת כתב:הנה בדף היומי אמש (חולין מט ע"א) אמר רבי יצחק בר נחמני א"ר אושעיא חלב שע"ג קבה כהנים נהגו בו היתר כרבי ישמעאל שאמר משום אבותיו וסימניך ישמעאל כהנא מסייע כהני ע"כ. וברש"י ד"ה וסימניך - שהוא התירה ולא תשכח בשם מי נאמר. ישמעאל כהנא מסייע כהני - תמיד הוא עוזרן ומיקל להם ולקמיה מפרש היכא עכ"ל.
מבואר כאן (עכ"פ בתור סימן) שיש כזו מציאות שכיון שר' ישמעאל הוא כהן, משום כך מסייע הוא לכהנים. [ושוב, למרות שזה רק סימן, דחוק לי קצת לומר שהיו מביאים סימן למרות שבמציאות זה מופקע שבגלל שר' ישמעאל הוא כהן, משום כך יסייע לכהנים.]
ובאמת צריך להבין, שמכל הגמרות שהביאו כאן ומשמע שהמציאות של התנאים והאמוראים השפיעה על דבריהם, זה לכאו' לא עולה עם הכלל שמקובלנו, שלא יתכן שלגדולי ישראל תהיה נגיעה בבואם לקבוע דבר בתורת ה' - דברי אלוקים חיים.
ואכן במה שהביאו אורייתא ונוטה"כ לא מדובר בנגיעה ח"ו, ואפשר לבאר שזו המציאות שהם הכירו, ולכן לפי"ז הם פירשו וכו', אך לא שלדינא היתה השלכה כלשהי מחמת מציאותם. אכן יש גם מקומות ואיני זוכר כעת בדיוק, שמשמע שהיו מקרים שלדין שפסקו היתה השלכה מאורח חייהם, וצריך ביאור רב בסוגיא זו.
עשוי לנחת כתב:עשוי לנחת כתב:הנה בדף היומי אמש (חולין מט ע"א) אמר רבי יצחק בר נחמני א"ר אושעיא חלב שע"ג קבה כהנים נהגו בו היתר כרבי ישמעאל שאמר משום אבותיו וסימניך ישמעאל כהנא מסייע כהני ע"כ. וברש"י ד"ה וסימניך - שהוא התירה ולא תשכח בשם מי נאמר. ישמעאל כהנא מסייע כהני - תמיד הוא עוזרן ומיקל להם ולקמיה מפרש היכא עכ"ל.
מבואר כאן (עכ"פ בתור סימן) שיש כזו מציאות שכיון שר' ישמעאל הוא כהן, משום כך מסייע הוא לכהנים. [ושוב, למרות שזה רק סימן, דחוק לי קצת לומר שהיו מביאים סימן למרות שבמציאות זה מופקע שבגלל שר' ישמעאל הוא כהן, משום כך יסייע לכהנים.]
ובאמת צריך להבין, שמכל הגמרות שהביאו כאן ומשמע שהמציאות של התנאים והאמוראים השפיעה על דבריהם, זה לכאו' לא עולה עם הכלל שמקובלנו, שלא יתכן שלגדולי ישראל תהיה נגיעה בבואם לקבוע דבר בתורת ה' - דברי אלוקים חיים.
ואכן במה שהביאו אורייתא ונוטה"כ לא מדובר בנגיעה ח"ו, ואפשר לבאר שזו המציאות שהם הכירו, ולכן לפי"ז הם פירשו וכו', אך לא שלדינא היתה השלכה כלשהי מחמת מציאותם. אכן יש גם מקומות ואיני זוכר כעת בדיוק, שמשמע שהיו מקרים שלדין שפסקו היתה השלכה מאורח חייהם, וצריך ביאור רב בסוגיא זו.
נוטר, אני ממש טובע בהודעותיך, יש לכולנו סבלנות עד שתנטור משפט משפט לתוך מסמך אחד, ותכניס את הכל בהודעה אחת.
גוראריה כתב:איני בכלל 'כולנו' דילך. וצורה זו של ידידינו הנוטר ניחא לי ['לכולנו'...] יותר.
תולעת ספרים07 כתב:הקהל וכו' והטף וכו' (לא, יב) בחגיגה דף ג מעשה וכו' שהלכו לקבל פני רבי יהושע בפקיעין וכו' ומה דרש בה אם נשים באים ללמוד וכו' טף למה הן באין כדי ליתן שכר למביאיהן וכו' מרגלית טובה היה בידכם ובקשתם לאבדה ממני, יתכן עפ"י מה דאיתא בירושלמי יבמות סוף פ"ק ראה את יהושע וכו זכור אני שהיתה אמו מוליכה עריסתו לבית הכנסת כדי שיתדבקו אזניו בדברי תורה, ולזה אמר רבי יהושע ובקשתם לאבדה ממני שלו יאות המאמר כמרגלית טובה לבעליה שגם אמו עשתה כן. ופשוט.
משך חכמה פרשת וילך.
לייבל כתב:ספר כרם פתחיה (מצוי באוצר) סובב כולו עד"ז "באורי מאמרי חז"ל ע"פ שיטת ותכונת אומריהם, דרכי חייהם ותקופת זמנם".
נוטר הכרמים כתב:תולעת ספרים07 כתב:הקהל וכו' והטף וכו' (לא, יב) בחגיגה דף ג מעשה וכו' שהלכו לקבל פני רבי יהושע בפקיעין וכו' ומה דרש בה אם נשים באים ללמוד וכו' טף למה הן באין כדי ליתן שכר למביאיהן וכו' מרגלית טובה היה בידכם ובקשתם לאבדה ממני, יתכן עפ"י מה דאיתא בירושלמי יבמות סוף פ"ק ראה את יהושע וכו זכור אני שהיתה אמו מוליכה עריסתו לבית הכנסת כדי שיתדבקו אזניו בדברי תורה, ולזה אמר רבי יהושע ובקשתם לאבדה ממני שלו יאות המאמר כמרגלית טובה לבעליה שגם אמו עשתה כן. ופשוט.
משך חכמה פרשת וילך.
כבר הובא על ידי הכהה לעיל בהרחב דבר.
תולעת ספרים07 כתב:לייבל כתב:ספר כרם פתחיה (מצוי באוצר) סובב כולו עד"ז "באורי מאמרי חז"ל ע"פ שיטת ותכונת אומריהם, דרכי חייהם ותקופת זמנם".
רבי לייבל...
כבר נמנו בעבר כאן בפורום שאסור לומר כן...
תכונות של תנאים ועוד כהנה הרב שטיינזלץ האריך בזה אך הדבר צורם בהחלט ולא יתכן כדבר הזה שהושפעו מהשעה והזמן תחושות ושינויי מזג אויר וכו' - בכל אופן כל מקום לגופו של עניין...
תולעת ספרים07 כתב:בחוגים הלאומיים זה דווקא מאוד מקובל אך בחוגים החרדים פחות ואולי גם צורם...
וכפי שכתבתי כבר נמנו וגמרו כאן בבית מדרש שאין זה מן הראוי.
ואמר רב פפא: האי מאן דאפשר למישתי שיכרא ושתי חמרא - עובר משום בל תשחית. ולאו מילתא היא, בל תשחית דגופא עדיף. (שבת קמ:)
ואמר רב פפא האי מאן דאפשר למשתי שיכרא כו' ולאו מלתא היא כו'. ורב פפא לטובת עצמו אמרה שהוא היה עושה שכר כדאמרי' פ' ע"פ דאמר רב פפא אי לאו דעבדי שיכרא לא איעתרו וק"ל:
תולעת ספרים07 כתב:גם אני הבנתי כך:
וחלילה לא באתי לטעון נגדך
אלא להזכיר נשכחות שכבר היה כאן בעבר דיון באחת האשכולות אם ניתן ומותר להגדיר את התנאים וכו' שזה היה רחמן וזה היה רגיש לזולת....
בחוגים הלאומיים זה דווקא מאוד מקובל אך בחוגים החרדים פחות ואולי גם צורם...
וכפי שכתבתי כבר נמנו וגמרו כאן בבית מדרש שאין זה מן הראוי.
ושוב לא באתי כלל לטעון נגדך ר' לייבל - ומלכתחילה הבנתי שזה ציצוט...
הבונה כתב:יש מהרש"א פלאי מאד במסכת שבתואמר רב פפא: האי מאן דאפשר למישתי שיכרא ושתי חמרא - עובר משום בל תשחית. ולאו מילתא היא, בל תשחית דגופא עדיף. (שבת קמ:)
וכותב על כך המהרש"א:ואמר רב פפא האי מאן דאפשר למשתי שיכרא כו' ולאו מלתא היא כו'. ורב פפא לטובת עצמו אמרה שהוא היה עושה שכר כדאמרי' פ' ע"פ דאמר רב פפא אי לאו דעבדי שיכרא לא איעתרו וק"ל:
ופלא גדול.
אורייתא! כתב:בגמ' שבת כה ע"ב.
תנו רבנן: איזה עשיר? כל שיש לו נחת רוח בעשרו, דברי רבי מאיר וכו' רבי טרפון אומר: כל שיש לו מאה כרמים ומאה שדות, ומאה עבדים שעובדין בהן. רבי עקיבא אומר: כל שיש לו אשה נאה במעשים. רבי יוסי אומר: כל שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו.
וכתב הגאון מהרי"ץ חיות שם בזה"ל:
"יש לומר כל אלו החכמים כל אחד אומר לפי דרכו והתנהגותו. ידענו דרבי מאיר היה לבלר (עירובין יג ע"א, ועי' גיטין סו ע"א ר"מ חכם וסופר) ובירושלמי אמרינן ר"מ הוה כתבין טב, והשתכר בכל שבוע ג' סלעין אכיל בחד וסלע אחד לצורך מלבושין וסלע שלישי נתן לרבנן. ראינו דרכו שלא היה חפץ בעושר, רק היה נהנה ביגיעו. וזהו שאמר כאן איזהו עשיר שיש לו נחת רוח בעושרו, ושמח בחלקו אם רב או מעט ויתקבץ מעות על יד על יד רק יסתפק במה שהריו בכל שבוע.
וכן רבי טרפון שהיה לו באמת כרמים ועבדים רבים כדאמרינן במסכת כלה מובא בסדר הדורות. וכן אמרינן (נדרים סב ע"ב) דהיה עשיר גדול. אומר כל שיש לו מאה שדות ומאה כרמים.
וכן רבי עקיבא שאמר איזהו עשיר כל שיש לו אשה (צנועה) [נאה] במעשים היינו ג"כ מפני שעל ידי אשתו זכה למעלות התורה כמו דאמרינן (כתובות סג ע"א).
ורבי יוסי שאמר איזהו עשיר כל שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו, מפני דמצינן דרבי יוסי אמר יהי חלקי עם המתים בחולי מעים (שבת קיח ע"ב) ומפ"ז טוב ויאות שיהיה להם בית הכסא סמוך לשולחנם. ונכון. עכ"ל.
ובמרכבת המשנה לר"י אלאשקר על אבות פ"ב כתב:
"והוא שאמר לחביריו (שבת כה ע"ב) איזהו עשיר, כל שיש לו מאה שדות ומאה כרמים ומאה עבדים משמשים אותם. והוא שבא להורות לאדם שאעפ"י שיהיה עשיר כמו ר' טרפון לא יתעסק בעשרו, ויניח התורה".
וכן נמצא בעניין מה שאמר רבי טרפון אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד שהוא לגודל עשירותו!
מה דעתכם?
נוטר הכרמים כתב:אעתיק מעט מהרשום אצלי פסקי פסקי.
שמעון בן שטח
בפ"א דאבות: שמעון בן שטח אומר הוה מרבה לחקור את העדים וכו'. שמא י"ל דהא דמרגלא בפומיה כן משום עובדא שהיה בבנו שיצא ליהרג ע"פ עדות שקר, ראה ברש"י פרק נגמר הדין (מד,ב ד"ה דבעיא מכסא) העתקת דברי הירושלמי חגיגה פרק שני.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 133 אורחים